נחל קדומים על תורה, שמות כב:כ

וגר לא תונה וגו'. יש מי שפירשו דקאי אדסמיך דכתיב זובח לאלהים יחרם וארז"ל דהקרבנות צריכות לשם הויה ב"ה דוקא כדכתיב קרבן לה' וכמ"ש בריש זהר חדש. ומזה האדם ישלח דברו לגנות ליתרו דכתיב ויקח יתרו עולה וזבחים לאלהים. ולז"א וגר לא תונה דיתרו בעת ההיא שבא להתגייר לא ידע מזה וכונתו לשמים. בשו"ת עדות ביהוסף ח"ב (סי' ל"ב דף ס"ח ע"ג) פי' וזה משם האר"י ז"ל. אמנם בליקוטי מצאתי משם מהרח"ו ז"ל בדרשותיו כ"י יראה כי תחילה היה מקריב ומקבל לאלוה את שם אלהים ככל חסידי או"ה אך עתה הקריב לשם הויה כי עתה קבל אלהותו והי"ל שם הויה לאלהים כמ"ש יעקב אבינו ע"ה והיה ה' לי לאלהים ואין פירושו שהקריב לשם אלהים אלא לשם הויה שקבלו לאלהים כגרים ועוד האריך: