משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות ט
Rambam, Sacrificial Procedure 9 (Mishneh Torah, Sacrificial Procedure 9) · משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות · free full Hebrew text
Open in the reader →מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת כָּל הָאֲשָׁמוֹת כְּמִצְוָתָן הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה. וְכֵיצַד מַעֲשֵׂה הָאֲשָׁמוֹת בֵּין אָשָׁם וַדַּאי בֵּין אָשָׁם תָּלוּי. שׁוֹחֵט וְזוֹרֵק הַדָּם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמַפְשִׁיט וּמוֹצִיא הָאֵימוּרִין וּמוֹלְחָן וְזוֹרְקָן עַל גַּב הָאִשִּׁים. וְאִם רָצָה לְהוֹלִיכָן בִּכְלִי מוֹלִיךְ. וּשְׁאָר בְּשָׂרָם נֶאֱכָל לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה בָּעֲזָרָה כַּחַטָּאת:
אֲשַׁם מְצֹרָע יֵשׁ בְּקַבָּלַת דָּמוֹ שִׁנּוּי כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה. וְאַף עַל פִּי כֵן שְׁאָר מַעֲשָׂיו וּזְרִיקַת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ וַאֲכִילָתוֹ כִּשְׁאָר הָאֲשָׁמוֹת לְכָל דָּבָר:
עֲשִׂיַּת כָּל שְׁלָמִים כְּמִצְוָתָן מִצְוַת עֲשֵׂה וְהֵן אַרְבָּעָה מִינִין. הָאֶחָד שַׁלְמֵי צִבּוּר וְהַשְּׁלֹשָׁה שַׁלְמֵי יָחִיד:
וְכֵיצַד מַעֲשֵׂה שַׁלְמֵי צִבּוּר. שׁוֹחֵט וְזוֹרֵק הַדָּם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמַפְשִׁיט וּמוֹצִיא הָאֵימוּרִים וּמוֹלְחָן וּמַקְטִירָן. וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה בָּעֲזָרָה כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם מִפְּנֵי שֶׁהֵן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
שַׁלְמֵי יָחִיד שְׁלֹשָׁה מִינִין. הָאֶחָד הוּא הַבָּא שְׁלָמִים בְּלֹא לֶחֶם כְּגוֹן שַׁלְמֵי חֲגִיגָה וְשִׂמְחָה וְזֶהוּ הַנִּקְרָא שְׁלָמִים. וְהַשֵּׁנִי שְׁלָמִים הַבָּאִים עִם הַלֶּחֶם בְּנֵדֶר אוֹ נְדָבָה וְזֶהוּ הַנִּקְרָא תּוֹדָה וְאוֹתוֹ הַלֶּחֶם נִקְרָא לֶחֶם תּוֹדָה. וְהַמִּין הַשְּׁלִישִׁי שְׁלָמִים שֶׁמַּקְרִיב הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת נִזְרוֹ וְהֵם בָּאִים עִם לֶחֶם וְזֶהוּ הַנִּקְרָא אֵיל נָזִיר:
וְכֵיצַד מַעֲשֵׂה שְׁלָשְׁתָּן. שׁוֹחֵט וְזוֹרֵק הַדָּם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמַפְשִׁיט וּמוֹצִיא הָאֵימוּרִין. וְאַחַר כָּךְ מְנַתֵּחַ אֶת הַבָּשָׂר וּמַפְרִישׁ הֶחָזֶה וְשׁוֹק הַיָּמִין וְנוֹתֵן הָאֵימוּרִין עִם הֶחָזֶה וְהַשּׁוֹק עַל יְדֵי הַבְּעָלִים וְכֹהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יְדֵי הַבְּעָלִים וּמֵנִיף הַכּל לִפְנֵי ה' בַּמִּזְרָח. וְכֵן כָּל הַטָּעוּן תְּנוּפָה בַּמִּזְרָח מְנִיפִין אוֹתוֹ:
וְכֵיצַד הוּא מֵנִיף. מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. וְאִם הָיָה הַקָּרְבָּן תּוֹדָה לוֹקֵחַ מִן הַלֶּחֶם הַבָּא עִמָּהּ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה וּמַנִּיחוֹ עִם הֶחָזֶה וְהַשּׁוֹק וְהָאֵימוּרִים וּמֵנִיף הַכּל עַל יְדֵי הַבְּעָלִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
וְכֵיצַד מַנִּיחָן עַל יְדֵי הַבְּעָלִים. נוֹתֵן אֶת הַחֲלָבִים עַל יְדֵי הַבְּעָלִים וְחָזֶה וְשׁוֹק לְמַעְלָה וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד לְמַעְלָה מֵהֶם. וְאִם יֵשׁ שָׁם לֶחֶם מַנִּיחוֹ לְמַעְלָה וּמֵנִיף הַכּל:
הָיָה הַקָּרְבָּן אֵיל נָזִיר מוֹצִיא הָאֵימוּרִין וּמַפְרִישׁ חָזֶה וְשׁוֹק וּמְבַשֵּׁל שְׁאָר הָאַיִל בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים. וְלוֹקֵחַ הַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל עִם אֶחָד מֵעֲשָׂרָה מִן הַלֶּחֶם הַבָּא עִמּוֹ עִם הֶחָזֶה וְהַשּׁוֹק וְהָאֵימוּרִין וּמַנִּיחַ הַכּל עַל יְדֵי הַנָּזִיר. וְהַכֹּהֵן מַנִּיחַ יָדָיו תַּחַת יְדֵי הַבְּעָלִים וּמֵנִיף הַכּל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
אֵי זֶהוּ חָזֶה כָּל הָרוֹאֶה אֶת הַקַּרְקַע לְמַעְלָה עַד הַצַּוָּאר. לְמַטָּה עַד הַכָּרֵס. וְחוֹתֵךְ עִמָּהּ שְׁתֵּי צְלָעוֹת אֵילָךְ וְאֵילָךְ. וְאֵי זֶהוּ זְרוֹעַ מִן הַפֶּרֶק שֶׁל אַרְכֻּבָּה עַד כַּף שֶׁל יָד שֶׁהֵם שְׁנֵי אֵיבָרִים מְעֹרִין זֶה בָּזֶה. וְהַזְּרוֹעַ הָאֲמוּרָה הִיא זְרוֹעַ שֶׁל יָמִין. וְשֶׁכְּנֶגְדָהּ בָּרֶגֶל הוּא הַשּׁוֹק הָאָמוּר בְּכָל מָקוֹם:
וְאַחַר שֶׁמְּנִיפָן מוֹלֵחַ הָאֵימוּרִין וּמַקְטִירָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל הֶחָזֶה וְהַשּׁוֹק נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז לד) "כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה". וּשְׁאָר הַשְּׁלָמִים נֶאֱכָלִים לַבְּעָלִים. וְאֵין הַכֹּהֲנִים זוֹכִין בְּחָזֶה וְשׁוֹק אֶלָּא לְאַחַר הֶקְטֵר הָאֵימוּרִין:
וְכֵן הַלֶּחֶם שֶׁמֵּנִיף בְּתוֹדָה וּבְאֵיל נָזִיר וְהַזְּרוֹעַ הַבְּשֵׁלָה נֶאֱכָלִין לַכֹּהֲנִים. וּשְׁאָר הַלֶּחֶם עִם שְׁאָר הַבָּשָׂר נֶאֱכָל לַבְּעָלִים. וְהַלֶּחֶם שֶׁמֵּנִיף עִם הֶחָזֶה וְהַשּׁוֹק הֵם הַנִּקְרָאִין מוּרָם מִתּוֹדָה. וְהַזְּרוֹעַ בְּשֵׁלָה עִם הֶחָזֶה וְהַשּׁוֹק עִם הַלֶּחֶם שֶׁמֵּנִיף הֵם הַנִּקְרָאִין מוּרָם מֵאֵיל נָזִיר:
הַלֶּחֶם הַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה סְפֵק תְּרוּמָה הוּא. לְפִיכָךְ אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִיתָה וְחֹמֶשׁ כִּתְרוּמָה וְאֵינוֹ מְדַמֵּעַ כִּתְרוּמָה:
הָיָה בַּעַל הַתּוֹדָה כֹּהֵן. הֲרֵי שְׁאָר הַלֶּחֶם נֶאֱכָל לַבְּעָלִים כְּתוֹדַת יִשְׂרָאֵל. שֶׁאֵין הַלֶּחֶם הַבָּא עִם הַתּוֹדָה אוֹ עִם אֵיל נָזִיר קָרוּי מִנְחָה:
שְׁנַיִם שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלָמִים בְּשֻׁתָּפוּת הָאֶחָד מֵנִיף בִּרְשׁוּת חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ הֵם מֵאָה אֶחָד מֵנִיף עַל יְדֵי כֻּלָּן. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּסְמִיכָה:
הָיְתָה אִשָּׁה בַּעֲלַת הַקָּרְבָּן אֵינָהּ מְנִיפָה. אֲבָל הַכֹּהֵן מֵנִיף שֶׁקָּרְבָּנָהּ טָעוּן תְּנוּפָה וְהִיא פְּסוּלָה לִתְנוּפָה. וּלְעוֹלָם אֵין אִשָּׁה מְנִיפָה אֶלָּא הַסּוֹטָה וְהַנְּזִירָה בִּלְבַד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּתְנוּפָה קוֹדֶמֶת לְהַגָּשָׁה בְּכָל מָקוֹם:
כֵּיצַד הוּא הַלֶּחֶם שֶׁמֵּבִיא עִם הַתּוֹדָה. לוֹקֵחַ עֶשְׂרִים עִשָּׂרוֹן סלֶת וְעוֹשֶׂה מֵהֶם עֲשָׂרָה עֶשְׂרוֹנִים חָמֵץ וַעֲשָׂרָה מַצָּה. הָעֲשָׂרָה שֶׁל חָמֵץ עוֹשֶׂה אוֹתָם עֶשֶׂר חַלּוֹת:
וְכֵיצַד מְחַמְּצָן. מֵבִיא שְׂאוֹר כְּדֵי חִמּוּצָן וְנוֹתְנוֹ לְתוֹךְ הַמִּדָּה וּמְמַלֵּא אֶת הַמִּדָּה אַף עַל פִּי שֶׁסּוֹפָהּ לִהְיוֹת חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה מִפְּנֵי הַשְּׂאוֹר שֶׁפְּעָמִים יִהְיֶה עָבֶה וְקָשֶׁה וּפְעָמִים רַכָּה אֵין מַשְׁגִּיחִין אֶלָּא עַל מִדָּתָהּ עַתָּה וַהֲרֵי הוּא מוֹדֵד עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן שְׁלָמִים. וְהָעֲשָׂרָה עֶשְׂרוֹנִים שֶׁל מַצָּה עוֹשֶׂה מֵהֶן שְׁלֹשִׁים חַלּוֹת שָׁווֹת. עֶשֶׂר חַלּוֹת מִכָּל מִין. עֶשֶׂר חַלּוֹת מַאֲפֵה תַּנּוּר. וְעֶשֶׂר חַלּוֹת רְקִיקִים. וְעֶשֶׂר חַלּוֹת מֻרְבֶּכֶת:
וְכֵיצַד הִיא הַמֻּרְבֶּכֶת. חוֹלְטָהּ בְּרוֹתְחִין וְאוֹפֶה אוֹתָהּ מְעַט וְאַחַר כָּךְ קוֹלֶה אוֹתָהּ בְּשֶׁמֶן עַל הָאִלְפָּס וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹלִין הַסֻּפְגָּנִין. וּמַרְבִּין בְּשַׁמְנָהּ. וְזֶהוּ הָרִבּוּךְ הָאָמוּר בְּכָל מָקוֹם:
וּבְכַמָּה שֶׁמֶן הוּא עוֹשֶׂה הַשְּׁלֹשִׁים חַלּוֹת. בַּחֲצִי לוֹג שֶׁמֶן. וְשִׁעוּר זֶה הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. רְבִיעִית מִמֶּנּוּ לִרְבוּכָה. וּשְׁמִינִית לְחַלּוֹת. וּשְׁמִינִית לִרְקִיקִין:
הַחַלּוֹת לוֹתֵת הַסּלֶת שֶׁלָּהֶן בִּשְׁמִינִית שֶׁל שֶׁמֶן. וְאַחַר כָּךְ לָשׁ וְאוֹפֶה אוֹתָן. וְהָרְקִיקִין מוֹשְׁחָן בַּשְּׁמִינִית שֶׁלָּהֶן אַחַר אֲפִיָּתָן. וְהַכֹּהֵן לוֹקֵחַ מִן הַכּל אַרְבַּע חַלּוֹת אַחַת מִכָּל מִין וּמִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז יד) "אֶחָד מִכָּל קָרְבָּן":
וְלַחְמֵי תּוֹדָה שֶׁאָפָה אוֹתָן אַרְבַּע חַלּוֹת יָצָא. לֹא נֶאֱמַר אַרְבָּעִים אֶלָּא לְמִצְוָה. וְהוּא שֶׁיַּפְרִישׁ הַחַלָּה שֶׁלָּהֶן אַחַת מִכָּל קָרְבָּן כְּשֶׁהֵן בָּצֵק. שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין פְּרוּסָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז יד) "אֶחָד מִכָּל קָרְבָּן" שֶׁלֹּא יִטּל פָּרוּס:
וְכֵיצַד הוּא הַלֶּחֶם הַבָּא עִם אֵיל נָזִיר. לוֹקֵחַ שִׁשָּׁה עֶשְׂרוֹנוֹת וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי עִשָּׂרוֹן וְעוֹשֶׂה מֵהֶן עֶשְׂרִים חַלּוֹת שָׁווֹת וְהַכּל מַצָּה. עֲשָׂרָה רְקִיקִין מְשׁוּחִין בְּשֶׁמֶן. וְעֶשֶׂר חַלּוֹת לוֹתֵת הַסּלֶת שֶׁלָּהֶן בְּשֶׁמֶן. וְהַכּל מַאֲפֵה תַּנּוּר וְשֶׁמֶן שֶׁלָּהֶן רְבִיעִית. וְשִׁעוּר זֶה הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי. וְהַכֹּהֵן לוֹקֵחַ מֵהֶן שְׁתֵּי חַלּוֹת אַחַת מִכָּל מִין:
שְׁנֵי מִינֵי לֶחֶם שֶׁבְּנָזִיר וְאַרְבָּעָה מִינֵי לֶחֶם שֶׁבְּתוֹדָה מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. וּמַעֲשֵׂה הַלֶּחֶם שֶׁל שְׁנֵיהֶן חוּץ לָעֲזָרָה:
כֵּיצַד מַעֲשֵׂה הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח. אַחַר שֶׁזּוֹרֵק דָּמָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ מַפְשִׁיט וּמוֹצִיא הָאֵימוּרִים וּמוֹלְחָן וּמַקְטִירָן. וּשְׁאָר בְּשַׂר הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. וּשְׁאָר בְּשַׂר הַמַּעֲשֵׂר נֶאֱכָל לַבְּעָלִים. וּשְׁאָר הַפֶּסַח נֶאֱכָל לִמְנוּיָיו כְּהִלְכוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח:
Meforshim on this section
- חידושים ומקורים מבעל מנחת חינוך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Annotations of Minchat Chinukh on Rambam, Sacrificial Procedure
ומניף הכל. נ"ב עיין רש"י בעירובין דף נ' ע"א מבואר דמברכין על התנופה כמו על שאר מצות. ורבינו לא הביא זה וברש"י לא נתבאר מי המברך הבעלים או הכהן:
- בן אריה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Ben Aryeh on Rambam, Sacrificial Procedure
כ"מ: והיכי אפשר לומר דדוקא במזרח וצ"ע. נ"ב ע' לשון ספרי פרשה נשא פ' י"ז לפני ה' במזרח שבכל מקום שנאמר לפני ה' הרי הוא במזרח עד שיפרוט לך הכתוב. מזה משמע כהרמב"ם דדוקא במזרח וע' במפרש שם:
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Even Ha'azel on Rambam, Sacrificial Procedure
וכיצד מעשה שלשתן שוחט וזורק את הדם כמו שבארנו, ומפשיט ומוציא האימורין ואח"כ מנתח את הבשר ומפריש את החזה ושוק הימין ונותן האמורין עם החזה והשוק על ידי הבעלים וכהן מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף הכל לפני ד' במזרח וכן כל הטעון תנופה במזרח מניפין אותו. כל הטעון…
- הר המוריה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Har HaMoriyah on Rambam, Sacrificial Procedure
כמו שבארנו. לעיל פ"ה ה"ו.
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Kessef Mishneh on Rambam, Sacrificial Procedure
מצות עשה לעשות כל האשמות וכו' כמו שביארנו. בפרק ה' מהלכות אלו.
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Kiryat Sefer on Rambam, Sacrificial Procedure
מצות קכא לעשות כל האשמות כמצותן האמורה בתורה כדכתיב וזאת תורת האשם וגו' במקום אשר ישחטו וגו' וכיצד יעשו האשמות שוחט וזורק כדילפינן לעיל וכתיב באשם ישחטו את האשם ואת דמו יזרוק ומפשיט ומוציא האימורין ומולחן וזורקן על גבי האישים הפשטה בעי כעולה דכתיב בה והפשיט…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Lechem Mishneh on Rambam, Sacrificial Procedure
וכיצד הוא מניף וכו'. גם בשלמי צבור יש הנפה אלא שיש חילוק בין זו לזו וכדכתב רבינו ז"ל בפ"ח מהלכות תמידין ומוספין:
- מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Ma'asai LaMelekh on Rambam, Sacrificial Procedure
עשיית כל שלמים וכו' ארבעה מינים האחד שלמי ציבור והשלשה שלמי יחיד. וכ' בס' תורת העולה וז"ל שהם דוגמת ישראל ומורה על שלימתן בהיות ישראל נחלקים לג' חלקים צדיקים בינונים רשעים וכולן נקראים ישראל וכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב וכן מצינו בשלמים ג' חלקים נגד ג' חלקים…
- מקורי הרמב"ם לרש"ש על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Mekorei HaRambam LeRashash on Rambam, Sacrificial Procedure
היה בעל התודה כהן כו' נאכל כו' שאין כו' קרוי מנחה. גם כאן השמיט הכ"מ להראות מקורו, והוא במנחות (דף מ"ו:) אטו תודה ולחמה מי לא מנדבי כהנים ואכלי להו ואמר אביי שם טעמא דלחמי תודה לא איקרי מנחה:
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Mishneh LaMelech on Rambam, Sacrificial Procedure
לפיכך אין חייבין עליו מיתה וחומש כו'. כתב מרן ומן הדין לא היה לו לרבינו לכתוב פיטורו ממיתה דהא מיתה בידי שמים היא וקמי שמיא גליא וכו'. ונראה דנפקא מיניה למלקות דקי"ל דחייבי מיתה בידי שמים לוקין. ועיין במ"ש מרן פ"ד מהל' ביאת מקדש בדין ד' ודוק. ומתוך דברי התוס'…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Ohr Sameach on Rambam, Sacrificial Procedure
ואח"כ מנתח את הבשר כו'. נ"ב פרק התודה (דף ע"ז) אר"ח אמר אבימי שלא ינתח בשר עד שיוציא אימורין:
- שורשי הים על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Shorshei HaYam on Rambam, Sacrificial Procedure
שורש איסור אכילת בשר קודם הקטרת אימורין ואין הכהנים זוכים בחזה ושוק אלא לאחר הקטר האימורין כו'. וראיתי בס' אור יקרות בקונט' אחרון די"א ע"א שכתב וז"ל והנה מבואר מדברי התוס' דהכא ודיומא דכ"ט ע"א ד"ה אלא דפסיקא להו דכי היכי דכהנים לא אכלי חזה ושוק עד לאחר הקטרת…
…and 4 more meforshim, listed on the sefer page.