על נשיו לו לאשה. אפשר במ"ש בריש סוטה אין מזווגין לאדם אשה אלא לפי מעשיו ופריך ממ"ש מ' יום בת קול יוצא בת פלוני לפלוני ומשני כאן בזווג ראשון כאן בזווג שני ולפי פשט הדברים בזווג שני הוא לפי מעשיו. וז"ש על נשיו דזה לא היה זווג א' ולזה לו לאשה הראויה כפי מעשיו דאין זה זיווג א' והיתה רשעה כמוהו ודוק: