מורה באצבע שי

הירא את דבר ה׳‬ ישים מעייניו לכל אזהרות רז״ל ולא יעבור בשאט בנפש אפילו על קלה כי קלה גוררת חמורה ועל הכל עתיד ליתן דין וחשבון כי הוא עצמו הוא פוסק הדין שדבר זה אסור כמ״ש בההוא עובדא דרבינו יהודה חסיד ז״ל בההוא עשיר שהביאו ספר לפניו וקרא בפיו לא תקיפו וכו׳‬ וזהו ליתן דין שאתה נותן הדין לאסור. ואח״כ חשבון כמה זימני עשה אותו איסור. ואתי שפיר ליתן דין וחשבו״ן. וכמו שביארנו בעניותינו בנימוקינו בסייעתא דשמיא: