נחלת יעקב על מסכת כלה א:ב

אסורה כל שבעה. אע"פ שלא ראתה נדה אפ"ה אסורה כנדה דחיישינן שמא ראתה טיפת דם כחרדל וחיפוהו ש"ז. והיינו כרב ושמואל במס' נדה דס"ה דאמרי הלכה בועל בעילת מצוה ופורש והכי קי"ל בשו"ע יו"ד סימן קצ"ג:

בבית אביה. אם כבר ראתה נדה בבית אביה אסורה לאחר בעילת מצוה דחיישינן שמא ראתה גם עתה אבל אם לא ראתה מעולם לא חיישינן. ונראה דר"י סבר כב"ש דאמר בנדה דף ס"ד ראתה בבית אביה בועל בעילת מצוה. ולפי גי' הס"א דגרסי עד יום שלישי היינו כדעת ב"ה שם בהגיע זמנה נותנין לה ד' לילות וזהו דקאמר עד יום ג' ויום ג' בכלל:

לשתות מיד הכלה. ר׳׳ל לקבל הכוס מידה כדי לחבבה על בעלה שאין עיניה צרה באורחין והשיב דאסור דהוי כאילו שותה מיד זונה:

כל בנות ישראל כו׳. ודרך ארץ הוא להושיט לאורחים בידים ולמה יהא אסור והשיב כל שאין התורה עוברת דרך פיו כלומר מי שאינו ת״ח אין בו ד״א כדאיתא בפ"ג דמס' אבות אם אין תורה אין ד"א כלומר שאינו יודע לשאת וליתן עם הבריות:

השותה בכלה. כלומר השותה מיד הכלה אע״פ שדעתו לחבבה על בעלה אפ"ה אין לו חלק לעוה"ב: