נחל קדומים על תורה, דברים ט

בצדקתי הביאני ה' לרשת. הביאני ה' לארץ ישראל. הביאני המלך חדריו. הביאני אל בית היין. כך הוא במסרה ואפשר לומר בהקדים מ"ש הרשב"א דמ"ש מכאן מודעא רבא לאורייתא היינו קודם שבאו לא"י אבל אחר שבאו לא"י בטלה מודעא דכתיב ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו וגו' וכל זה היינו אם ארץ ישראל מתנה אבל אם היא ירושה המודעא במקומה אבל אם היא מתנה דינא דמלכותא דינא מפני שיכול לגרשם מארצו וכמ"ש הרב פרשת דרכים עיין שם באורך ואמרו רבותינו ז"ל הביאני אל בית היין זה הר סיני אמור מעתה זה כוונת המסורה הביאני אל בית היין זה הר סיני ואז היה מודעא אך על ידי מתנת הארץ פקעה מודעא ואל תאמר הביאני לרשת שהיא ירושה אלא האמת שהיא מתנה הביאני ה' לא"י והוא מטובו הגדול והיא מתנה וליכא מודעא דדינא דמלכותא דינא וז"ש הביאני המלך חדריו ודינא דמלכותא דינא ודוק:

הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים. פי' לא אמחה שמם למעלה אלא מתחת השמים לבד ושרשם אניח למעלה ואחזור ואוציאם ממך וזהו ואעשה אותך לגוי גדול עצום ורב ממנו מאותו השרש עצמו שהנחתי למעלה נמצא שאין הפרש אלא שיצאו על ידך לבד. רבינו האר"י זצ"ל: