משנה תורה, הלכות עדות ט
Rambam, Testimony 9 (Mishneh Torah, Testimony 9) · משנה תורה, הלכות עדות · free full Hebrew text
Open in the reader →עֲשָׂרָה מִינֵי פַּסְלוּת הֵם כָּל מִי שֶׁנִּמְצָא בּוֹ אֶחָד מֵהֶן הֲרֵי הוּא פָּסוּל לְעֵדוּת. וְאֵלּוּ הֵן. הַנָּשִׁים. וְהָעֲבָדִים. וְהַקְּטַנִּים. וְהַשּׁוֹטִים. וְהַחֵרְשִׁים. וְהַסּוּמִים. וְהָרְשָׁעִים. וְהַבְּזוּיִין. וְהַקְּרוֹבִין. וְהַנּוֹגְעִין בְּעֵדוּתָן. הֲרֵי אֵלּוּ עֲשָׂרָה:
נָשִׁים פְּסוּלוֹת לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז ו) "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים" לָשׁוֹן זָכָר וְלֹא לָשׁוֹן נְקֵבָה:
וְכֵן הַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרוֹגִינוּס פְּסוּלִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן סָפֵק אִשָּׁה. וְכָל מִי שֶׁהוּא סָפֵק כָּשֵׁר סָפֵק פָּסוּל הֲרֵי הוּא פָּסוּל שֶׁאֵין הָעֵד בָּא אֶלָּא לְהוֹצִיא מָמוֹן עַל פִּיו אוֹ לְחַיֵּב עַל פִּיו וְאֵין מוֹצִיאִין מָמוֹן מִסָּפֵק וְאֵין עוֹנְשִׁין מִסָּפֵק דִּין תּוֹרָה:
הָעֲבָדִים פְּסוּלִין לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט יט) "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו" מִכְּלָל שֶׁאָחִיו כָּמוֹהוּ מָה אָחִיו בֶּן בְּרִית אַף הָעֵד בֶּן בְּרִית קַל וָחֹמֶר לְעַכּוּ"ם אִם עֲבָדִים שֶׁהֵן בְּמִקְצָת מִצְוֹת פְּסוּלִין הָעַכּוּ"ם לֹא כָּל שֶׁכֵּן:
מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין פָּסוּל:
כָּל מִי שֶׁנִּשְׁתַּחְרֵר וַהֲרֵי הוּא מְחֻסָּר גֵּט שִׁחְרוּר. פָּסוּל עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדוֹ וְיֵעָשֶׂה מִכְּלַל בְּנֵי בְּרִית וְאַחַר כָּךְ יָעִיד:
הַקְּטַנִּים פְּסוּלִין לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּעֵדִים (דברים יט יז) "וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים" אֲנָשִׁים וְלֹא קְטַנִּים. אֲפִלּוּ הָיָה הַקָּטָן נָבוֹן וְחָכָם הֲרֵי הוּא פָּסוּל עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אַחַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה גְּמוּרוֹת. וְאִם הִגִּיעַ לְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְנוֹלַד בּוֹ סִימָן מִסִּימָנֵי סֵרוּס הֲרֵי זֶה סָרִיס וְיָעִיד. וְאִם לֹא נוֹלַד בּוֹ לֹא יָעִיד עַד רֹב שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת:
קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל שְׁנוֹתָיו שֶׁנִּרְאוּ בּוֹ סִימָנֵי בַּגְרוּת מִלְּמַעְלָה אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה. וְאִם לָאו אֵין מְקַבְּלִין עֵדוּתוֹ עַד שֶׁיִּבָּדֵק. וּבֶן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּטִיב מַשָּׂא וּמַתָּן אֵין עֵדוּתוֹ עֵדוּת בְּקַרְקָעוֹת מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מְדַקְדֵּק בִּדְבָרִים שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יוֹדֵעַ. אֲבָל בְּעֵדוּת מִטַּלְטְלִין מְקַבְּלִין עֵדוּתוֹ הוֹאִיל וְהוּא גָּדוֹל:
הַשּׁוֹטֶה פָּסוּל לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה לְפִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן מִצְוֹת. וְלֹא שׁוֹטֶה שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ עָרֹם וּמְשַׁבֵּר כֵּלִים וְזוֹרֵק אֲבָנִים בִּלְבַד. אֶלָּא כָּל מִי שֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתּוֹ וְנִמְצֵאת דַּעְתּוֹ מְשֻׁבֶּשֶׁת תָּמִיד בְּדָבָר מִן הַדְּבָרִים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְדַבֵּר וְשׁוֹאֵל כָּעִנְיָן בִּשְׁאָר דְּבָרִים הֲרֵי זֶה פָּסוּל וּבִכְלַל שׁוֹטִים יֵחָשֵׁב. הַנִּכְפֶּה בְּעֵת כְּפִיָּתוֹ פָּסוּל וּבְעֵת שֶׁהוּא בָּרִיא כָּשֵׁר. וְאֶחָד הַנִּכְפֶּה מִזְּמַן לִזְמַן אוֹ הַנִּכְפֶּה תָּמִיד בְּלֹא עֵת קָבוּעַ. וְהוּא שֶׁלֹּא תִּהְיֶה דַּעְתּוֹ מְשֻׁבֶּשֶׁת תָּמִיד שֶׁהֲרֵי יֵשׁ שָׁם נִכְפִּים שֶׁגַּם בְּעֵת בְּרִיאוּתָם דַּעְתָּם מִטָּרֶפֶת עֲלֵיהֶם. וְצָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב בְּעֵדוּת הַנִּכְפִּין הַרְבֵּה:
הַפְּתָאִים בְּיוֹתֵר שֶׁאֵין מַכִּירִין דְּבָרִים שֶׁסּוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה וְלֹא יָבִינוּ עִנְיְנֵי הַדָּבָר כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבִינִין שְׁאָר עַם הָאָרֶץ. וְכֵן הַמְבֹהָלִים וְהַנֶּחְפָּזִים בְּדַעְתָּם וְהַמִּשְׁתַּגְּעִים בְּיוֹתֵר הֲרֵי אֵלּוּ בִּכְלַל הַשּׁוֹטִים. וְדָבָר זֶה לְפִי (מַה) שֶּׁיִּרְאֶה הַדַּיָּן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכַוֵּן הַדַּעַת בִּכְתָב:
הַחֵרֵשׁ כְּשׁוֹטֶה שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ נְכוֹנָה וְאֵינוֹ בֶּן מִצְוֹת. וְאֶחָד חֵרֵשׁ מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. אַף עַל פִּי שֶׁרְאִיָּתוֹ רְאִיָּה מְעֻלָּה וְדַעְתּוֹ נְכוֹנָה צָרִיךְ לְהָעִיד בְּבֵית דִּין בְּפִיו. אוֹ שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְהָעִיד בְּפִיו. וְיִהְיֶה רָאוּי לִשְׁמֹעַ הַדַּיָּנִים וְהָאִיּוּם שֶׁמְּאַיְּמִין עָלָיו. וְכֵן אִם נִשְׁתַּתֵּק אַף עַל פִּי שֶׁנִּבְדַּק בְּדֶרֶךְ שֶׁבּוֹדְקִין לְעִנְיַן גִּטִּין וְנִמְצֵאת עֵדוּתוֹ מְכֻוֶּנֶת וְהֵעִיד בְּפָנֵינוּ בִּכְתַב יָדוֹ אֵינָהּ עֵדוּת כְּלָל. חוּץ מֵעֵדוּת אִשָּׁה לְפִי שֶׁבְּעִגּוּנָהּ הֵקֵלּוּ:
הַסּוּמִים אַף עַל פִּי שֶׁמַּכִּירִין הַקּוֹל וְיָדְעוּ הָאֲנָשִׁים הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין מִן הַתּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה א) "וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה" מִי שֶׁהוּא רָאוּי לִרְאוֹת הוּא שֶׁמֵּעִיד. וְהַסּוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו כָּשֵׁר לְהָעִיד:
Meforshim on this section
- דברי שאול - עדות ביוסף על משנה תורה, הלכות עדות Divrei Shaul Edut BeYosef on Rambam, Testimony
וכן הטומטום ואנדרוגינוס פסולין. עי' פרק ד' בביכורים בתוספתא הנקרא פרק אנדרוגינוס שם מבואר דאנדרוגינוס פסול לכל עדות שבתורה כנשים ועי' רמ"ע מפאנו סי' ק"ל ובגליון ציינתי שהבה"ג הלכות יבמות מביא ג"כ הך פרקא ומפרש קצת הדברים ועי' ברמב"ם פ"ד מאישות הלכה י"א ובלח"מ…
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות עדות Even Ha'azel on Rambam, Testimony
וכן הטומטום וכו' וכל מי שהוא ספק כשר ספק פסול הרי הוא פסול שאין העד בא אלא להוציא ממון על פיו או לחייב על פיו. קשה דהא משכחת לה בעד פרעון היכי עדים כגון בשטר או תו"ז, ונראה דהוא משום אין ספק מוציא מידי ודאי ולא דמי לתרי ותרי דמהני תפיסה דשם יש עדי ודאי אבל…
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות עדות Kessef Mishneh on Rambam, Testimony
עשרה מיני פסלות הם וכו'. פסול נשים ועבדים וקטנים בפרק החובל (בבא קמא דף פ"ח) ובסוף פירקא קמא דראש השנה (דף כ"ב) תנן גבי פסולים לעדות דמני התם כל עדות שאין האשה כשרה לה אף הם אין כשרים לה ובפרק שבועת העדות (שבועות דף ל') יליף מקרא דנשים פסולות לעדות בגיטין פרק…
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות עדות Kiryat Sefer on Rambam, Testimony
נשים פסולות לעדות דכתיב על פי שנים עדים לשון זכר ולא לשון נקבה וטומטום ואנדרוגינוס פסולין מפני שהוא ספק אשה ואין מוציאין ממון מספק ואין עונשין מספק.
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות עדות Lechem Mishneh on Rambam, Testimony
העבדים פסולים לעדות וכו'. כתב הרב כ"מ דדרשא זו שכתב רבינו צ"ע היכא איתא. ואני אומר לא לבד זה קשה דלא מצאנוה בגמ' אבל קשה יותר ששם בגמרא נאמר בהפך דבפ' החובל (דף פ"ח.) הקשו לרבי יהודה דאמר דהחובל בעבד כנעני של אחרים פטור מן הבושת משום דאמר קרא כי ינצו אנשים…
- מקורי הרמב"ם לרש"ש על משנה תורה, הלכות עדות Mekorei HaRambam LeRashash on Rambam, Testimony
בכ"מ הכי אמרינן בפ"ב דגיטין דאע"ג דידעי בטב"ע דקלא הם פסולים. תמוה דאדרבה דהתם אמרינן דטב"ע דקלא מילתא היא. והא דפסול להביא את הגט בח"ל עי' ברא"ש פ"א שם סי' ג'. אבל פשוט דרבינו למד ד"ז מב"ב (קכ"ח) שהביאו התוס' בגיטין שם:
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עדות Migdal Oz on Rambam, Testimony
עשרה מיני פסלות עד הרי אלו עשרה. פ' שבועת העדות (דף ל'):
- אור שמח על משנה תורה, הלכות עדות Ohr Sameach on Rambam, Testimony
מה אחיו בן ברית כו': לאו דוקא דעבד הוי בן ברית כדאמר בגיטין כ"ג, ועיין לעיל הלכות שלוחין פ"ב, רק כוונתו שאינו בכל המצות כדאמר בגמרא. ובהלכה ו' והרי הוא מחוסר ג"ש פסול, כן מפורש בירושלמי יבמות פרק נושאין הלכה ה' מהו שיעידו עדות אחת כו' ושם כופין להשתחרר והוי…
- ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות עדות Tziunei Maharan on Rambam, Testimony
החרש כשוטה שאין דעתו נכונה ואינו בן מצות ואחד חרש מדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר. וכתב הכ"מ חרש מדבר ואינו שומע כו' ר"פ מי שאחזו דע"א תניא אם לא יגיד פרט לאלם שאינו יכול להגיד כו' ואפשר דמשמע ליה לרבינו דה"ה למדבר ואינו שומע דכתיב ושמעה קול אלה פרט למי…
- יד איתן על משנה תורה, הלכות עדות Yad Eitan on Rambam, Testimony
נשים פסולות לעדות מן התורה שנאמר ע"פ שנים עדים לשון זכר ולא לשון נקבה. וכתב הכ"מ דראיה זו אין נוח לו דהרי כל התורה בלשון זכר נאמרה ולפמ"ש בחידושי ליומא י"ל דברי רבינו כאן דהוכחתי שם דכי קאמרינן דכל התורה בלשון זכר נאמרה ולא ממעט אשה הני מילי לענין עונש ואזהרה…