נחל קדומים על תורה, דברים יד:כב

עשר תעשר. אמרו רז"ל אם תעשר מוטב ואם לאו סוף יצא עשו איש שדה עכ"ל. ואפשר דבמעשר כתיב השקיפה ממעון קדשך וברך וארז"ל שהצדקה מהפכת מדה"ד למדת רחמים שכל השקיפה לרעה חוץ מזה שהיא לטובה. והשתא אם לא יעשר א"כ ח"ו מדת הדין גוברת וח"ו יצא עשו שהוא הסט"א וירע לישראל. אך כשיש צדקה ומעשר נהפך מדת הדין למדת רחמים. ועשו שהוא רמז לסט"א לא מצא רגליו לצאת כי ע"י הצדקה מגביר ירכין דקדושה וכל קבל דנא גבר נחש ירכן בנוקבא דתה"ר והרי הוא כמבואר. א"נ אם יעשר ויעשה צדקה גורם שלום בפמליא של מעלה ופמליא של מטה והעני יעשה שלום עם הקב"ה ואם אינו מעשר במקום לעשות שלום וביטל השלום לכן יבא עשו שהוא גימטרי' שלום תמורת שלום מלחמה: