משנה תורה, הלכות מכירה ד
Rambam, Sales 4 (Mishneh Torah, Sales 4) · משנה תורה, הלכות מכירה · free full Hebrew text
Open in the reader →כֶּלִיוֹ שֶׁל אָדָם כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַנִּיחוֹ קָנָה לוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ הַמִּטַּלְטְלִין בְּתוֹךְ הַכְּלִי אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וַהֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁהִגְבִּיהָן אוֹ כְּמוֹ שֶׁהֻנְּחוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. לְפִיכָךְ אֵין כֶּלְיוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנֶה לוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר. אֶלָּא אִם אָמַר לוֹ הַמַּקְנֶה לֵךְ וּקְנֵה בִּכְלִי זֶה. וְכֵן אִם קָנָה הַכְּלִי תְּחִלָּה וְהִגְבִּיהוֹ וְאַחַר כָּךְ הִנִּיחוֹ שָׁם בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר וְחָזַר וְקָנָה מִמֶּנּוּ הַפֵּרוֹת. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ בְּתוֹךְ כְּלִי זֶה קָנָה אוֹתָם. מִפְּנֵי שֶׁהֲנָאַת הַמּוֹכֵר בִּמְכִירַת הַכְּלִי אֵינוֹ מַקְפִּיד עַל מְקוֹמוֹ:
כְּשֵׁם שֶׁאֵין כֶּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ קוֹנֶה לוֹ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר כָּךְ אֵין כֶּלְיוֹ שֶׁל מוֹכֵר קוֹנֶה לַלּוֹקֵחַ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ:
מְסִירָה אֵינָהּ קוֹנָה אֶלָּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם. וְהַמְּשִׁיכָה אֵינָהּ קוֹנָה אֶלָּא בְּסִמְטָא אוֹ בְּחָצֵר שֶׁל שְׁנֵיהֶם. וְהַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכָל מָקוֹם:
דָּבָר הַנִּקְנֶה בִּמְשִׁיכָה אִם הָיָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְשָׁכוֹ הַלּוֹקֵחַ לִרְשׁוּתוֹ אוֹ לְסִמְטָא. כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיא מִקְצָת הַחֵפֶץ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים קָנָה:
טָעוּן שֶׁל פֵּרוֹת שֶׁהָיָה מֻנָּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְשָׁכוֹ לוֹקֵחַ לִרְשׁוּתוֹ אוֹ לְסִמְטָא אַחַר שֶׁפָּסַק הַדָּמִים קָנָה אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא מָדַד. וְכֵן אִם מְדָדָן הַלּוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים קָנָה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן בְּהַגְבָּהָה:
הָיָה מוֹכֵר מוֹדֵד לְתוֹךְ כֶּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ לֹא קָנָה שֶׁאֵין כֶּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ קוֹנֶה לוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. הָיוּ הַפֵּרוֹת בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ כֵּיוָן שֶׁקִּבֵּל עָלָיו הַמּוֹכֵר לִמְכֹּר קָנָה לוֹקֵחַ וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא מָדַד. הָיוּ בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר אוֹ בִּרְשׁוּת הַמֻּפְקָדִין אֶצְלוֹ לֹא קָנָה הַלּוֹקֵחַ עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ הַפֵּרוֹת אוֹ עַד שֶׁיּוֹצִיאֵם מֵרְשׁוּתוֹ בִּשְׂכִירוּת מְקוֹמָן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
הָיוּ הַפֵּרוֹת בְּסִמְטָא אוֹ בְּחָצֵר שֶׁל שְׁנֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ הָיוּ בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ וְהָיוּ בְּתוֹךְ כֶּלְיוֹ שֶׁל מוֹכֵר וְקִבֵּל עָלָיו הַמּוֹכֵר לִמְכֹּר וְהִתְחִיל הַמּוֹכֵר לִמְדֹּד בְּתוֹךְ כֶּלְיוֹ שֶׁל מוֹכֵר. אִם אָמַר לוֹ כּוֹר בִּשְׁלֹשִׁים סֶלַע אֲנִי מוֹכֵר לְךָ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ אֲפִלּוּ בִּסְאָה אַחֲרוֹנָה הוֹאִיל וַעֲדַיִן הַפֵּרוֹת בְּכֵלָיו וְלֹא גָּמַר כָּל הַמִּדָּה וְכֵלָיו שֶׁל מוֹכֵר אֵינוֹ קוֹנֶה לַלּוֹקֵחַ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ. וְאִם אָמַר לוֹ כּוֹר בִּשְׁלֹשִׁים סְאָה בְּסֶלַע רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה שֶׁכֵּיוָן שֶׁפָּסְקוּ הַדָּמִים עַל כָּל סְאָה וּסְאָה כָּל סְאָה שֶׁיַּגְבִּיהַּ הַמּוֹכֵר וִיעָרֶה אוֹתָהּ נִגְמְרָה מְכִירָתָהּ. הוֹאִיל וְאֵין הַפֵּרוֹת בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר וְלֹא בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ. וְאִלּוּ לֹא הָיָה הַפֵּרוֹת בְּכֵלָיו שֶׁל מוֹכֵר כֵּיוָן שֶׁהֵן בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ קָנָה מִשֶּׁפָּסַק אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָדַד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
וְכֵן הַמּוֹכֵר יַיִן אוֹ שֶׁמֶן לַחֲבֵרוֹ בְּסִמְטָא אוֹ בְּחָצֵר שֶׁל שְׁנֵיהֶם אוֹ בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ. וְהָיְתָה הַמִּדָּה שֶׁל סַרְסוּר. עַד שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּאת הַמִּדָּה הֲרֵי הֵן שֶׁל מוֹכֵר. מִשֶּׁנִּתְמַלֵּאת הַמִּדָּה הֲרֵי הֵן בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ. וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ:
וְכֵן פֵּרוֹת שֶׁהָיוּ צְבוּרִין בְּסִמְטָא אוֹ בְּחָצֵר שֶׁל שְׁנֵיהֶם וְהַמִּדָּה אֵינָהּ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן וְהָיָה הַמּוֹכֵר מוֹדֵד. עַד שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּאת הַמִּדָּה הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר. וּמִשֶּׁנִּתְמַלֵּאת הַמִּדָּה הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ:
הָיְתָה הַמִּדָּה שֶׁל אֶחָד מֵהֶן. וְהָיוּ בָּהּ רְשָׁמִין לֵידַע חֶצְיָהּ. שְׁלִישָׁהּ. וּרְבִיעָהּ. וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְרשֶׁם מִן הָרְשָׁמִים קָנָה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּאת הַמִּדָּה. שֶׁכָּל רשֶׁם מֵהֶם כְּמִדָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. שֶׁהֲרֵי שֶׁל אֶחָד מֵהֶן הִיא הַמִּדָּה וְהוּא סוֹמֵךְ עַל הָרְשָׁמִים שֶׁבָּהּ:
זֶה כְּלָל גָּדוֹל יִהְיֶה בְּיָדְךָ. הַקּוֹנֶה אֶת הַמִּטַּלְטְלִין אִם פָּסַק הַדָּמִים וְאַחַר כָּךְ הִגְבִּיהַּ קָנָה. וְאִם הִגְבִּיהַּ תְּחִלָּה וְהִנִּיחַ וְאַחַר כָּךְ פָּסַק הַדָּמִים לֹא קָנָה בְּאוֹתָהּ הַגְבָּהָה עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ אַחַר שֶׁפָּסַק. אוֹ יִמְשֹׁךְ דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַגְבִּיהַ:
הָיָה דָּבָר הַנִּמְכָּר דָּמָיו קְצוּבִין וִידוּעִין וְהִגְבִּיהוֹ קָנָהוּ. אַף עַל פִּי שֶׁפָּסַק אַחַר שֶׁהִגְבִּיהַּ. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶם אֶת הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁצָּרִיךְ לִקְנוֹת בָּהֶם אַחַר שֶׁיִּפְסֹק הַדָּמִים. אֶלָּא אִם כֵּן דָּמָיו קְצוּבִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
לְפִיכָךְ הַמּוֹשֵׁךְ חַמָּרִים וּפוֹעֲלִים וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. אִם מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק הַדָּמִים אֲפִלּוּ הָיָה הַלּוֹקֵחַ הוּא הַמּוֹדֵד. אוֹ שֶׁפָּסַק הַדָּמִים וְאַחַר כָּךְ מָדַד הַמּוֹכֵר. שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחְזֹר בָּהֶן. פֵּרְקָן הַלּוֹקֵחַ וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. אִם פָּסַק הַדָּמִים וְאַחַר כָּךְ מָדַד הַמּוֹכֵר אֵין שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחְזֹר בָּהֶן שֶׁהֲרֵי סָמְכָה דַּעְתּוֹ לִמְכֹּר. וְאִם מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחְזֹר בָּהֶם שֶׁהֲרֵי לֹא סָמְכָה דַּעְתּוֹ עֲדַיִן לִמְכֹּר. וַאֲפִלּוּ מָדַד הַלּוֹקֵחַ:
הַנּוֹטֵל כֵּלִים מִן הָאֻמָּן עַל מְנָת לְבַקְּרָן. אִם הָיוּ דָּמָיו קְצוּבִין וְנֶאֱנַס בְּיָדוֹ חַיָּב בְּדָמָיו. הוֹאִיל וְדָמָיו קְצוּבִין מֵעֵת שֶׁהִגְבִּיהוֹ נַעֲשָׂה בִּרְשׁוּתוֹ. וְהוּא שֶׁיַּגְבִּיהֶנּוּ כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת כֻּלּוֹ וְיִהְיֶה אוֹתוֹ חֵפֶץ הַנִּמְכָּר חָבִיב עַל הַלּוֹקֵחַ. אֲבָל חֵפֶץ שֶׁהַמּוֹכֵר קָץ בּוֹ וְהוּא מְבַקֵּשׁ וְרוֹדֵף לְמָכְרוֹ הֲרֵי הוּא בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר עַד שֶׁיִּפְסֹק הַדָּמִים וְיַגְבִּיהֶנּוּ הַלּוֹקֵחַ אַחַר שֶׁפָּסַק:
אֶחָד הַמּוֹשֵׁךְ אוֹ הַמַּגְבִּיהַּ אוֹ הַמַּחֲזִיק בְּעַצְמוֹ אוֹ שֶׁאָמַר לְאַחֵר לְהַגְבִּיהַּ אוֹ לִמְשֹׁךְ לוֹ אוֹ לְהַחֲזִיק לוֹ הֲרֵי זֶה זָכָה לוֹ. וְכֵן בִּשְׁאָר דַּרְכֵי הַקְּנִיָּה:
Meforshim on this section
- בן אריה על משנה תורה, הלכות מכירה Ben Aryeh on Rambam, Sales
והוא שיגביהנו כדי לקנות את כולו. נ"ב כן הוא ברי"ף פ' השואל ע"ש [לשון הרי"ף שם בפ' השואל ההוא גברא כו' אגבה אטמא דבישרא כו' (שבב"ב פ"ח א') והוא דוקא בעי לה לכולה עכ"ל וכן כתב הרא"ש פ' השואל שם סי' י"ג והוא דקבעי לה כולה. עכ"ל ולכאורה פירושו שרצה לכל האיטמא…
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה Even Ha'azel on Rambam, Sales
דבר הנקנה במשיכה אם היה בר"ה ומשכו הלוקח לרשותו או לסטמא כיון שהוציא מקצת החפץ מר"ה קנה. השגת הראב"ד, א"א נ"ל שאין זה הדין בחפץ דהא קיי"ל בספינה כשמואל דאמר עד שימשוך את כולה אבל בבהמה ודאי סגי לה ביד ורגל עכ"ל. כתב המ"מ דבודאי אף דעת רבינו כשמואל כמו שנתבאר…
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות מכירה Hasagot HaRa'avad on Rambam, Sales
מסירה אינה קונה כו'. א"א נ"ל שאין זה הדין בחפץ דהא קי"ל בספינה כשמואל דאמר עד שימשוך את כולה אבל בבהמה ודאי סגי לה ביד ורגל כת"ק עכ"ל:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות מכירה Kessef Mishneh on Rambam, Sales
כשם שאין כליו של לוקח קונה לו ברשות מוכר וכו'. כתב ה"ה מפורש באותה סוגיא בפ' הספינה וכו' אלא שהוא תימה שאותם סוגיות אליבא דמ"ד כליו של לוקח קנה וכו' וכן כתב הר"י ן' מיגאש וכו'. ואני אומר שדעת הר"י ן' מיגאש כדעת הרא"ש דבין כליו של מוכר ברשות לוקח בין כליו של…
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות מכירה Kiryat Sefer on Rambam, Sales
כליו של אדם קונין לו מה שבתוכו כל מקום שיש לו רשות להניחו דהו' בהגבהה ואם אמר לו מוכר לך וקנה בכלי זה קונין לו אפילו ברשותו וכן אם קנה הכלי מתחלה מן המוכר לא הקפיד על מקומו.
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות מכירה Lechem Mishneh on Rambam, Sales
כשם שאין כליו וכו'. כך היא סברת בעל ההלכות והרמב"ן בספר המלחמות הליץ בעד הרי"ף ז"ל וסובר דמאי דהקשו אי בכליו של מוכר אמאי קנה לוקח אליבא דכ"ע הוא, מסכים למה שכתב הרב המגיד ז"ל וע"ש ויסתלק מעליו תלונות הרב מוהרי"ק ז"ל:
- מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה Maggid Mishneh on Rambam, Sales
כליו של אדם כל מקום וכו'. מימרא מפורשת בהמוכר את הספינה (דף ס"ה):
- מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות מכירה Melekhet Shelomoh on Rambam, Sales
הנוטל כלים מן האומן וכו' והוא שיגביהנו. עיין להרב לח"מ ז"ל שהקשה דהיכי קאמר הגביהו כדי לקנות דשמואל לא אמר אלא כדי לבקרו יעו"ש והבית דוד חו"מ סי' ק"ג כתב עליו דאשתמיט מיניה מ"ש הרי"ף והרא"ש פ' השואל עובדא דההוא טבחא דאיתיה בפ' הספינה דף פ"ח והוא דקבעי לכלא…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מכירה Migdal Oz on Rambam, Sales
כליו של אדם כו' עד או כמו שהונחו בתוך ביתו. פרק המוכר את הספינה:
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות מכירה Mishneh LaMelech on Rambam, Sales
וכן אם מדדן הלוקח וכו'. ז"ל הטור סי' ר' סי"ג הכניס הלוקח את החמורים לביתו עם התבואה וכו' והראב"ד כתב דאפי' מדד לוקח על החמורים לא קנה שלא נתכוון למשיכה ולקנות במדידה זו דלמדידה בעלמא נתכוון ולא מסתברא ע"כ. ותימה דהטי"ד סי' קל"ב כתב היה הנכרי מודד הגביהו תחלה…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה Ohr Sameach on Rambam, Sales
דבר הנקנה במשיכה אם היה ברה"ר ומשכו הלוקח לרשותו או לסימטא כיון שהוציא מקצת החפץ מר"ה קנה: הרב המגיד פירש, דאע"ג דכל דבר טעון משיכת כולו, בכ"ז זהו בסימטא ובחצר של שניהם, אבל באם היה החפץ מונח במקום ששם אינו מועיל משיכה ומשכו קצת למקום המועיל משיכה בזה מועיל…
- יד איתן על משנה תורה, הלכות מכירה Yad Eitan on Rambam, Sales
היו הפירות ברשות המוכר או ברשות המופקדין אצלו לא קנה הלוקח עד שיגביה הפירות כו'. כתב הכסף משנה דלדעת רבינו וסיעתו לא סגי במה שקיבל הנפקד ברצון המוכר לתתן ללוקח ומיהו היינו דוקא כשלא העמידו אצלו הא העמידו אצלו וקיבל במעמד שלשתן קנה. וכן מוכח בירושלמי שלהי…