נחלת יעקב על מסכת כלה ב:ה

סחו לי מלאכי השרת. בנדרים מפרש אמימר מאן מלאכי השרת רבנן ואמאי קרי להו מלאכי השרת דמצייני כמלאכי השרת ופי' הר״ן שהן מצויינין ומובדלין משאר בני אדם כמה"ש וכדאמרינן בהגדה מלמד שהיו ישראל מצויינין שם כלומר שהיו עם בפני עצמן ולא נתערבו במצרים:

שהופכין שולחנן. ולפי ששינה בירך לוקה בירך. ר״ן:

שמספרין בשעת תשמיש. ולפי שחוטאין בדיבור ובשמיעה נעשו חרשין שאינן שומעין ואינן מדברין:

בשעת תשמיש כו׳. בנדרים לא גרסינן ובשעת תשמיש מהו אצלך אלא ה״ג שאלו את אימא שלום מפני מה בניך יפין ביותר: