נחלת יעקב על מסכת כלה ג:ד

ממזר. מי שהוא עז פנים סימן הוא שהוא ממזר ולר׳ יהושע סימן הוא שבן נדה הוא ולר״ע ממזר ובן נדה:

בשער. היינו מקום מושב ת״ח וסנהדרין נקרא שער כדכתיב ועלתה יבמתו השערה. ובועז עלה השער:

היאך מלאך לבך. אע״ג דכמה וכמה מחלוקות בין ר"ע לר"א ור"י ולמה דוקא בזה א״ל היאך מלאך לבך לעבור על דברי חבירך ונראה דה״פ כיון דאין בזה נפקותא לדינא דודאי אין סברא לומר דלר"א דאמר ממזר נותנין עליו כל דיני ממזר שיהא אסור לבוא בקהל שזה אין הדעת סובלתו אלא דה״ק דיש חשש ממזרת כיון שיש בו עזות והרוצה להתחתן יבדוק תחלה במשפחתו ור"י ס״ל דיש חשש נדות וא"כ כיון דאין נפקותא לדינא אמרו שפיר היאך מלאך לבך לעבור על דברי חבירך:

ומבטל בלבו. ואע״ג דקי״ל דברים שבלב אינן דברים וא"כ לא מהני הביטול בלבו כבר כתבו תוס׳ במסכת נדרים [דף כח] גבי נודרין להרגין ולחרמין דמשני נמי הגמ' כי הכא וכתבו תוס׳ דהוי כמו אונס וכן ההיא דמסכת כלה גבי ר"ע הוי כמו אונס לברר האמת על אותו עז פנים אם הוא ממזר וכ"כ הר"ן בקדושין פ״ב דאמרינן התם דברים שבלב אינן דברים ומה דאמרינן במסכת כלה ר״ע נשבע בפיו ומבטל בלבו ש"ה דאונס הוי שאמרו לו לר"ע היאך מלאך לבך ומגיס דעתך לחלוק ע"ד רבותיך ומתוך כך הוצרך להוכיח דבריו וכיון דמתוך אונס היה הוי כאילו פירש ולא הוי דברים שבלב: