נחלת יעקב על מסכת כלה ה:ד

מעות פורים כו׳. הכי איתא במס׳ ע"ז ופרש"י מעות פורים שגביתי מבני העיר לחלק לעניים לסעודת פורים ותנן אין העני רשאי ליקח מהן רצועה לסנדלו. נתחלפו לי במעות של צדקה וסבור הייתי שהן של צדקה וחלקתי לעניים שלא לסעודת פורים ואני פרעתי משלי של פורים. ל"א מעות שלי לסעודת פורים נתחלפה לי במעות של צדקה וסבור הייתי שהן של צדקה וחלקתים לעניים ולא חזרתי ליפרע מארנקי של צדקה עכ"ל:

שמא נתחייבתי מיתה לשמים. במס׳ ע"ז לא גרסי ליה ונ"ל ליישב גי׳ דהכא ע"פ מה שפי׳ הרב מהר״ם אלשיך על המתני' עבירה גוררת עבירה לפי שמכל מצוה נברא מלאך טוב ומכל עבירה שאדם עושה נברא מלאך משחית ומקטרג וזהו מסיתו לבוא לידי עבירה אחרת וא"כ כשעשה אדם עבירה בשוגג מסתמא כבר עשה עבירה כזו שהיה מסיתו לזו משו"ה היה מתירא רחב"ת שמא נתחייבתי מיתה לשמים שכבר עשיתי חטא כזה ועי"כ באתי לידי כך שנתחלפו לי:

אתה הוא שגזרו כו׳. שהיה סבור שהוא אדם אחר שנגזר עליו לפי שהאש היה מתרחק ממנו לפיכך שאל אתה הוא שגזרו עליך כו׳:

קום לך. נ״ל שהקסטינר אמר כן לר״ח שיברח וינצל מן המיתה אע"פ שעי״כ אפשר שהמלכות יהרוג הקסטינר ע"ז אמר וכל מה שהמלכות רוצה לעשות עמי יעשה:

אלא סוף המקום כו׳. כי כן המדה וכן מצינו בפרעה אע"פ שאמר הקב"ה לאברהם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ להם אפ״ה נענש פרעה דמגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב וה״נ אע״פ שנגזר עליו מיתה מן השמים אפ"ה המקום יפרע דמי מקסטינר:

ונפל על פניו. כלומר שנפל על פניו לתוך האש:

וכיון אבד. נ"ל דהאי תיבת כיון פירושו מהרה ר"ל שנשרף מהרה כמו יעשנה בדפוס ויקבענה כיון במס׳ פסחים דף ל"ז ע"א וכמו ואחד פותח כיון במס׳ תמיד פ"ג משנה ו':

מיד יצאה בת קול כו׳. לפי הגירסא דהכא לא ידעינן על מה ולמה זכה הקסטינר לחיי עולם הבא ואי משום שהפיל עצמו לאש מאי קעביד אדרבה לכאורה הוי כמאבד עצמו לדעת דאפילו ב"נ מצווין על חובל בעצמו. אכן מבואר יותר במס׳ ע"ז דשם איתא שהקסטינר הרבה בשלהבת כדי שר"ח ב"ת ישרף מהרה ולא יהיה מעונה ביסורין כל כך והתנה עמו מתחלה שאם ירבה בשלהבת יביאהו לחיי עוה"ב ור"ח הבטיח לו שיביאנו לחיי עוה"ב וא"כ א"ש שיצא ב"ק ואמר ר"ח וקסטנירו מזומנין לחיי עוה"ב לאשמעינן דגדולים צדיקים במיתתן שהם גוזרין גזירה והקב"ה מקיימם ע"ד שנאמר ותגזר אומר ויקם לך:

הנותן שלום לרבו. פי' שנותן לו שלום כשאר כל אדם ואינו אומר לו שלום עליך רבי ומורי. רש״י במס׳ ברכות דף כ"ז:

שהאיר עיניו במשנתו. פרש"י בב"מ דף ל"ג שהודיע לו טעם משנה אחת שלא הבין מתחלה:

ואם היה סומא. פי׳ אם היה רבו סומא לא יאמר לו שקעה חמה שהוא קצת גנאי לרבו שהוא צריך להודיע לו ששקעה חמה נשמע מיניה שהוא סומא או הלשון שקעה חמה משמע נמי ששקעה מאור עיניו שמאור עיניו של אדם דומה לחמה וא"כ נראה שקורא לרבו סומא אלא יאמר לו סליק תפלתך שיחלץ התפילין וממילא יבין ששקעה החמה דקי"ל לילה לאו זמן תפילין הוא: סליק מסכת כלה. בעזרת האל נורא עלילה. והנערץ בסוד קדושים רבה. יחזקני לפרש מסכת דרך ארץ רבה.