נחלת יעקב על מסכת גרים ג:ב

רוקו ומושבו כו׳. פשוט הוא דקי"ל דנכרים הן כזבין וכן מ"ש ויינו טהור. מבואר בגמרא הנ"ל שהבאתי לעיני דקתני התם שמנו כיינו ומקשה בגמרא שמנו ס"ד שמן מי קא הוי יי"נ אלא יינו כשמנו ופרש"י דמותר בהנאה כשמנו וקודם שהותר השמן באכילה קאי אבל כשתיה אסור:

ועובר על בל תונו כו'. ר"ל שאסור להונו ואסור לעושקו והכי איתא בהדיא בירושלמי דיבמות ר"פ הערל אלא במקום דקתני הכא ועובר על בל תלין קתני בירושלמי וגולה על ידו כישראל. ולכאורה נראה טפי כגי׳ הירושלמי דבהדיא איתא במסכת ב"מ דף קי"א ע"א גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום לא תלין פעולת שכיר כו׳ לכ"נ כגי׳ הירושלמי. או דצריכין להגיה במקום בל תלין צ"ל לא תבוא עליו השמש והיינו כגי׳ הש"ס דב"מ: