מבחר הפנינים ד

אמר החכם המחילה לנבל. כפי שהגון לנדיב:

ואמר מחל על שהרע לך. ותן למי שמנע ממך:

ואמר ההודאה בעון הטענה כבקשת המחילה:

ואמר הודה בעונך ובקש מחילה כי כפירת העון שתי העונות:

ואמר מחל חטא אוהבך. ואל תתגלה לשנאך:

ואמר אם תקום תדאג. ואם תמחול תעלוץ:

ואמר כי מלך צוה להרוג עדת אסירים. אמר אחד מהם אדוני מלך אם אנחנו הרענו לחטא. הלא אתה תטיב [שאת] כשתאמר הרפו לאלה הנבלים. ולא היה אדם בהם שהטיב לדבר כזה. ונמנע המלך ולא הרגם:

ואמר כי מלך אחד צוה להרוג חכם אחד. אמר לו אחד מיועציו אתה יכול לעשות מה שלא עשית יותר מהשיב מה שעוית. ונמנע ולא הרגום: