נחלת יעקב על מסכת כלה ב:ו

לא במשמרה ראשונה. שליש הראשון של לילה ולא במשמרה האחרונה היינו שליש השלישי של לילה אלא בבינונית דהיינו באמצע הלילה והטעם לפי שבתחלת הלילה ובסוף הלילה הנשים הולכות בשוק וירא פן בשעת תשמיש יתן דעתו על אשה אחרת:

מגלה טפח. פרש"י לא היה מגלה רק טפח מהאשה ואותו טפח היה תיכף מכסה שהיה ממהר באותו ענין. ור"ן פי׳ במסכת נדרים דאמרינן בפרק מ״ש שהתירו (לה לאשה) [לו לאיש] לגלות טפחיים לקטנים והוא מגלה טפח מאותן טפחיים ומכסה טפח כלומר וטפח שני נשאר מכוסה:

ודומה כמי שכפאו שד. פי' רש"י שבא עליה בכח ודומה כמי ששד כופאו ואית דאמרי שמתכסה כולו כמו אדם שמפחד מן השד. ועי' בטור אורח חיים סימן ר״מ ובטור אבן העזר סימן כ״ה הרבה פירושים על הא דמגלה טפח ומכסה טפח והקשה הטור לפ"ז שהיה ממהר באותו ענין א״כ לא היה משהה על הבטן ואמרו חכמים [נדה דף ע״א] שכר פרי הבטן בשכר שמשהין עצמן על הבטן עד שיזרעו נשותיהן תחלה הוויין להו בנים זכרים. ותירץ כי כל לבבות דורש ה׳ וכל המעשים שהם לשם שמים טובים הם מי שיודע בעצמו שיוכל לעשות המעשה ולא תכנס בו מחשבה אחרת והוא משהה עצמו כדי שתהנה האשה מן המעשה ותזריע היא תחלה מכוון לעשות מצוה ועושה אותה הקב"ה משלם לו שכרו בבנים זכרים ומי שאינו בטוח בעצמו וממהר כדי להנצל מן החטא גם הוא עושה מצוה והקב״ה משלם לו שכרו בבנים זכרים ע״כ:

כל כך למה. למה קבעת הזמן באמצע הלילה דוקא ובמהירה כל כך והשיב שלא תעלה על דעתו באשה אחרת והוי הבנים קרובים להיות ממזרים: