או באדם אשר יטמא לו. פירש"י במת בכזית וכתב הרא"ם דאע"ג דמאשר יטמא לו דשרץ נפקא הא לא איריא דכה"ג אשכחן פ"ב דפסחים דאמרו שם כתב בהאי וכתב בהאי ע"ש. ומקשים דח"ו לא זכר דפרק ערבי פסחים מסיים בגמ' כתב בהאי וכתב בהאי וצריכי ע"ש ובפירש"י ע"ש ויש לישב ודוק: