נחלת יעקב על מסכת כלה ד:א

המפנה דעתו בנשים. שפונה עצמו מכל עסקיו כדי להסתכל בנשים או להשיח עמהן סוף בא לידי עבירה כדאמרינן בפ״ב דאבות כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו:

וישלח את נערי ב״י. וקשה היאך מוכח מהאי קרא שראוי לעלות עולה ע"ג המזבח. וראיתי במדרש ילקוט פרשת משפטים רמז שס״א שמביא מאמר זה בשם תנא דבי אליהו ומפרש בספר זית רענן וז"ל שנאמר וישלח את נערי בני ישראל משמע שהיו ישראלים אלא מפני שהיו נערים שלא ראו קרי לפיכך העלו עולות דכתיב בסיפא דקרא ויעלו עולות:

ויחזו את האלהים. גם זה שם במדרש ילקוט ופירש בספר זית רענן רבותא קמ"ל אע"פ שמכח עצלות לא עשה עבירה מכל מקום ניזון מזיו השכינה דהא הכא לא ראו קרי אלא מחמת שהן נערים ואפ״ה ויחזו אלהים. ובסוף מס׳ ד״א בפרק קמא יליף לה מקרא אחרינא וע"ש מ"ש:

ויאכלו וישתו. שנהנו כל כך מזיו השכינה כאילו אכלו ושתו דאין לומר אכילה ושתיה ממש וכי ס״ד שלקחו עמהם אכילה ושתיה בעלותם ההר א"ו דנהנו כאילו אכלו והכי איתא במ"ר א"ר הושעי׳ וכי קילורין עלתה עמהן לסיני. פירוש קילורין עוגות דאת אמרת ויאכלו וישתו אלא מלמד שזנו עיניהם כלפי השכינה כאדם שמביט בחבירו מתוך מאכל ומשתה: