משנה תורה, הלכות עבדים ה
Rambam, Slaves 5 (Mishneh Torah, Slaves 5) · משנה תורה, הלכות עבדים · free full Hebrew text
Open in the reader →עֶבֶד כְּנַעֲנִי נִקְנֶה בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה. נִקְנֶה בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר אוֹ בַּחֲזָקָה אוֹ בַּחֲלִיפִין אוֹ בִּמְשִׁיכָה. וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר אוֹ בְּרָאשֵׁי אֵיבָרִים. וְעֶבֶד קָטָן הֲרֵי הוּא כִּבְהֵמָה וְנִקְנֶה בִּמְשִׁיכָה כִּמְשִׁיכַת הַבְּהֵמָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בִּתְחִלַּת סֵפֶר זֶה כָּל הַדְּרָכִים שֶׁהָעֲבָדִים נִקְנִין בָּהֶן:
כֵּיצַד קוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּכֶסֶף. כְּגוֹן שֶׁנָּתַן אֶחָד לְרַבּוֹ מָעוֹת וְאָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁיֵּצֵא עַבְדְּךָ בָּהֶם לְחֵרוּת כֵּיוָן שֶׁקִּבֵּל הָרַב אֶת הַכֶּסֶף אוֹ שְׁוֵה כֶּסֶף יָצָא הָעֶבֶד לְחֵרוּת. וְאֵין צָרִיךְ דַּעַת הָעֶבֶד שֶׁזְּכוּת הִיא לוֹ וְזָכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. וְכֵן אִם נָתַן אֶחָד לְעֶבֶד מָעוֹת וְאָמַר עַל מְנָת שֶׁתֵּצֵא בָּהֶם לְחֵרוּת אִם רָצָה הָאָדוֹן לְקַבֵּל הַמָּעוֹת יָצָא הָעֶבֶד לְחֵרוּת וְאִם לֹא רָצָה לֹא קָנָה הָעֶבֶד הַמָּעוֹת שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיֵּצֵא בָּהֶם לְחֵרוּת. וְאֶחָד הַכֶּסֶף אוֹ שְׁוֵה כֶּסֶף בֵּין לִקְנוֹתוֹ בֵּין לְהַקְנוֹת עַצְמוֹ לוֹ:
כֵּיצַד בִּשְׁטָר. כּוֹתֵב לוֹ עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס הֲרֵי אַתְּ בֶּן חוֹרִין אוֹ הֲרֵי אַתְּ שֶׁל עַצְמְךָ אוֹ אֵין לִי עֵסֶק בְּךָ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּעִנְיָן זֶה שֶׁזֶּה הוּא גּוּפוֹ שֶׁל גֵּט שִׁחְרוּר. וּמוֹסֵר לוֹ אֶת הַשְּׁטָר בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ שֶׁהָיוּ הָעֵדִים חֲתוּמִים בּוֹ וּמְסָרוֹ לוֹ בֵּינוֹ לְבֵינוֹ. הֲרֵי זֶה יָצָא לְחֵרוּת שֶׁהֲרֵי גִּטּוֹ וְיָדוֹ בָּאִין כְּאֶחָד. אָמַר לוֹ שֶׁלֹּא בִּכְתָב הֲרֵי אַתְּ בֶּן חוֹרִין הֲרֵי אַתְּ שֶׁל עַצְמְךָ אַף עַל פִּי שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו עֵדִים בְּבֵית דִּין וְאַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ עֲדַיִן לֹא נִשְׁתַּחְרֵר שֶׁאֵין הָעֶבֶד יוֹצֵא לְחֵרוּת אֶלָּא בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר אוֹ בְּרָאשֵׁי אֵיבָרִים. והַכּוֹתֵב לְשִׁפְחָתוֹ הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם לֹא אָמַר כְּלוּם:
כֵּיצַד בְּרָאשֵׁי אֵיבָרִים. הַמַּכֶּה אֶת עַבְדּוֹ בְּכַוָּנָה וחִסְרוֹ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי אֵיבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין יָצָא לְחֵרוּת וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (שמות כא כז) "שֵׁן" וְ (שמות כא כו) "עַיִן" לִדּוֹן מֵהֶן מָה שֵׁן וְעַיִן מוּמִין שֶׁבְּגָלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין אַף כָּל מוּמִין שֶׁבְּגָלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין יֵצֵא הָעֶבֶד בּוֹ לְחֵרוּת. אֲבָל הַמְסָרֵס עַבְדּוֹ בַּבֵּיצִים אוֹ הַחוֹתֵךְ לְשׁוֹנוֹ אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת שֶׁאֵינָן מוּמִין שֶׁבְּגָלוּי. וְכֵן הַמַּפִּיל שֵׁן הַקָּטָן אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת שֶׁהֲרֵי סוֹפוֹ לַחְזֹר:
אֵין יוֹצֵא בְּרָאשֵׁי אֵיבָרִים אֶלָּא עֲבָדִים שֶׁמָּלוּ וְטָבְלוּ שֶׁהֲרֵי יֶשְׁנָן בְּמִקְצָת מִצְוֹת אֲבָל הָעֶבֶד שֶׁהוּא בְּגֵיוּתוֹ אֵינוֹ יוֹצֵא בְּרָאשֵׁי אֵיבָרִים. אֵלּוּ הֵן רָאשֵׁי אֵיבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין. אֶצְבְּעוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם עֶשְׂרִים רָאשֵׁי הָאָזְנַיִם וְרֹאשׁ הַחֹטֶם וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּה וְרָאשֵׁי הַדָּדִין שֶׁבָּאִשָּׁה אֲבָל הָעֵינַיִם וְהַשִּׁנַּיִם הֲרֵי הֵן מְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה:
הָיְתָה לוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה וַחֲתָכָהּ אִם נִסְפֶּרֶת עַל גַּב הַיָּד עֶבֶד יוֹצֵא בָּהּ לְחֵרוּת. הָיְתָה עֵינוֹ סְמוּיָה וְחִטְטָהּ עֶבֶד יוֹצֵא בָּהּ לְחֵרוּת שֶׁהֲרֵי חִסְּרוֹ אֵיבָר. וְהוּא הַדִּין לְאֶחָד מֵרָאשֵׁי אֵיבָרִים שֶׁהוּא בָּטֵל וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה שֶׁאִם חֲתָכוֹ הֲרֵי חִסְּרוֹ אֵיבָר וְיָצָא לְחֵרוּת:
הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְסִמְּאָהּ עַל אָזְנוֹ וְחֵרְשָׁהּ עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵרוּת. הִכָּהוּ כְּנֶגֶד עֵינוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה כְּנֶגֶד אָזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵרוּת:
הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְחָסְרָה מֵאוֹרָהּ. עַל שִׁנּוֹ וְנִדְּדָהּ. אִם יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת וְאִם לָאו יֵצֵא לְחֵרוּת:
הָיְתָה עֵינוֹ כֵּהָה וְחִסֵּר מֵאוֹרָהּ אוֹ שִׁנּוֹ נוֹדֶדֶת וְהִכָּהוּ הָאָדוֹן וְהִפִּיל הַשֵּׁן הַנּוֹדֶדֶת אוֹ סִמֵּא הָעַיִן הַכֵּהָה אִם הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כָּל שֶׁהוּא יֵצֵא לְחֵרוּת וְאִם לָאו לֹא יֵצֵא לְחֵרוּת:
הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָבְתָה יָדוֹ וְסוֹפָהּ לַחְזֹר אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת. תָּלַשׁ בִּזְקָנוֹ וְדִלְדֵּל בּוֹ עֶצֶם מִן הַלֶּחִי יֵצֵא לְחֵרוּת שֶׁהֲרֵי בִּטֵּל מַעֲשֵׂה הַשִּׁנַּיִם הַקְּבוּעוֹת בְּאוֹתוֹ הָעֶצֶם:
הִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ אוֹ סִמֵּא אֶת עֵינוֹ בְּלֹא כַּוָּנָה כְּגוֹן שֶׁזָּרַק אֶבֶן לִבְהֵמָה וְנָפְלָה בָּעֶבֶד וְהִפִּילָה אֶת שִׁנּוֹ וְחָתְכָה אֶצְבָּעוֹ לֹא יֵצֵא לְחֵרוּת שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא כז) "אִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל" עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּן:
הוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי שִׁפְחָתוֹ וְסִמֵּא עֵין הָעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ לֹא יֵצֵא לְחֵרוּת שֶׁהֲרֵי לֹא יָדַע דָּבָר שֶׁיִּתְכַּוֵּן לוֹ:
הֲרֵי שֶׁהָיָה רַבּוֹ רוֹפֵא וְאָמַר לוֹ כְּחל לִי עֵינִי וְסִמְּאָהּ חֲתֹר לִי שִׁנִּי וְהִפִּילָהּ שָׂחַק בָּאָדוֹן וְיֵצֵא לְחֵרוּת שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק הֲרֵי נִתְכַּוֵּן לִנְגֹּעַ בְּאֵיבְרֵי הָעֶבֶד וְנִסְתַּכֵּן בָּהֶן. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הָיְתָה עֵין הָעֶבֶד כּוֹאֶבֶת וְהָיָה רַבּוֹ אֻמָּן וַעֲקָרָהּ לוֹ שֶׁהֲרֵי יֵצֵא לְחֵרוּת:
הַמַּפִּיל שֵׁן עַבְדּוֹ וְסִמֵּא אֶת עֵינוֹ הֲרֵי יֵצֵא לְחֵרוּת בְּשִׁנּוֹ וְנוֹתֵן לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין וְעֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין אֵינוֹ יוֹצֵא בְּרָאשֵׁי אֵיבָרִים לְפִי שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לְרַבּוֹ שֶׁחָבַל בּוֹ:
עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל יוֹצְאִין בְּרָאשֵׁי אֵיבָרִים אִם חִסְּרָן הַבַּעַל אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה. וְעַבְדֵי מְלוֹג אֵינָן יוֹצְאִין בְּרָאשֵׁי אֵיבָרִים לֹא אִם הִפִּיל הַבַּעַל שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ בָּהֶם אֶלָּא פֵּרוֹת וְלֹא אִם הִפִּילָה אוֹתָן הָאִשָּׁה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן מְיֻחָדִין לָהּ:
יְצִיאַת הָעֶבֶד בְּרָאשֵׁי אֵיבָרִים נוֹהֵג בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן וְאֵין דָּנִין בּוֹ אֶלָּא בְּבֵית דִּין סְמוּכִין מִפְּנֵי שֶׁהוּא קְנָס. לְפִיכָךְ הָעֶבֶד שֶׁאָמַר לְרַבּוֹ הִפַּלְתָּ אֶת שִׁנִּי וְסִמֵּיתָ אֶת עֵינִי וְהָאָדוֹן אוֹמֵר לוֹ עָשִׂיתִי זֶה פָּטוּר שֶׁאִם יוֹדֶה מֵעַצְמוֹ אֵינוֹ חַיָּב לְהוֹצִיאוֹ לְחֵרוּת בְּלֹא עֵדִים שֶׁהַמּוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גְּנֵבָה שֶׁכָּל מוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר מִלְּשַׁלְּמוֹ:
Meforshim on this section
- חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות עבדים Chidushim of Machaneh Ephraim on Rambam, Slaves
וזכין לאדם שלא בפניו. נ"ב מתוך דבריו נלמוד דאם העבד צווח לא מהני וה"ט דבכסף שנותן זה לרב קונה העבד את עצמו וכשצווח הרי הוא כאילו אמר איני רוצה לקנות את עצמי. וכן נראה בפ"ק דקידושין בהילך מנה והתקדשי לפלוני מקודשת מדין עבד כנעני. והשתא אתי שפיר הא דאמר ספ"ק…
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות עבדים Even Ha'azel on Rambam, Slaves
כיצד בשטר כותב לו על הנייר או על החרס הרי את בן חורין או הרי את של עצמך או אין לי עסק בך וכן כל כיוצא בזה שזה הוא גופו של גט שחרור ומוסר לו את השטר בפני שני עדים, או שהיו העדים החתומים בו ומסרו לו בינו לבינו ה"ז יצא לחירות שהרי גיטו וידו באין כאחד, אמר לו שלא…
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות עבדים Hasagot HaRa'avad on Rambam, Slaves
אמר לו שלא בכתב הרי את בן חורין וכו' עד או בראשי איברים. א"א דבר זה אינו מחוור שהקניין הרי הוא ככסף מההוא מעשה דכומתא [שאין] הלכה כר"ש שהכסף גומר בו. עכ"ל:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות עבדים Kessef Mishneh on Rambam, Slaves
עבד כנעני נקנה וכו' נקנה בכסף או בשטר או בחזקה. משנה פ"ק דקידושין (דף כ"ב ע"ב) עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה.
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבדים Kiryat Sefer on Rambam, Slaves
עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה כדתנן דף כ"ב וילפינן להו בגמרא מדכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה הקישן הכתוב לשדה אחוזה דנקנה בכולהו כדילפינן בדוכתיה וכל אומות ככנענים משנמכר לעבד אלא שכל עבדים נקראים על שם כנען משום דכתיב ביה עבד עבדים ואמר בגמרא…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבדים Lechem Mishneh on Rambam, Slaves
ואין צריך דעת העבד. נראה מדברי הרי"ף ז"ל שסובר כדברי רבינו ז"ל בפ"ק דקידושין שכתב שם כלשון רבינו ז"ל ולדידהו קונה בכסף ע"י אחרים דוקא שלא מדעתו משום דמסתמא הוי זכות אבל אם הוא בע"כ לא וכמ"ש שם הר"ן ז"ל וכמו שנראה מלשון ואין צריך דעת העבד כלומר דעל הסתם אמרינן…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבדים Migdal Oz on Rambam, Slaves
עבד כנעני נקנה כו' עד באין כאחד. הכל פ"ק דקידושין (דף כ"ב וכ"ג):
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות עבדים Mishneh LaMelech on Rambam, Slaves
כיצד בשטר כותב לו על הנייר כו'. בירושלמי פרק מי שאחזו עלה דמתניתין דזה גיטך אם מתי זה גיטך מחולי זה זה גיטך לאחר מיתה לא אמר כלום ואמרינן בגמרא דר"י אומר הרי זה גט משום דזמנו של שטר מוכיח עליו ואמר תו התם אף בגט שחרור כן הרי גט שחרורך מהיום ולאחר ל' יום על…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות עבדים Ohr Sameach on Rambam, Slaves
בספר תורת חיים למוהרח"ש ח"ג סימן מ"ג העלה באורך כשיטת הר"ח דחליפין מועיל לאפקועי את הקנין הממון שיש במעשה ידיו אבל לא מועיל לאפקועי איסוריה יעו"ש, ואח"ז העלה דהעבדים יתנו ממון להאפוטרופוס וכן אם יקנוס אחרים מהאפוטרופוס וישחררום יעו"ש באורך עפ"י שיטת ר"ת…
- שער המלך על משנה תורה, הלכות עבדים Sha'ar HaMelekh on Rambam, Slaves
וכן אם נתן אחד לעבד מעות על מנת שתצא בהם לחירות כו' יצא העבד לחירות כו'. כתב הרב בעל ט"ז יורה דעה סימן רס"ז סעיף קטן י' וז"ל ונ"ל אע"ג דבסי' רכ"ב אמרינן דאם נתן לה ע"מ שאין לבעליך רשות בו לא מהני ואפי"ה מהני אם אומר מה שאתה נותן לפיך ולהרמב"ם ז"ל מהני אפי'…
- יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים Yekar Tiferet on Rambam, Slaves
פ"ק דקדושין עבד כנעני וכו'. שם במשנה עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה. ואיכא למידק שרבינו מנה ה' דברים ואנן לא תנן אלא שלשה וי"ל דבגמ' תנא אף בחליפין ותנא דמתני' מלתא דליתיה במטלטלין קתני מילתא דאיתא במטלטלין לא קתני והיינו דלא תני משיכה. אלא תנא תוספאה כיון…
- יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות עבדים Yitzchak Yeranen on Rambam, Slaves
וקונה עצמו או בשטר או בראשי אברים וכו'. וכתב רבינו בספר המצוות מצוה רל"ה עשין היא שציונו בדין עבד כנעני וכו' ובא בתורה שהוא משתחרר בשן ועין והשיגו הרמב"ן שהם ב' מצות חיוב לעולם בהם תעבודו וחיוב לשחררו בשן ועין והן ב' עניינים סותרין חיוב שלא לשחררו וחיוב…