משנה תורה, הלכות נדרים ב
Rambam, Vows 2 (Mishneh Torah, Vows 2) · משנה תורה, הלכות נדרים · free full Hebrew text
Open in the reader →אֶחָד הַנּוֹדֵר מִפִּי עַצְמוֹ אוֹ שֶׁהִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר אָמֵן אוֹ דָּבָר שֶׁעִנְיָנוֹ כְּעִנְיַן אָמֵן שֶׁהוּא קַבָּלַת דְּבָרִים:
וְאֵין הַנּוֹדֵר נֶאֱסָר בְּדָבָר שֶׁאָסַר עַל עַצְמוֹ עַד שֶׁיּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו וְיִהְיֶה פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּשְׁבוּעוֹת. אֲבָל הַמִּתְכַּוֵּן לִנְדֹּר בְּנָזִיר וְנָדַר בְּקָרְבָּן. בְּקָרְבָּן וְנָדַר בְּנָזִיר. בִּשְׁבוּעָה וְנָדַר. אוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִנְדֹּר וְנִשְׁבַּע. אוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר תְּאֵנִים וְאָמַר עֲנָבִים. הֲרֵי זֶה מֻתָּר בִּשְׁנֵיהֶם וְאֵין כָּאן נֵדֶר:
הַנּוֹדֵר עַל דַּעַת אֲחֵרִים הֲרֵי זֶה כְּנִשְׁבָּע עַל דַּעַת אֲחֵרִים. וְכֵן הַנּוֹדֵר וְחָזַר בּוֹ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר אוֹ שֶׁמִּחוּ בּוֹ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר וְקִבֵּל הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְדִין כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים בִּנְדָרִים כְּדִינָן בִּשְׁבוּעוֹת:
מִי שֶׁהִתְנָה קֹדֶם שֶׁיִּדֹּר וְאָמַר כָּל נֵדֶר שֶׁאֶדֹּר מִכָּאן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים הֲרֵינִי חוֹזֵר בָּהֶן אוֹ הֲרֵי הֵן בְּטֵלִים וְכַיּוֹצֵא בַּדְּבָרִים אֵלּוּ וְאַחַר כָּךְ נָדַר. אִם הָיָה זוֹכֵר הַתְּנַאי בְּשָׁעָה שֶׁנָּדַר הֲרֵי נִדְרוֹ קַיָּם שֶׁהֲרֵי בִּטֵּל הַתְּנַאי בְּנֵדֶר זֶה. וְאִם לֹא זָכַר הַתְּנַאי אֶלָּא אַחַר שֶׁנָּדַר אַף עַל פִּי שֶׁקִּבֵּל הַתְּנַאי בְּלִבּוֹ וְקִיְּמוֹ הֲרֵי הַנֵּדֶר בָּטֵל. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹצִיא עַתָּה הַחֲזָרָה בְּפִיו כְּבָר הִקְדִּים הַחֲזָרָה לַנֵּדֶר וְהוֹצִיאָהּ בְּפִיו מִקֹּדֶם. וְיֵשׁ שֶׁמּוֹרֶה לְהַחְמִיר וְאוֹמֵר וְהוּא שֶׁיִּזְכֹּר הַתְּנַאי אַחַר שֶׁנָּדַר בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר:
מִי שֶׁהִקְדִּים אֶת הַתְּנַאי לְשָׁנָה אוֹ לְעֶשֶׂר וְאַחַר כָּךְ נָדַר וְנִזְכַּר בְּשָׁעָה שֶׁנָּדַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּנַאי וְשָׁכַח עַל אֵי זֶה דָּבָר הִתְנָה וְכֵיצַד הָיָה הַתְּנַאי. אִם אָמַר עַל דַּעַת רִאשׁוֹנָה אֲנִי עוֹשֶׂה אֵין נִדְרוֹ נֵדֶר שֶׁהֲרֵי בִּטְּלוֹ. וְאִם לֹא אָמַר עַל דַּעַת רִאשׁוֹנָה אֲנִי עוֹשֶׂה כְּבָר בִּטֵּל הַתְּנַאי וְקִיֵּם הַנֵּדֶר שֶׁהֲרֵי זָכַר בִּשְׁעַת הַנֵּדֶר שֶׁיֵּשׁ שָׁם תְּנַאי וְאַף עַל פִּי כֵן נָדַר:
יֵשׁ מֵהַגְּאוֹנִים שֶׁאוֹמְרִים אֵין כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים נוֹהֲגִין אֶלָּא בִּנְדָרִים בִּלְבַד לֹא בִּשְׁבוּעוֹת. וְיֵשׁ מִי שֶׁמּוֹרֶה שֶׁדִּין הַנְּדָרִים וְהַשְּׁבוּעוֹת בְּעִנְיָנוֹת אֵלּוּ אֶחָד הֵם. וְכִי יֵשׁ לוֹ לְהַקְדִּים תְּנַאי לִשְׁבוּעָתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בִּנְדָרִים:
סְתָם נְדָרִים לְהַחְמִיר. וּפֵרוּשָׁן יֵשׁ בּוֹ לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר. כֵּיצַד. הָאוֹמֵר הֲרֵי הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ עָלַי כְּבָשָׂר מָלִיחַ וּכְיֵין נֶסֶךְ. אוֹמְרִין לוֹ וּמֶה הָיָה בְּלִבְּךָ. אִם פֵּרֵשׁ וְאָמַר כְּבָשָׂר מָלִיחַ שֶׁל קָרְבָּן וּכְיַיִן שֶׁנִּתְנַסֵּךְ עַל הַמִּזְבֵּחַ הָיָה בְּלִבִּי הֲרֵי זֶה אָסוּר. וְאִם אָמַר לֹא הָיָה בְּלִבִּי אֶלָּא תִּקְרֹבֶת עַכּוּ"ם וְיַיִן שֶׁנִּתְנַסֵּךְ לָהּ הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאִם נָדַר סְתָם הֲרֵי זֶה אָסוּר:
וְכֵן הָאוֹמֵר הֲרֵי הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ עָלַי חֵרֶם. אִם כְּחֵרֶם שֶׁל בֶּדֶק הַבַּיִת אָסוּר. וְאִם כְּחֶרְמֵי הַכֹּהֲנִים מֻתָּר. מִפְּנֵי שֶׁהֵן מָמוֹן שֶׁלָּהֶם וְאֵין בָּהּ אִסּוּר. וְאִם סְתָם אָסוּר:
הֲרֵי הֵן עָלַי כְּמַעֲשֵׂר. אִם כְּמַעֲשַׂר בְּהֵמָה אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא קָרְבָּן שֶׁהִקְדִּישׁוֹ בְּיָדוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם כְּמַעֲשַׂר דָּגָן מֻתָּר וְאִם סְתָם אָסוּר:
הֲרֵי הֵן עָלַי כִּתְרוּמָה. אִם לִתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה נִתְכַּוֵּן הֲרֵי זֶה אָסוּר. וְאִם לִתְרוּמַת הַגֹּרֶן נִתְכַּוֵּן מֻתָּר. וְאִם סְתָם אָסוּר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמָקוֹם שֶׁמַּשְׁמָע כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ שָׁם שְׁנֵי עִנְיָנוֹת. אֲבָל מָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן שֶׁאֵין קוֹרְאִים חֵרֶם סְתָם אֶלָּא לְחֶרְמֵי בֶּדֶק הַבַּיִת בִּלְבַד וְאָמַר שָׁם הֲרֵי הֵן עָלַי חֵרֶם הֲרֵי זֶה אָסוּר. וְכֵן אִם הָיָה דַּרְכָּן שֶׁאֵין קוֹרְאִים חֵרֶם סְתָם אֶלָּא לְחֶרְמֵי כֹּהֲנִים הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁאֵין הוֹלְכִין בִּנְדָרִים אֶלָּא אַחַר לְשׁוֹן אַנְשֵׁי אוֹתוֹ מָקוֹם בְּאוֹתוֹ זְמַן:
הַנּוֹדֵר בְּחֵרֶם וְאָמַר לֹא הָיָה בְּלִבִּי אֶלָּא חֶרְמוֹ שֶׁל יָם שֶׁהִיא הַמִּכְמֹרֶת. נָדַר בְּקָרְבָּן וְאָמַר לֹא הָיָה בְּלִבִּי אֶלָּא בְּקָרְבְּנוֹת מְלָכִים. אָמַר לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי עַצְמִי עָלֶיךָ קָרְבָּן וְאָמַר לֹא הָיָה בְּלִבִּי אֶלָּא לְאָסְרוֹ בְּעֶצֶם שֶׁהִנַּחְתִּי לִי לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ דֶּרֶךְ שְׂחוֹק. נָדַר שֶׁלֹּא תֵּהָנֶה לוֹ אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לֹא הָיָה בְּלִבִּי אֶלָּא אִשְׁתִּי רִאשׁוֹנָה שֶׁגֵּרַשְׁתִּיהָ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁמַּשְׁמָעָן לְכָל הָעָם אִסּוּר וְהוּא אוֹמֵר לֹא נִתְכַּוַּנְתִּי אֶלָּא לְכָךְ וּלְכָךְ. אִם הָיָה הַנּוֹדֵר תַּלְמִיד חָכָם הֲרֵי זֶה מֻתָּר וְאֵין צָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם. וְאִם הָיָה עַם הָאָרֶץ מַרְאִין בְּעֵינָיו שֶׁזֶּה נֵדֶר וְשֶׁהוּא אָסוּר וּפוֹתְחִים לוֹ פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר וּמַתִּירִין לוֹ. וּבֵין שֶׁהָיָה תַּלְמִיד חָכָם אוֹ עַם הָאָרֶץ גּוֹעֲרִין בָּהֶן וּמְלַמְּדִין אוֹתָן שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ מִנְהָג זֶה בִּנְדָרִים וְלֹא יִהְיוּ נוֹדְרִין דֶּרֶךְ שְׂחוֹק וְהִתּוּל:
וְכֵן הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִמִּי אוֹ הָאוֹמֵר פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי כִּבְשַׂר חֲזִיר שֶׁאֵין כָּאן נֵדֶר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אִם הָיָה הָאוֹמֵר תַּלְמִיד חָכָם אֵינוֹ צָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם. וְאִם הָיָה עַם הָאָרֶץ צָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם וּמַרְאִין בְּעֵינָיו שֶׁאִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה וְשֶׁאוֹתָן הַפֵּרוֹת אֲסוּרִין וּפוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר וּמַתִּירִין לוֹ נִדְרוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים:
הַהֶפְקֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נֵדֶר הֲרֵי הוּא כְּמוֹ נֵדֶר שֶׁאָסוּר לוֹ לַחְזֹר בּוֹ. וּמַה הוּא הַהֶפְקֵר הוּא שֶׁיֹּאמַר אָדָם נְכָסִים אֵלּוּ הֶפְקֵר לַכּל. בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין בֵּין בְּקַרְקָעוֹת. וְכֵיצַד דִּין הַהֶפְקֵר. כָּל הַקּוֹדֵם וְזָכָה בּוֹ קָנָהוּ לְעַצְמוֹ וְנַעֲשָׂה שֶׁלּוֹ. וַאֲפִלּוּ זֶה שֶׁהִפְקִיר דִּינוֹ בּוֹ כְּדִין כָּל אָדָם אִם קָדַם וְזָכָה בּוֹ קָנָהוּ:
הַמַּפְקִיר לַעֲנִיִּים אֲבָל לֹא לַעֲשִׁירִים אֵינוֹ הֶפְקֵר עַד שֶׁיַּפְקִיר לַכּל כִּשְׁמִטָּה. והַמַּפְקִיר עֲבָדָיו הַגְּדוֹלִים קָנוּ עַצְמָן. וְהַקְּטַנִּים כָּל הַקּוֹדֵם וְהֶחֱזִיק בָּהֶן זָכָה כִּשְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין:
הַמַּפְקִיר אֶת הַקַּרְקַע כָּל הַקּוֹדֵם וְהֶחֱזִיק בָּהּ זָכָה. דִּין תּוֹרָה אֲפִלּוּ הִפְקִיר בִּפְנֵי אֶחָד הֲרֵי זֶה הֶפְקֵר וְנִפְטָר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ. אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֵינוֹ הֶפְקֵר עַד שֶׁיַּפְקִיר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד זוֹכֶה אִם רָצָה וְהַשְּׁנַיִם מְעִידִים. וְהָאוֹמֵר הֲרֵי זֶה הֶפְקֵר וְזֶה. הֲרֵי הַשֵּׁנִי סְפֵק הֶפְקֵר וְאִם אָמַר וְזֶה כְּמוֹ זֶה אוֹ שֶׁאָמַר וְגַם זֶה הֲרֵי הִתְפִּיס הַשֵּׁנִי וְיִהְיֶה הֶפְקֵר וַדַּאי:
הַמַּפְקִיר אֶת שָׂדֵהוּ וְלֹא זָכָה בָּהּ אָדָם כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. אַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן קָדַם וְזָכָה בָּהּ הֲרֵי הוּא כְּזוֹכֶה מִן הַהֶפְקֵר בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר:
הָאוֹמֵר שָׂדֶה זוֹ מֻפְקֶרֶת לְיוֹם אֶחָד לְשַׁבָּת אַחַת לְחֹדֶשׁ אֶחָד לְשָׁנָה אַחַת לְשָׁבוּעַ אֶחָד עַד שֶׁלֹּא זָכָה בָּהּ הוּא אוֹ אַחֵר יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. וּמִשֶּׁזָּכָה בָּהּ בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. וּמִפְּנֵי מָה יֵשׁ לוֹ לַחְזֹר כָּאן עַד שֶׁיִּזְכּוּ בָּהּ מִפְּנֵי שֶׁזֶּה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי הוּא שֶׁאֵין אָדָם מַפְקִיר לִזְמַן קָצוּב:
דָּבָר הַמֻּפְקָר שֶׁבָּא אֶחָד וּשְׁמָרוֹ וְהָיָה מַבִּיט בּוֹ שֶׁלֹּא יִטְּלֶנּוּ אָדָם לֹא קָנָהוּ בְּהַבָּטָה אֶלָּא עַד שֶׁיַּגְבִּיהוֹ אִם הָיָה מִטַּלְטְלִין אוֹ יַחֲזִיק בַּקַּרְקַע כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹנִין הַלָּקוֹחוֹת:
Meforshim on this section
- חידושים ומקורים מבעל מנחת חינוך על משנה תורה, הלכות נדרים Annotations of Minchat Chinukh on Rambam, Vows
והקטנים כל הקודם והחזיק בהן זכה. נ"ב עיין לח"מ ונראה דדעת רבינו דאף הפקר מדעת לא הוי דעת אחרת מקנה. עיין משל"מ פכ"ט מהל' מכירה דאי הוי דעת אחרת מקנה גם הקטנים הו"ל לקנות בעצמם ע"ש בהה"מ לשיטת הר"מ. ואין ראיה מגר שמת דלא הוי הפקר מדעת אבל כאן הוי הפקר מדעת…
- חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות נדרים Chidushim of Machaneh Ephraim on Rambam, Vows
בכ"מ אבל מ"ש בסיפא כו' אינו נוח לי וכו'. נ"ב עיין פ"ב מהל' תרומות. ונ"ל דה"ק כל ג' ימים יכול לחזור בו וא"צ לזכות בו אם בא אחר אח"כ וזכה בו מוציאין אותו מידו אחר ג' צריך לזכות בו:
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות נדרים Hasagot HaRa'avad on Rambam, Vows
ויש שמורה להחמיר וכו'. א"א יפה הורה זה ולא בזכירת התנאי כמו שהוא סובר אלא בקבלתו וקיומו שאם שהה כדי דיבור אחר שזכר אותו ולא קיימו כבר ביטל נדרו את תנאו לפי שצ"ל בלבו על התנאי אני סומך והיה צ"ל והוא שקבל התנאי תוך כדי דבור אחר שזכר אותו:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות נדרים Kessef Mishneh on Rambam, Vows
אחד הנודר מפי עצמו או שהדירו חבירו וכו'. במשנה פ"ג דנדרים (דף כ"ז) הדירו חבירו שיאכל אצלו.
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות נדרים Kiryat Sefer on Rambam, Vows
אחד הנודר מפי עצמו או שהדירו אחר וענה אמן או מה שהוא קבלת דברים דכתיב ארור אשר לא יקים וכו' ואמר כל העם אמן משמע דבעניית אמן הוי קבלת דברים וחייב לקיים תנאו ואינו נאסר עד שיוציא בשפתיו כדילפינן בשבועה מלבטא בשפתים ושיהו פיו ולבו שוים דאי לאו הכי לאו מבטא…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות נדרים Lechem Mishneh on Rambam, Vows
אחד הנודר מפי עצמו או שהדירו חבירו וכו'. כתב הרב בעל כ"מ ז"ל דנפקא ליה מפ"ג דנדרים דקאמר הדירו חבירו שיאכל אצלו, ובמחילה מכבודו דההיא אינה ענין להא דהתם איירי בשחבירו מדירו משלו אם לא יאכל אצלו ובההיא ודאי יש לו רשות ואפי' יענה חבירו אמן וכדכתב הטור ביו"ד…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נדרים Migdal Oz on Rambam, Vows
אחד הנודר מפי עצמו עד כדיני שבועות. פ' שבועות תניין (דף כ"ח וכ"ט) ופ' שבועת העדות ובנדרים פ' ואלו מותרין (דף כ') ופ' ד' נדרים (דף כ"ז כ"ח) ובירושלמי מקצתן:
- אור שמח על משנה תורה, הלכות נדרים Ohr Sameach on Rambam, Vows
האומר הרי הפירות כו' חרם כו' ואם סתם אסור. נקט לשון המשנה בפרק השותפין. ומוכח שם דלר' יהודא בין בגליל בין ביהודא אסור דאמר אין אנשי גליל צריכין לכתוב. וכשיטתו בפרק ואלו מותרין. אמנם על לשון רבינו דכתב הרי הפירות כו' חרם בזה הלשון ובבשר מליח ויין נסך ומעשר…
- שער המלך על משנה תורה, הלכות נדרים Sha'ar HaMelekh on Rambam, Vows
וכן האומר לאשתו כו' ואם היה ע"ה כו' ושאותן פירות אסורים כו'. עיין במרן כ"מ מה שתמה עליו שדבריו הם נגד הגמר' דקאמר התם ומי איכ' לאסוקי אדעת' הכי והא מדקתני סיפא האומר לאשתו כו' מכלל דרישא לא בעי' שאלה ובאמת שהיא קו' חזקה ומה שתי' הרב ל"מ ז"ל הם דברים דחוקים…
- צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים Tzafnat Pa'neach on Rambam, Vows
אחד כו'. או דבר כו'. ע' בהך דנזיר ד' כ' ע"ב גבי הך דואני ושם בסופו גבי הך דאמרה אמן. ובירוש' שם בנזיר דמבע"ל אם זה הוה גדר הסכם להדבר או שרוצה בכך ע"ש בה"ב וכ"כ בזה:
- ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות נדרים Tziunei Maharan on Rambam, Vows
ההפקר אע"פ שאינו נדר הרי הוא כמו נדר שאסור לחזור לו בו. הכ"מ לא הראה מקורו ובמ"ע הראה מקום לכ"ז בס"פ אין בין המודר אבל לא נמצא שם רק מה שסיים רבינו ואפילו זה שהפקיר כו' אבל מש"כ דהוא כנדר ואסור לחזור בו לא נמצא שם ועי' בב"י או"ח ס"ס תל"ד שכתב דמוכח כן בפ"ק…
- יד איתן על משנה תורה, הלכות נדרים Yad Eitan on Rambam, Vows
ומהו הפקר כו'. עיין בנודע ביהודה חלק א"ע סי' נ"ט ועיין בטורי אבן פ"ק דר"ה (דף ט"ו): שם ההפקר אע"פ שאינו נדר הרי הוא כמו נדר שאסור לחזור בו כו'. פי' דהיינו דוקא בדבור בעלמא א"י לחזור בו ולמחות בהבא לזכות בו ולומר שלי הוא אבל אם הקדים את עצמו וזכה בו במשיכה או…
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.