מותר קנים על משנה קינים ג:ד

חַטָּאת לָזוֹ מפורש וְעוֹלָה לָזוֹ מפורש בקן אחד, וקן אחד סתומה, וקן מפורשת, ולא נתפרשו הבעלים היינו שאינו ידוע של מי הוא כי אינו ניכר בין חטאת לעולה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא סְתוּמָה . אבל שני המפורשים פסולים, דילמא עשה חטאת למעלה ועולה למטה כי מיירי בשאינו ניכר איזה לחטאת ואיזה לעולה. ולאפוקי מדרב[א] דאמר (זבחים עג ע"ב) השתא דאמר רבנן לא תקריב אי מקריב לא מרצה קמ"ל דסתומת כשר[ות] אף שהכא מיירי שאינו יודע איזה סתומת ואיזה מפורשת אלא שכל קן עומד בפ"ע ולכתחלה הכל פסול אבל בדיעבד הכל כשר. ולדעתי מפורשת היינו שנתפרשו הבעלים של מי החטאת ושל מי העולה ונשכח למי החטאת ולמי העולה וגם אינו ניכר איזה חטאת ואיז' עולה. דוק היטב כי קיימא לן אין ברירה ולמה מחצה כשר? אלא על כרחך בנתפרשו הבעלים ונתערב, דיקריב כל אחת למי שהוא: