משנה תורה, הלכות עבדים ב
Rambam, Slaves 2 (Mishneh Torah, Slaves 2) · משנה תורה, הלכות עבדים · free full Hebrew text
Open in the reader →עֶבֶד עִבְרִי שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין [וְהַמּוֹכֵר עַצְמוֹ] נִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁוֵה כֶּסֶף וּבִשְׁטָר. כֵּיצַד בִּשְׁטָר. כּוֹתֵב לוֹ עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס הֲרֵינִי מָכוּר לְךָ הֲרֵינִי קָנוּי לְךָ וְנוֹתֵן לוֹ הַשְּׁטָר:
מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין עוֹבֵד שֵׁשׁ שָׁנִים מִיּוֹם מְכִירָתוֹ וּבִתְחִלַּת הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שֶׁלּוֹ יֵצֵא בֶּן חוֹרִין. וְאִם פָּגְעָה בּוֹ שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בִּכְלַל הַשֵּׁשׁ הֲרֵי זֶה עוֹבֵד בָּהּ. אֲבָל אִם פָּגְעָה בּוֹ שְׁנַת יוֹבֵל אֲפִלּוּ נִמְכַּר שָׁנָה אַחַת לִפְנֵי הַיּוֹבֵל הֲרֵי זֶה יֵצֵא לְחֵרוּת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מ) "עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ" (ויקרא כה יג) "בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת" וְגוֹ':
הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ יֵשׁ לוֹ לִמְכֹּר עַצְמוֹ לְיֶתֶר עַל שֵׁשׁ. הֲרֵי שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לְעֶשֶׂר שָׁנִים אוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנָה וּפָגַע בּוֹ יוֹבֵל אֲפִלּוּ אַחַר שָׁנָה הֲרֵי זֶה יוֹצֵא בַּיּוֹבֵל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מ) "עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ":
אֶחָד הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ אוֹ שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין וּבָרַח חַיָּב לְהַשְׁלִים שֵׁשׁ. וְאִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל יוֹצֵא לְחֵרוּת:
חָלָה בֵּין שֶׁחָלָה שָׁנָה אַחַר שָׁנָה אוֹ שֶׁחָלָה חֳלָאִים מְקֻטָּעִים אִם הַכּל פָּחוֹת מֵאַרְבַּע שָׁנִים עוֹלִין לְמִנְיַן שֵׁשׁ. אֲבָל אִם חָלָה אַרְבַּע שָׁנִים חַיָּב לְהַשְׁלִים כָּל יְמֵי הַחֹלִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מ) "כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב". וְאִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל יֵצֵא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמְּחַשְּׁבִין יְמֵי הַחֹלִי כְּשֶׁהָיָה חָלְיוֹ כָּבֵד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. אֲבָל אִם לֹא הָיָה חָלְיוֹ כָּבֵד אֶלָּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה מַחַט אֲפִלּוּ חָלָה כָּל שֵׁשׁ עוֹלִין לוֹ:
הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ לְעַכּוּ"ם אִם לֹא נִפְדָּה אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא בַּיּוֹבֵל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה נד) "וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ":
הַנִּמְכָּר לְעַכּוּ"ם אִם לֹא הִשִּׂיגָה יָדוֹ לִגְאל קְרוֹבָיו פּוֹדִין אוֹתוֹ וְקָרוֹב קָרוֹב קוֹדֵם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מט) "אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ". וּבֵית דִּין כּוֹפִין אֶת קְרוֹבָיו לִפְדּוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִטָּמַע בָּעַכּוּ"ם. לֹא פְּדָאוּהוּ קְרוֹבָיו אוֹ שֶׁאֵין יָדָם מַשֶּׂגֶת מִצְוָה עַל כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לִפְדּוֹתוֹ. וּבֵין שֶׁפְּדָאוּהוּ קְרוֹבִים בֵּין שֶׁפְּדָאָהוּ שְׁאָר אָדָם יֵצֵא לְחֵרוּת. וְיֵשׁ לוֹ לִלְווֹת וְלִגְאל אֶת עַצְמוֹ מִן הָעַכּוּ"ם. וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין. אֲבָל הַנִּמְכָּר לְיִשְׂרָאֵל אֵין הַקְּרוֹבִים פּוֹדִין אוֹתוֹ וְאֵין לוֶֹה וְגוֹאֵל וְאֵינוֹ גּוֹאֵל לַחֲצָאִין. אֶלָּא כֵּיצַד דִּינוֹ. אִם הִשִּׂיגָה יָדוֹ לִתֵּן כְּפִי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת נוֹתֵן וְיוֹצֵא וְאִם לָאו לֹא יֵצֵא:
אֶחָד הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ בֵּין לְיִשְׂרָאֵל בֵּין לְעַכּוּ"ם וְאֶחָד שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין הֲרֵי זֶה מְגָרֵעַ מִפִּדְיוֹנוֹ וְיוֹצֵא. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁמְּכָרוּהוּ בְּשִׁשִּׁים דִּינָרִים וְעָבַד אַרְבַּע שָׁנִים וּמָצְאָה יָדוֹ הֲרֵי זֶה נוֹתֵן עֶשְׂרִים דִּינָרִים וְיֵצֵא לְחֵרוּת. וְכֵן אִם מָכַר עַצְמוֹ בְּאַרְבָּעִים דִּינָרִין לְעֶשֶׂר שָׁנִים הֲרֵי זֶה מְגָרֵעַ אַרְבָּעָה דִּינָרִין לְכָל שָׁנָה שֶׁעָבַד וְנוֹתֵן הַנִּשְׁאָר כֶּסֶף אוֹ שְׁוֵה כֶּסֶף וְיוֹצֵא. וְכֵן הַנִּמְכָּר לְעַכּוּ"ם מְחַשֵּׁב הַדָּמִים לְפִי הַשָּׁנִים הַנִּשְׁאָרוֹת עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה נ) "וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל". כֵּיצַד. מָכַר עַצְמוֹ בְּמֵאָה וְנִשְׁאַר לַיּוֹבֵל מִשְּׁנַת מְכִירָה עֶשֶׂר שָׁנִים מְחַשֵּׁב עֲשָׂרָה לְכָל שָׁנָה שֶׁעָבַד וְגוֹרֵעַ הַדָּמִים וּמֵשִׁיב הַשְּׁאָר כֶּסֶף לֹא תְּבוּאָה וְלֹא כֵּלִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה נ) "כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ" בְּכֶסֶף הוּא נִגְאָל מִיַּד הָעַכּוּ"ם וְאֵינוֹ נִגְאָל בִּשְׁוֵה כֶּסֶף:
כָּל עֶבֶד עִבְרִי אוֹ עִבְרִיָּה שֶׁיָּצָא בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף וְהִבְרִיא וְהוֹסִיפוּ דָּמָיו אוֹ נִשְׁחַף וּפָחֲתוּ דָּמָיו מְחַשְּׁבִין לוֹ לְהָקֵל עָלָיו. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁנִּמְכַּר בְּמֵאָה וַהֲרֵי הוּא עַתָּה שָׁוֶה מָאתַיִם אֵינוֹ מְחַשֵּׁב עִם אֲדוֹנָיו אֶלָּא לְפִי מֵאָה. נִמְכַּר בְּמָאתַיִם וַהֲרֵי הוּא שָׁוֶה מֵאָה מְחַשֵּׁב עִמּוֹ עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת לְפִי מֵאָה:
הַנִּמְכָּר לְעַכּוּ"ם הוֹאִיל וְיֵשׁ לִגְאל עַצְמוֹ לַחֲצָאִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ פְּעָמִים יִהְיֶה לְהָקֵל וּפְעָמִים לְהַחְמִיר. כֵּיצַד לְהָקֵל. קָנָה אוֹתוֹ בְּמָאתַיִם וְנִשְׁחַף וַהֲרֵי הוּא עַתָּה שָׁוֶה מֵאָה וְנָתַן לוֹ חֲמִשִּׁים חֲצִי דָּמָיו וְהִבְרִיא וַהֲרֵי הוּא שָׁוֶה מָאתַיִם נוֹתֵן לוֹ מֵאָה שֶׁהֵן חֲצִי דָּמָיו הַנִּשְׁאָר וְיָצָא. כֵּיצַד לְהַחְמִיר. קָנָה אוֹתוֹ בְּמָאתַיִם וְנָתַן לוֹ חֲצִי דָּמָיו שֶׁהֵן מֵאָה וְנִשְׁחַף וַהֲרֵי עַתָּה שָׁוֶה מֵאָה נוֹתֵן לוֹ חֲמִשִּׁים שֶׁהֵן דְּמֵי חֶצְיוֹ הַנִּשְׁאָר וְנִמְצָא שֶׁנָּתַן מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עַתָּה שָׁוֶה מֵאָה:
הָרַב שֶׁמָּחַל לָעֶבֶד עַל הַכֶּסֶף שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ לַעֲבֹד כְּנֶגְדּוֹ אֵינוֹ מָחוּל לוֹ עַד שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ שְׁטַר שִׁחְרוּר. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁקָּנָהוּ בְּשִׁשִּׁים וְעָבַד שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם וְאָמַר לוֹ שְׁאָר הַדָּמִים מְחוּלִין לְךָ לֵךְ לְדַרְכְּךָ לֹא נִפְטַר מִשִּׁעְבּוּדוֹ עַד שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ שְׁטָר:
אָדוֹן שֶׁמֵּת אִם הִנִּיחַ בֶּן זָכָר הֲרֵי הָעֶבֶד עוֹבֵד הַבֵּן עַד סוֹף הַשֵּׁשׁ אוֹ עַד סוֹף הַשָּׁנִים שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לָהֶן אוֹ עַד שֶׁיִּפְגַּע בּוֹ יוֹבֵל אוֹ עַד שֶׁיְּגַרֵעַ פִּדְיוֹנוֹ וְיִתֵּן הַשְּׁאָר. אֲבָל אִם לֹא הִנִּיחַ בֶּן זָכָר הֲרֵי זֶה יֵצֵא לְחֵרוּת וְאֵינוֹ עוֹבֵד לֹא אֶת הַבַּת וְלֹא אֶת הָאָח וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד שְׁאָר הַיּוֹרְשִׁין. וְהַנִּמְכָּר לְגֵר צֶדֶק אוֹ לְעַכּוּ"ם אֲפִלּוּ הַבֵּן אֵינוֹ עוֹבֵד אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁמֵּת הָאָדוֹן יֵצֵא לְחֵרוּת. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁעֶבֶד עִבְרִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים. בְּשָׁנִים אוֹ בְּיוֹבֵל אוֹ בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף אוֹ בִּשְׁטַר שִׁחְרוּר אוֹ בְּמִיתַת אָדוֹן בְּלֹא בֵּן וּבְעַכּוּ"ם אוֹ בְּגֵר אֲפִלּוּ הִנִּיחַ בֵּן. מִצְוָה לוֹמַר לוֹ צֵא בִּשְׁעַת יְצִיאָתוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ הֲרֵי הוּא יוֹצֵא בְּחִנָּם. וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁטָר. אֲפִלּוּ חָלָה וְהוֹצִיא רַבּוֹ עָלָיו הוֹצָאוֹת הַרְבֵּה אֵינוֹ חַיָּב לוֹ כְּלוּם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא ב) "יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם":
Meforshim on this section
- בן אריה על משנה תורה, הלכות עבדים Ben Aryeh on Rambam, Slaves
כ"מ: דאיתא בירושלמי דקדושין מ"ט זה ברשותו כו'. נ"ב ע"ש ובקרבן עדה [פ"ק דקדושין הלכה ב' ובקרבן עדה בשירי קרבן שם ד"ה מרבה אני את זה כו'. שכתב שם שדברי הירושלמי יש לפרש רק על ענין שש לבד שאם עברו שש צריך להשלים עד שש והוא כגמ' דילן ולא איירי הירושלמי אם בא…
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות עבדים Even Ha'azel on Rambam, Slaves
הנמכר לעכו"ם אם לא השיגה ידו לגאול קרוביו פודין אותו וקרוב קרוב קודם שנאמר או דודו או בן דודו יגאלנו ובית דין כופין את קרוביו לפדותו שלא יטמע בעכו"ם, לא פדאוהו קרוביו או שאין ידם משגת מצוה על כל אדם מישראל לפדותו, ובין שפדאוהו קרובים בין שפדאוהו שאר אדם יצא…
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות עבדים Kessef Mishneh on Rambam, Slaves
עבד עברי שמכרוהו בית דין נקנה בכסף וכו'. משנה פרק קמא דקידושין (דף י"ד) עבד עברי נקנה בכסף ובשטר ובכל מקום הוי שוה כסף ככסף דילפינן מנזקין ועבד עברי דכתיב בהו ישיב כמו שכתבו התוספות בריש קידושין. אבל קשה שכתב רבינו עבד עברי שמכרוהו בית דין ובגמרא ילפינן מקראי…
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות עבדים Kiryat Sefer on Rambam, Slaves
עבד עברי נקנה בכסף ובשוה כסף כדתנן פרק קמא דקידושין דף י"ד ובגמרא מנא לן דאמר קרא מכסף מקנתו מלמד שנקנה בכסף אשכחן נמכר לגוי דכל קנינו של גוי בכסף שלא נאמר בו משיכה נמכר לישראל מנין אמר קרא והפדה מלמד שמגרעת פדיונה ויוצאה ומשמע בכסף מדכתיב והפדה שאף הבעל…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות עבדים Lechem Mishneh on Rambam, Slaves
שנאמר עד שנת היובל יעבוד עמך וכו'. קשה דבפ"ק דקידושין (דף ט"ו) לא דרשו זה הפסוק דבשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו אלא בנרצע דאמרו איזהו דבר שנוהג באיש ואינו נוהג באשה זו רציעה ומכרוהו ב"ד נפקא ליה מושב אל משפחתו ומוכר עצמו מעד שנת היובל…
- מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות עבדים Melekhet Shelomoh on Rambam, Slaves
המוכר עצמו יש לו למכור עצמו ליתר על שש וכו'. ברייתא בפ"ק דקדושין דף י"ד ע"ב דתניא המוכר עצמו נמכר לשש ויתר על שש מכרוהו בי"ד אינו נמכר אלא לשש וכו' ופרש"י ז"ל ויותר על שש אם התנה למכור לעשר שנים עד כאן ומדכתב אם בחלוקת יותר על שש ולא בחלוקת דנמכר על שש משמע…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבדים Migdal Oz on Rambam, Slaves
עבד עברי שמכרוהו עד ונתן לו השטר. פ"ק דקידושין (דף י"ד):
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות עבדים Mishneh LaMelech on Rambam, Slaves
עבד עברי וכו' נקנה בכסף ובשוה כסף ובשטר. מדלא הזכיר חליפין משמע דס"ל דאינו נקנה בחליפין וליכא למימר דבכלל כסף הוא דהא לקמן פ"ה בדין עבד כנעני כתב נקנה בכסף או בחליפין וה"נ מוכח מפ"ק דקידושין (דף כ"ב) דגרסינן התם ותנא דידן מילתא דליתא במטלטלין קתני כו' ואם…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות עבדים Ohr Sameach on Rambam, Slaves
וקרוב קרוב קודם שנאמר וכו': רש"י פירש, דאם אין לקרוב הקרוב במה לגאול אז אין מצוה על מי שאחריו לגאול אותו וכן בשדה אחוזה. ובזה מיושב קושיית תוס' ד"ה ומה מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש זה שנגאל באלה נגאל בשש, וא"ת שדה אחוזה יוכיח שנגאלת באלה ואינה נגאלת בשש כו'…
- שער המלך על משנה תורה, הלכות עבדים Sha'ar HaMelekh on Rambam, Slaves
עבד עברי כו' נקנה בכסף כו'. כתב הרב מש"ל מדלא הזכיר חליפין משמע דס"ל דאינו נקנה בחליפין כו' וכן נראה דאינו קונה את עצמו בחליפין דאם היה קונה את עצמו היה נקנה ג"כ וכמ"ש הריטב"א עלה דההוא דגרסינן והפדה מלמד שמגרעת מפדיונה ויוצאה וכ"כ התוספות פ"ק דקדושין ד"ח אבל…
- יד איתן על משנה תורה, הלכות עבדים Yad Eitan on Rambam, Slaves
חלה פחות מארבע שנים עולין למנין שש אבל אם חלה ארבע שנים חייב להשלים כל ימי החולי. ועיין במשנה למלך שהוקשה לו דמניין זה דאם חלה ד' שנים חייב להשלים כל השנים דאימא דאין חייב להשלים רק שנה הרביעית כי היכי דאם לא נחלה רק שלש דא"ח להשלימן כלל ונראה דיש ללמוד כן…
- יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים Yekar Tiferet on Rambam, Slaves
עבד עברי וכו'. אמאי כתב שמכרוהו בי"ד והלא מכר עצמו ומכרוהו בי"ד שוין [בדבר] וי"ל דלהכי כתב שמכרוהו בי"ד לאשמועינן אע"פ שבי"ד מכרוהו אין בי"ד כותבין לו שטר העומד לראיה [איך] פלוני נמכר לפלוני בכסף או בשוה כסף או בשטר.