נחל קדומים על תורה, ויקרא כא:ב

כי אם לשארו וגו' ולאביו וגו'. בנזיר (דף מ"ג ע"ב) נקטע ראשו של אביו אינו מטמא וכתבו התוספות בכהן הדיוט מיירי דמותר ליטמא לאביו ולא בכ"ג ונזיר. ודבריהם צריכין ביאור דמה באו ללמדנו מקרא שכתוב. ואחד קדוש פירש דכונת התוס' דאפשר היה לפרש בכהן גדול ובא לצורך הדיוט דדרשינן לאביו הוא דלא יטמא אבל מטמא למת מצוה והייתי דורש לאביו שלם לא יטמא אבל מטמא למצוה אם הוא שלם דוקא. ולהכי כתבו התוס' דבכהן הדיוט איירי ודוק כי קצרתי: