מותר קנים על משנה קינים א:ד

אין הקנין מתפרשין אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן דאם יש כאן עשרים פרידות סתומת, דהיינו עשר קנים, והקריב הכהן עשר חטאת, נתפרשו עשרה השניים שהם עולת מפורשת. ואם שני נשים לקחו קניהן בעירוב שכל ארבע פרידות הם סתומת וכיון שלא נתפרשו בלקיחת בעלים נתפרשין בעשיית כהן וכהן מקריב שני עולת למעלה אחת לשם רחל ואחת לשם לאה וכן ב' חטא' למט'. וא"א לומר שמא עשה קן של רחל למעל' וקן של לאה למט' ובדאורייתא אין ברירה שהרי כיון שביד כהן לעשות קן שלם ב' עולת וקן א' שלם שתי חטאת א"א כלל שיהיה קן אחת של אשה אחת והוה כאלו התנו בתחלה שהכהן יעשה כמו שירצה. ואין זה תלוי בדעת כהן שאותו שיעשה יתברר שהוא שלם כיון שהתורה תלוהו בדעת כהן שיוכל לעשות מארבע סתומת משתי קינין סתומים יכול לעשות שתי עולת מקן אחד ושתי חטאת מקן אחד ושתי נשים חשובים כאחת בהכרח ואין זה ענין ליש ברירה ואין ברירה כלל. זהו שיטת הרמב"ם ורש"י והוא מתוק. אבל בזה מודה הרמב"ם ורש"י שאם שני נשים לקחו קניהן בעירוב ופירשו כל קן איזה מהם חטאת ואיזה מהם עולה ולא פירשו הבעלים שאסור הכהן להקריבן עד שיתפרש שם הבעלים ולא אמרינן הוברר הדבר ולא מהני אף הותנו בזה. וגמרא כשמשני הותנו כוונתן גם כן על הא דרב חסדא, אלא דהמקשן לא הבין דבריו והוקשו מאי למימרא ומתרץ לו כדרב חסדא דאז הוה כהותנו. ודברי הברטנורא תמוהים מאוד ודוק היטב בסברת הרמב"ם כי סברא נכונה הוא. ועיין כ"מ היטב כיון שהתורה תלה בדעת הכהן אף בשל שתי נשים סתומת שיעשה איזה מהן שירצה עולה או חטאת. א"כ גם בהכרח שם בעלים ניתלה בסתומים בדעת הכהן, דאל"כ היאך יכול להקריב קן אחד למעלה שתי עולת? אלא ודאי כששתי נשים לקחו הקנין בעירוב יכולין ליתלות גם שם הבעלים בדעת הכהן. וזהו התירוץ כשהתנו כפירש"י, והמקשה סבר התנו כדעת התוספת והוקשה מאי למימרא ומתרץ לו קמ"ל כדרב חסדא, וזהו הותנו בעצמו כשעשו כדעת רב חסדא שיתפרשו הקנין על דעת הכהן בהכרח ששם בעלים נתפרש גם כן בדעת כהן והוה שתי נשים כאשה אחת. וזה קמ"ל ר' יוסי ודוק: