משנה תורה, הלכות תמורה א
Rambam, Substitution 1 (Mishneh Torah, Substitution 1) · משנה תורה, הלכות תמורה · free full Hebrew text
Open in the reader →כָּל הַמֵּמִיר לוֹקֶה עַל כָּל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה שֶׁיָּמִיר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז י) "לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ" וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁכָּל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁאֵין בָּהּ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלֶיהָ חוּץ מִנִּשְׁבָּע וּמֵמִיר וּמְקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ בְּשֵׁם. שְׁלֹשָׁה לָאוִין אֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶן מַעֲשֶׂה כְּלָל וְלוֹקִין עֲלֵיהֶן. וְלָמָּה לוֹקִין עַל הַתְּמוּרָה וַהֲרֵי לָאו שֶׁבָּהּ נִתָּק לַעֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז לג) "וְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשׁ". מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה וּשְׁנֵי לָאוִין. וְעוֹד שֶׁאֵין לָאו שֶׁבָּהּ שָׁוֶה לַעֲשֵׂה. שֶׁהַצִּבּוּר וְהַשֻּׁתָּפִין אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה אִם הֵמִירוּ אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מֻזְהָרִין שֶׁלֹּא יָמִירוּ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהַיָּחִיד שֶׁהֵמִיר הֲרֵי הַתְּמוּרָה קֹדֶשׁ. וַאֲפִלּוּ הֵמִיר בְּשַׁבָּת לוֹקֶה אַרְבָּעִים. וְאֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁהֵמִיר. אוֹ מִי שֶׁהֵמִיר בְּקָרְבָּן מִקָּרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר. הוֹאִיל וְיֵשׁ לוֹ בָּהֶן שֻׁתָּפוּת הֲרֵי זֶה לוֹקֶה וְאֵין הַתְּמוּרָה קֹדֶשׁ:
אֶחָד הַמֵּמִיר בְּזָדוֹן אוֹ שֶׁהֵמִיר בִּשְׁגָגָה הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה תְּמוּרָה וְלוֹקֶה. כֵּיצַד. הַמִּתְכַּוִּן לוֹמַר הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לִי וְאָמַר הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת שְׁלָמִים שֶׁיֵּשׁ לִי. הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה וְלוֹקֶה. אֲבָל אִם דִּמָּה שֶׁמֻּתָּר לְהָמִיר וְהֵמִיר אוֹ שֶׁאָמַר אֶכָּנֵס לְבַיִת זֶה וְאָמִיר מִדַּעְתִּי וְנִכְנַס וְשָׁכַח וְהֵמִיר שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה וְאֵינוֹ לוֹקֶה עָלֶיהָ:
אֵין אָדָם מֵמִיר בְּהֶמְתּוֹ בְּקָרְבָּן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְאִם אָמַר בַּעַל הַקָּרְבָּן כָּל הָרוֹצֶה לְהָמִיר בִּבְהֶמְתִּי יָבוֹא וְיָמִיר הֲרֵי זֶה מֵמִיר בָּהּ. הֵמִיר קָרְבָּנוֹ בִּבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ אֵינָהּ תְּמוּרָה שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ:
הַמִּתְכַּפֵּר הוּא שֶׁעוֹשֶׂה תְּמוּרָה אֲבָל לֹא הַמַּקְדִּישׁ. כֵּיצַד. הִקְדִּישׁ בְּהֵמָה שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהּ חֲבֵרוֹ כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּישׁ קָרְבְּנוֹת נָזִיר שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהֶם פְּלוֹנִי הַנָּזִיר. אוֹתוֹ הַנָּזִיר הוּא שֶׁעוֹשֶׂה בָּהֶן תְּמוּרָה אֲבָל לֹא זֶה שֶׁהִקְדִּישׁ לְפִי שֶׁאֵינָן שֶׁלּוֹ:
הַיּוֹרֵשׁ מֵמִיר. הִנִּיחַ בְּהֵמָה לִשְׁנֵי בָּנָיו וּמֵת הֲרֵי זוֹ קְרֵבָה וְאֵין מְמִירִין בָּהּ שֶׁהֲרֵי הֵם בָּהּ שֻׁתָּפִין וְהַשֻּׁתָּפִין אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
אֵין קָדְשֵׁי נָכְרִים עוֹשִׂין תְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁהַנָּכְרִי שֶׁהֵמִיר הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה. הִקְדִּישׁ הַנָּכְרִי בְּהֵמָה שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהּ יִשְׂרָאֵל וְהֵמִיר בָּהּ הַנָּכְרִי הֲרֵי זוֹ סְפֵק תְּמוּרָה:
אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים אִם הֵמִירוּ עוֹשִׂין תְּמוּרָה:
קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים שֶׁהֵמִיר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה יֵשׁ בּוֹ סָפֵק אִם עוֹשֶׂה תְּמוּרָה אוֹ אֵינוֹ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה:
אֵין הַכֹּהֲנִים מְמִירִין בְּחַטָּאת וּבְאָשָׁם שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם שֶׁלָּהֶם אֵינָן זוֹכִין בָּהֶן מֵחַיִּים שֶׁאֵין לָהֶם בַּבָּשָׂר עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם. וְאֵין הַכֹּהֲנִים מְמִירִין בִּבְכוֹר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא זוֹכֶה בּוֹ מֵחַיִּים אֵינוֹ זוֹכֶה בּוֹ מִתְּחִלָּה שֶׁהֲרֵי תְּחִלָּתוֹ בְּבֵית יִשְׂרָאֵל הוּא. אֲבָל הַבְּעָלִים שֶׁהֵמִירוּ בִּבְכוֹר כָּל זְמַן שֶׁהוּא בְּבֵיתָם עוֹשִׂים תְּמוּרָה. וְכֵן כֹּהֵן שֶׁהֵמִיר בִּבְכוֹר שֶׁנּוֹלַד לוֹ לֹא בִּבְכוֹר שֶׁלָּקַח מִיִּשְׂרָאֵל הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה:
אֵילוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹשֶׂה תְּמוּרָה אֲבָל פָּרוֹ אֵינוֹ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִשֶּׁלּוֹ הוֹאִיל וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים מִתְכַּפְּרִין בּוֹ הֲרֵי הֵם בּוֹ כְּשֻׁתָּפִין:
הָעוֹפוֹת וְהַמְּנָחוֹת אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא (ויקרא כז י) "בְּהֵמָה":
קָרְבְּנוֹת בֶּדֶק הַבַּיִת אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַעֲשֵׂר (ויקרא כז לג) "לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ" וַהֲלֹא הַמַּעֲשֵׂר בִּכְלַל כָּל הַקָּדָשִׁים הָיָה וְלָמָּה יָצָא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל מָה מַעֲשֵׂר קָרְבַּן יָחִיד יָצְאוּ קָרְבְּנוֹת צִבּוּר וְכֵן הַשֻּׁתָּפִין מָה מַעֲשֵׂר קָרְבַּן מִזְבֵּחַ יָצְאוּ קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת מָה מַעֲשַׂר בְּהֵמָה הֻקַּשׁ לְמַעֲשַׂר דָּגָן שֶׁאֵין חַיָּבִין בּוֹ אֶלָּא יִשְׂרָאֵל וְלֹא נָכְרִים יָצְאוּ קָרְבְּנוֹת נָכְרִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ אֵינָהּ עוֹשָׂה תְּמוּרָה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְקַדֵּשׁ גּוּפָהּ קִדּוּשׁ גָּמוּר וְאֵינָהּ אֶלָּא קְדֻשַּׁת דָּמִים. אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם עוֹבֵר אוֹ שֶׁהִקְדִּישׁ תְּמִימָה וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לָהּ מוּם קָבוּעַ הֲרֵי זוֹ עוֹשָׂה תְּמוּרָה:
אֶחָד הַמֵּמִיר תָּמִים בְּבַעַל מוּם אוֹ בַּעַל מוּם בְּתָמִים אוֹ שֶׁהֵמִיר בָּקָר בְּצֹאן אוֹ צֹאן בְּבָקָר. אוֹ כְּבָשִׂים בְּעִזִּים אוֹ עִזִּים בִּכְבָשִׂים אוֹ נְקֵבוֹת בִּזְכָרִים אוֹ זְכָרִים בִּנְקֵבוֹת. אוֹ שֶׁהֵמִיר אֶחָד בְּמֵאָה אוֹ מֵאָה בְּאֶחָד בֵּין בְּבַת אַחַת בֵּין בָּזוֹ אַחַר זוֹ. הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה וְלוֹקֶה כְּמִנְיַן הַבְּהֵמוֹת שֶׁהֵמִיר:
אֵין הַתְּמוּרָה עוֹשָׂה תְּמוּרָה וְלֹא וְלַד בְּהֵמוֹת הַהֶקְדֵּשׁ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז י) (ויקרא כז לג) "וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ" הוּא וְלֹא וְלָדוֹ וּתְמוּרָתוֹ וְלֹא תְּמוּרַת תְּמוּרָתוֹ. אֲבָל הַמֵּמִיר בִּבְהֵמָה וְחָזַר וְהֵמִיר בָּהּ וְחָזַר וְהֵמִיר אֲפִלּוּ אֶלֶף כֻּלָּן תְּמוּרָה וְלוֹקֶה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
אֵין מְמִירִין אֵיבָרִים אוֹ עֻבָּרִים בִּשְׁלֵמִים וְלֹא שְׁלֵמִים בָּהֶן. כֵּיצַד. הָאוֹמֵר רַגְלָהּ שֶׁל בְּהֵמָה זוֹ אוֹ יָדָהּ תַּחַת עוֹלָה זוֹ אוֹ שֶׁאָמַר עֻבַּר בְּהֵמָה זוֹ תַּחַת עוֹלָה זוֹ אֵינָהּ תְּמוּרָה. וְכֵן הָאוֹמֵר בְּהֵמָה זוֹ תַּחַת יָדָהּ אוֹ רַגְלָהּ שֶׁל עוֹלָה זוֹ אוֹ שֶׁאָמַר בְּהֵמָה זוֹ תַּחַת עֻבָּרָהּ שֶׁל חַטָּאת זוֹ אֵינָהּ תְּמוּרָה:
הַמֵּמִיר בְּכִלְאַיִם אוֹ בִּטְרֵפָה וְיוֹצֵא דֹּפֶן אוֹ בְּטֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס אֵין הַקְּדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶן וַהֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁהֵמִיר בְּגָמָל אוֹ בַּחֲמוֹר לְפִי שֶׁאֵין בְּמִינָן קָרְבָּן וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ לוֹקֶה. מָה בֵּין אֵלּוּ לְבַעַל מוּם. בַּעַל מוּם יֵשׁ בְּמִינָן קָרְבָּן. אֵלּוּ אֵין בְּמִינָם קָרְבָּן:
הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע הֲרֵי הֵם כְּבַעַל מוּם וְעוֹשִׂין תְּמוּרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן:
בְּהֵמָה שֶׁחֶצְיָהּ קֹדֶשׁ וְחֶצְיָהּ חֹל לֹא עוֹשָׂה תְּמוּרָה וְלֹא נַעֲשֵׂית תְּמוּרָה:
כָּל הַחַטָּאוֹת שֶׁדִּינָן שֶׁיָּמוּתוּ אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה וְכָל חַטָּאת שֶׁדִּינָהּ שֶׁתִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפּל בָּהּ מוּם וְתִמָּכֵר עוֹשָׂה תְּמוּרָה:
הַמַּפְרִישׁ נְקֵבָה לְפִסְחוֹ אוֹ לְעוֹלָתוֹ אוֹ לַאֲשָׁמוֹ עוֹשָׂה תְּמוּרָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִקָּרֵב הוֹאִיל וְיָרְדוּ לִקְדֻשַּׁת דָּמִים וַהֲרֵי הֵם תְּמִימִים יָרְדוּ לִקְדֻשַּׁת הַגּוּף. אֲבָל הַמַּפְרִישׁ שָׂעִיר לְחַטָּאתוֹ וְנָשִׂיא שֶׁהִפְרִישׁ שְׂעִירָה לְחַטָּאתוֹ וְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהִפְרִישׁ פָּרָה לְחַטָּאתוֹ. אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה שֶׁכָּל הַמְשַׁנֶּה בְּחַטָּאוֹת לֹא נִתְקַדְּשָׁה כְּלָל וַאֲפִלּוּ קְדֻשַּׁת דָּמִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין:
Meforshim on this section
- בן אריה על משנה תורה, הלכות תמורה Ben Aryeh on Rambam, Substitution
כ"מ: דאפשר עוד לומר כו' מדאורייתא. נ"ב וקרוב יותר לומר דהרמב"ם פסק כר' יוסי ומפרש דהא דאמר ר' יוסי בכולן אני רואה להחמיר (בתמורה ב') היינו מדרבנן. כלשון להחמיר ודרשא דלה' [שאמר ע"ז ר' יוסי בזבחים מ"ה א'] הוא אסמכתא כלומר משום שנאמר בהן לה' ראוי להחמיר מדרבנן…
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות תמורה Even Ha'azel on Rambam, Substitution
היורש ממיר הניח בהמה לשני בניו ומת הרי זו קריבה ואין ממירין בה שהרי הם בה שותפין והשותפין אין עושין תמורה כמו שבארנו. בגמ' זבחים דף ה' ע"ב אמר למימרא דקניא להו והאמר ר"י הניח מנחה לשני בניו ומת קריבה ואין בו שותפות ואי ס"ד קניא להו נפש אמר רחמנא, ולא קניא להו…
- הר המוריה על משנה תורה, הלכות תמורה Har HaMoriyah on Rambam, Substitution
המימר לוקה. ב"מ צ"א א' חולין ב' א' תמורה ב' א' ד' ב' תוספתא מכות פ"ד.
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות תמורה Hasagot HaRa'avad on Rambam, Substitution
אבל אם דימה שמותר להמיר והמיר וכו'. א"א בפירוש אמרו בגמרא כסבור שמותר להמיר והמיר גבי תמורה לקי גבי קדשים לא לקי ופירושו הגוזז והעובד באותה תמורה לוקה אבל בקדשים אינו לוקה מפני שהוא הקדש טעות וכן כל הענין שנתפרש בגמרא על אותה פסקא עשה שוגג כמזיד בתמורה וכו'…
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות תמורה Kessef Mishneh on Rambam, Substitution
כל הממיר לוקה על כל בהמה שימיר וכו' מפי השמועה למדו וכו'. פרק קמא דתמורה (דף ג'). ויש לתמוה דהא אמרינן בגמ' דאמר ר"י לתנא לא תיתני ממיר דבדבורו עביד מעשה וא"כ למה כתב רבינו שאין בו מעשה ולא חש לדר' יוחנן וכבר הרגיש בזה [המגיד משנה] בפרק י"ג מהלכות x שכירות:
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות תמורה Kiryat Sefer on Rambam, Substitution
אזהרת רעא שלא ימיר בהמת קדש בבהמה אחרת דכתיב לא יחליפנו ולא ימיר וכו' ואם המיר לוקה ואף על פי שלא עשה מעשה מפי השמועה למדו שכל מצות לא תעשה שאין בה מעשה אין לוקין עליה כדילפינן מדכתיב אם לא תשמור לעשות חוץ מנשבע ומימר ומקלל חברו בשם נשבע מנלן אמר רבי יוחנן…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות תמורה Lechem Mishneh on Rambam, Substitution
כל הממיר וכו' ולמה לוקין וכו'. בפי"ג מהל' שכירות הארכתי בלשון רבינו ז"ל ובלשון ה"ה ז"ל ע"ש: ועוד שאין לאו ועשה וכו'. בפ"ק דתמורה א"ל אביי וכל לאו שניתק לעשה אין לוקין עליו והרי ממיר ותירצו הוו ליה תרי לאוי וחד עשה וכו'. ורש"י ז"ל הביא גירסא אחרת דגריס בגמרא…
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות תמורה Mishneh LaMelech on Rambam, Substitution
כיצד המתכוין לומר הרי זה תמורת עולה וכו'. עיין במ"ש רש"י פ"ה דנזיר (דף ל"ב) שכתב ה"מ דסבור לומר תמורת עולה ואמר תמורת שלמים אבל אם הפריש בהמה לצורך תמורת עולה וחזר ואמר הרי זה תמורת שלמים כיון דהפרישה ושוב טעה איגלאי מילתא דלאו שפיר המיר ולא הויא תמורה ודברים…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות תמורה Ohr Sameach on Rambam, Substitution
ואחד מן השותפין כו'. הנה אמר לא תיתני מימר דבדיבורו איתעביד מעשה, וא"כ באחד מן הצבור או שותפין שהמיר הא לא איתעביד מעשה דהתמורה לא תפסה בהן, רק דבאמת כתב ההמ"ג בשיטת רבינו סוף הלכות שכירות דכל היכי דאיכא בלאו מעשה אז גם אם חסמה בקול מיחשב העקימת שפתיו למעשה…
- שער המלך על משנה תורה, הלכות תמורה Sha'ar HaMelekh on Rambam, Substitution
העופות והמנחות אינם עושים תמורה כו'. דין זה פשוט פ"ק דתמורה ומשמע שם דהלכה פסוקה היא האמנם ראיתי להרא"ש ז"ל בפי' למס' קינים פ"ב משנה ח' שנדפסו מחדש בשיטת הרב החדושין וז"ל והר"י מאורליינש היה רוצה לתרץ דהתם מיירי בעוף כו' ועוף לא שייך בו תמורה והיה ק' לו…
- יד איתן על משנה תורה, הלכות תמורה Yad Eitan on Rambam, Substitution
מי שהמיר בקרבן מקרבנות הצבור כו' אין התמורה קדש. בס' שאלת הכהנים תורה הקשה דאמאי לא כתב רבינו דה"נ אם המירו צבור בבהמת חולין שלהן על קרבן של יחיד אינה תמורה וכדאיתא בתוספתא. וי"ל דרבינו סמך אמ"ש רפ"ד דפסולי המוקדשין גבי חטאות המתות דתמורה א"י לומר בצבור:
- יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות תמורה Yitzchak Yeranen on Rambam, Substitution
ועוד שאין לאו שבה שוה לעשה וכו'. ועיין בלח"מ ז"ל מ"ש דרבינו גורס כגירסת רש"י וכו' יעו"ש והרב יבין שמועה כלל קצ"ה כתב וז"ל נראה מדבריו שסובר רבינו דאשה עושה תמורה כאיש ולוקה וקשה כיון דהרבוי דהויא כאיש לא כתיב אלא בעשה דאם המר אכתי לימא דכי השוה הכתוב אשה לאיש…