נחל קדומים על תורה, בראשית יח:ו

שלש סאים קמח. ס"ת שמח כי הי' שמח לעשות רצון קונו כמו שאז"ל שנא' עבדו את ה' בשמחה. קמ"ח גי' פס"ח כי פסח היה. רך וטוב גי' בחרדל כמו שאמרו רז"ל. רבינו אפרים בפירושו כ"י:

ואנכי עפר ואפר. אפשר לפרש דנתן טעם למה שהיה לו פתחון פה לדבר דבר לפני אל עליון ולז"א, הנה אנכי הואלתי לדבר כי ראיתי ענותנותך במלכים שנלחמת בעדי והעפר היה לחרבות כמ"ש פ"ג דתעניות ולכך רמז באומרו ואנכי עפר וכמ"ש שם האי עפרא מעפרא דאברהם וכו'. ואפר רמז לאור כשדים שאמר הקב"ה אני יחיד והוא יחיד והצילו כ"י בעצמו ובשתים הנה החילות להראות ענוה יתירה מאד. ועל זה סמכתי לדבר לפניך: