נחל קדומים על תורה, במדבר י:כט

ויאמר משה לחובב וגו' נוסעים אנחנו וגו'. אפשר לומר במ"ש הרשב"א דבמתנת הארץ בטלה מודעא דכתיב ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו. והיינו במונח דא"י אינה מוחזקת והיא מתנה וכמ"ש הרב פרשת דרכים וז"ש ויאמר משה לחובב שחיבב התורה נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם והיא מתנה ונתבטלה המודעא ואתה שמחבב התורה לכה אתנו ושמח לבך כי כל ישראל כלם אחוזי בתורה. והטבנו לך. ויאמר לא אלך דכיון שאמרת דא"י אינה מוחזקת אני חושש שמא יחטאו ולא יזכו. לז"א אל נא תעזוב אותנו כי אתה ידעת חנותנו במדבר וכמה נסים ונפלאות עשה לנו גם ידעת חנותנו במדבר וה' הולך לפניהם וגו' וכל זה מורה שאנו כבנים והוא אב הרחמן לכן אין לחוש לחזרה כלל והיה כי תלך עמנו אין והיה אלא לשון שמחה כי תשמח עמנו ולא תחוש כלל: