משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות א
Rambam, Sacrificial Procedure 1 (Mishneh Torah, Sacrificial Procedure 1) · משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות · free full Hebrew text
Open in the reader →כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל מִינֵי נֶפֶשׁ חַיָּה בָּאִין מֵחֲמִשָּׁה מִינִין בִּלְבַד. מִן הַבָּקָר וּמִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים וּמִן הַתּוֹרִים וּמִן בְּנֵי הַיּוֹנָה:
וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת בֵּין שֶׁל צִבּוּר בֵּין שֶׁל יָחִיד אַרְבָּעָה מִינִין. עוֹלָה. וְחַטָּאת. וְאָשָׁם. וּשְׁלָמִים:
וְעוֹד יֵשׁ שָׁם שְׁלֹשָׁה מִינֵי קָרְבַּן יָחִיד וְהֵם הַפֶּסַח. וְהַבְּכוֹר. וְהַמַּעֲשֵׂר:
כָּל קָרְבָּנוֹת הַצִּבּוּר הֵן עוֹלָה אוֹ חַטָּאת. וְאֵין בְּקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר שְׁלָמִים חוּץ מִשְּׁנֵי כְּבָשִׂים הַבָּאִים עִם לֶחֶם הַתְּנוּפָה בַּעֲצֶרֶת. וְהֵם הַנִּקְרָאִים זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר. וְאֵין הַצִּבּוּר מַקְרִיבִין אָשָׁם לְעוֹלָם וְלֹא עוֹף:
קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר הֵם שְׁנֵי תְּמִידִין שֶׁל כָּל יוֹם. וּמוּסְפֵי שַׁבָּתוֹת וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְהַמּוֹעֲדוֹת וּשְׂעִיר חַטָּאת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְכֵן אִם שָׁגְגוּ בֵּית דִּין וְהוֹרוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה מֵבִיא כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט פַּר וְשָׂעִיר. הַפָּר עוֹלָה וְהַשָּׂעִיר חַטָּאת. וְאֵלּוּ הַשְּׂעִירִים הֵם הַנִּקְרָאִים שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְאִם שָׁגְגוּ וְהוֹרוּ בִּשְׁאָר הַמִּצְוֹת מְבִיאִין פַּר לְחַטָּאת וְהוּא הַנִּקְרָא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר:
קָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד הֵם הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח. וְהַחֲגִיגָה וְהִיא שְׁלָמִים. וְהָרְאִיָּה וְהִיא עוֹלוֹת. וְקָרְבַּן הַגֵּר וְהוּא עוֹלָה מִן הַבְּהֵמָה. אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אוֹ שְׁתֵּי תּוֹרִים וּשְׁנֵיהֶן עוֹלָה. אוֹ שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת אַחַת עוֹלָה וְאַחַת שְׁלָמִים. וְהַנּוֹדֵר אוֹ הַמִּתְנַדֵּב עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים. וּשְׁלָמִים הַבָּאִין עִם הַלֶּחֶם הֵם הַנִּקְרָאִים תּוֹדָה. וְכֵן קָרְבְּנוֹת הַנָּזִיר וְהֵן עוֹלָה וְחַטָּאת וּשְׁלָמִים. וְקָרְבְּנוֹת מְצֹרָע וְהֵן חַטָּאת וְאָשָׁם וְעוֹלָה. וְקָרְבְּנוֹת זָבִים וְיוֹלְדוֹת וְהֵן חַטָּאת וְעוֹלָה. וְקָרְבַּן הַשּׁוֹגֵג בְּמִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כָּרֵת וְהוּא חַטָּאת. וְאִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם עָשָׂה אוֹ לֹא עָשָׂה אוֹתוֹ הַחוֹטֵא מֵבִיא אָשָׁם וְהוּא הַנִּקְרָא אָשָׁם תָּלוּי. וְיֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁמֵּבִיא עֲלֵיהֶן אָשָׁם וְהוּא הַנִּקְרָא אָשָׁם וַדַּאי. וְכֵן אֵיל הָעוֹלָה וּפַר הַחַטָּאת שֶׁמַּקְרִיב כֹּהֵן גָּדוֹל מִשֶּׁלּוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הֲרֵי הֵן קָרְבַּן יָחִיד. וּפַר זֶה הוּא הַנִּקְרָא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְכָל אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת מְפֹרָשִׁין הֵן בַּתּוֹרָה וְכָל אֶחָד מֵהֶן יִתְבָּאֲרוּ דִּינָיו בִּמְקוֹמוֹ:
כָּל קָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן וּבְאַחֲרָיוּת נִסְכֵּיהֶן חוּץ מִן הַנְּדָבָה. וְכָל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר אֵינָן חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתָן וְלֹא בְּאַחֲרָיוּת נִסְכֵּיהֶן. וְאִם קָרַב הַזֶּבַח חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּת נִסְכֵּיהֶם. וְקָרְבַּן יָחִיד שֶׁקָּבוּעַ לוֹ זְמַן הֲרֵי הוּא כְּקָרְבַּן צִבּוּר וְאֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ:
כָּל עוֹלַת בְּהֵמָה אֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא מִן הַזְּכָרִים בִּלְבַד. וְהִיא בָּאָה מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים וּמִן הַבָּקָר בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים. וּמִן הַתּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה וְאֶחָד בָּהֶן הַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה:
הַחַטָּאת בָּאָה מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הָאֵלּוּ מִן הַזְּכָרִים וּמִן הַנְּקֵבוֹת מִן הַגְּדוֹלִים וּמִן הַקְּטַנִּים:
הָאָשָׁם אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִזִּכְרֵי כְּבָשִׂים בִּלְבַד. יֵשׁ אָשָׁם בָּא מִגְּדוֹלֵי מִין זֶה וְיֵשׁ אָשָׁם בָּא מִן הַקְּטַנִּים:
הַשְּׁלָמִים בָּאִים מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים וּמִן הַבָּקָר מִזְּכָרִים וּמִנְּקֵבוֹת מִן הַגְּדוֹלִים וּמִן הַקְּטַנִּים. וְאֵין הָעוֹף בָּא שְׁלָמִים. הַקְּטַנִּים הֵם מִבֶּן שְׁמוֹנַת יָמִים עַד שָׁנָה תְּמִימָה מִיּוֹם לְיוֹם. אִם נִתְעַבְּרָה שָׁנָה נִתְעַבְּרָה לוֹ. וְהַגְּדוֹלִים בַּבָּקָר עַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שְׁלֵמוֹת מִיּוֹם לְיוֹם. וּבַצֹּאן עַד שְׁתֵּי שָׁנִים שְׁלֵמוֹת מִיּוֹם לְיוֹם. יוֹתֵר עַל זֶה הֲרֵי הוּא זָקֵן וְאֵין מַקְרִיבִין אוֹתוֹ:
אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת כְּשֵׁרִין מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה אֵין מַקְרִיבִין לְכַתְּחִלָּה אֶלָּא מִיּוֹם שְׁלֹשִׁים וָהָלְאָה. חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַפֶּסַח וּמִן הַמַּעֲשֵׂר שֶׁאִם רָצָה לְהַקְרִיבָן בַּשְּׁמִינִי לְכַתְּחִלָּה מַקְרִיב:
שָׁעוֹת מוֹנִין לְקָדָשִׁים. וְאִם הוֹסִיפוּ שָׁעָה אַחַת אוֹ פָּחֲתוּ שָׁעָה פְּסוּלִין. כֵּיצַד. קָרְבָּן שֶׁמִּצְוָתוֹ לִהְיוֹת בֶּן שָׁנָה אִם הוֹסִיף עַל הַשָּׁנָה שָׁעָה אַחַת נִפְסַל. אֲפִלּוּ הָיָה בֶּן שָׁנָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה וְהוֹסִיף עַל הַשָּׁנָה בִּשְׁעַת זְרִיקָה נִפְסַל עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן שָׁנָה עַד שְׁעַת זְרִיקָה. וְכֵן בְּכָל הַזְּבָחִים:
כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה כֶּבֶשׂ אוֹ כַּבְשָׂה אוֹ כְּבָשִׂים הֲרֵי אֵלּוּ בְּנֵי שָׁנָה. וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אַיִל אוֹ אֵילִים הֵם הַזְּכָרִים בְּנֵי שְׁנָתַיִם. וּמֵאֵימָתַי יִקָּרֵא אַיִל מִשֶּׁיִּכָּנֵס בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם. אֲבָל בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים אֵינוֹ כָּשֵׁר לֹא לְכֶבֶשׂ וְלֹא לָאַיִל וְהוּא הַנִּקְרָא פִּלְגָּס. וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֵגֶל הֲרֵי זֶה בֶּן שָׁנָה. פַּר בֶּן שְׁתַּיִם. שְׂעִיר עִזִּים [בֶּן שָׁנָה. שָׂעִיר] בֶּן שְׁתַּיִם. כָּל שָׁנָה שְׁנִיָּה הוּא נִקְרָא שָׂעִיר:
כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר זְכָרִים. וְכֵן חַטָּאוֹת שֶׁל צִבּוּר מִן הָעֵז אוֹ מִן הַבָּקָר. וְאֵין בָּהֶן מִן הַכְּבָשִׂים. וְכָל עוֹלוֹת הַצִּבּוּר מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הַבָּקָר. וְאֵין לָהֶן עוֹלָה מִן הָעֵז. כָּל חַטַּאת יָחִיד נְקֵבָה וְתֵאָכֵל לַכֹּהֲנִים וְאֵינָהּ בָּאָה מִן הַבָּקָר. חוּץ מִשָּׁלֹשׁ חַטָּאוֹת. חַטַּאת נָשִׂיא שֶׁהִיא עֵז וְנֶאֱכֶלֶת. וְחַטַּאת כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁהוּא פַּר וְנִשְׂרֶפֶת וְהוּא פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת. וְהַשְּׁלִישִׁי פַּר שֶׁמֵּבִיא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְהוּא חַטָּאת וְנִשְׂרָף:
כָּל חַטָּאוֹת שֶׁל צִבּוּר נֶאֱכָלוֹת חוּץ מִשָּׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחֲבֵרוֹ מִשְׁתַּלֵּחַ. וְכֵן שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּפַר הֶעְלֵם נִשְׂרָפִין. וּפַר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת וּפַר הֶעְלֵם נִקְרָאִים פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין. וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה נִקְרָאִים שְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין. הָא לָמַדְתָּ שֶׁחָמֵשׁ חַטָּאוֹת הֵם הַנִּשְׂרָפוֹת. שְׁתַּיִם לַיָּחִיד וְשָׁלֹשׁ לַצִּבּוּר:
כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הָאֵלּוּ נִקְרָאִים זְבָחִים. וְכָל הָעוֹלוֹת וְהַחַטָּאוֹת וְהָאֲשָׁמוֹת וּשְׁנֵי כַּבְשֵׂי שְׁלָמִים שֶׁל עֲצֶרֶת נִקְרָאִים קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. אֲבָל שְׁלָמִים שֶׁל יָחִיד וְהַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח נִקְרָאִים קָדָשִׁים קַלִּים:
הָאֵיבָרִים שֶׁשּׂוֹרְפִין אוֹתָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ מִן הַחַטָּאוֹת הַנֶּאֱכָלוֹת וּמִן הָאֲשָׁמוֹת וּמִן הַשְּׁלָמִים הֵן הַנִּקְרָאִין אֵימוּרִין. וְאֵלּוּ הֵן הָאֵימוּרִין שֶׁל שׁוֹר אוֹ שֶׁל עֵז. הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב וּבִכְלָלוֹ חֵלֶב שֶׁעַל גַּבֵּי הַקֵּבָה וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת וְחֵלֶב שֶׁעֲלֵיהֶן עִם הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְנוֹטֵל מִן הַכָּבֵד מְעַט עִם הַיּוֹתֶרֶת. וְאִם הָיָה הַקָּרְבָּן מִמִּין הַכְּבָשִׂים מוֹסִיף עַל אֵלּוּ הָאַלְיָה תְּמִימָה עִם הַחֻלְיוֹת מִן הַשִּׁדְרָה עַד מְקוֹם הַכְּלָיוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ג ט) "לְעֵמַּת הֶעָצֶה יְסִירֶנָּה". וְכָל הָאֵימוּרִין נִשְׂרָפִין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן:
הָיְתָה הַבְּהֵמָה מְעֻבֶּרֶת אַף עַל פִּי שֶׁכָּלוּ חֳדָשָׁיו שֶׁל עֻבָּר וַאֲפִלּוּ נִמְצָא חַי אֵינוֹ מַעֲלֶה חֶלְבּוֹ עִם חֵלֶב אִמּוֹ אֶלָּא חֵלֶב אִמּוֹ בִּלְבַד. וַהֲרֵי הָעֻבָּר כְּאֶחָד מֵאֵיבָרֶיהָ:
Meforshim on this section
- בן אריה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Ben Aryeh on Rambam, Sacrificial Procedure
לחם משנה: דכשמביא היחיד כשבה או שעירה כששגג באחת ממ"ב כריתות כו'. נ"ב זה הלשון אינו מובן דאף ר' נסים גאון לא קאמר אלא בשעירה של ע"ז:
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Even Ha'azel on Rambam, Sacrificial Procedure
קרבנות היחיד הם הבכור והמעשר והפסח והחגיגה והיא שלמים והראיה והיא עולות, וקרבן הגר והוא עולה מן הבהמה או שני בני יונה או שתי תורים ושניהן עולה או שתי בהמות אחת עולה ואחת שלמים. או שתי בהמות אחת עולה ואחת שלמים, קשה דבהלכות מחוסרי כפרה פ"א הל' ב' כתב שקרבנו של…
- הר המוריה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Har HaMoriyah on Rambam, Sacrificial Procedure
באין מחמשה וכו'. כל זה מבואר בפתיחה לרבינו במס' זבחים והם דברים פשוטים ומבוארים בתורה וזולת אלה המינים אין קרבן בתורה כי חיה אף טהורה אינה קריבה כדאיתא לעיל פ"ה מהל' איסורי מזבח ה"ו יעו"ש היטיב.
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Hasagot HaRa'avad on Rambam, Sacrificial Procedure
הם הנשרפות שתים ליחיד. א"א נראה שהוא מונה שעירת יחיד בכלל שעירים הנשרפין וכ"כ רבינו נסים ז"ל. והדבר זר מאד שיקראו לשעירה שעיר ועוד לא מצינו לה מן התורה שתהא נשרפת אלא שתהא נאכלת כשאר חטאות של יחיד. ושעירים הנשרפים שאמרו במשנה מפני שמביאין בע"ז פר ושעיר לכל…
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Kessef Mishneh on Rambam, Sacrificial Procedure
כל הקרבנות של מיני נפש חיה וכו'. הכל מבואר בתורה כמו שכתב רבינו בסוף דבריו:
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Kiryat Sefer on Rambam, Sacrificial Procedure
כל הקרבנות של מיני נפש חיה באין מחמשת מינין בלבד מן הבקר ומן הכשבים ומן העזים ומן בני היונה ומן התורים כדכתיב כולהו בתורה.
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Lechem Mishneh on Rambam, Sacrificial Procedure
כל קרבנות הציבור הן עולה או חטאת כו'. קרבנות הציבור הם שני תמידין שבכל יום וכו'. רבינו ז"ל בפירוש המשנה בהקדמתו לסדר קדשים כתב כל הדברים והכללים אשר כתב בפרק זה ונתן שם כלל ואמר שהקרבנות מתחלקים לארבעה מינים. א' קרבן יחיד. ב' קרבן ציבור. ג' קרבן ציבור דומה…
- מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Ma'asai LaMelekh on Rambam, Sacrificial Procedure
כל הקרבנות של מיני נפש חי' באין מחמשת מינין בלבד וכו'. בספר תורת העולה כתב על דברי רבינו כאן ידוע כי הקרבן אם הוא בע"ח אינו בא אלא מחמשת מינין בע"ח והם שור או כבש או עז ותורים ובני יונה והטעם אמרו רבותינו במדרש רבה א"ר בר סימון אמר הקב"ה עשר בהמות טהורות…
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Mishneh LaMelech on Rambam, Sacrificial Procedure
כתב הרמב"ן בהשגותיו לספר המצות בעיקר הי"ב שכל העבודות כגון היציקות ובלילות פתיתות ומליקות ודכוותייהו הכהן כשעושה אחת מאלה עושה מצוה ומברך עליה, והחכם בעל לב שמח כתב שם דרבינו חולק בזה וס"ל שלא יברך כי אם על העבודה הגדולה לבדה וכל שאר העבודות הקטנות שבה נפטרות…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Ohr Sameach on Rambam, Sacrificial Procedure
אם נתעברה כו'. נ"ב תוספתא פ"ק דפרה ויעוין רה"ש (דף ו') ויומא (דף ס"ו):
- יד איתן על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Yad Eitan on Rambam, Sacrificial Procedure
במל"מ: אינו יודע מהו עבודה גדולה שמברך עליה. ולדידי היינו אותה שאין אחריה עבודה שזר חייב עליה וכדאמר במנחות דכל מצוה שעשייתה גמר מברכין עליה. ומ"ש המ"ל בנוסח הברכה עיין תוספתא דברכות:
- יכהן פאר על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות Yekhahen Pe'er on Rambam, Sacrificial Procedure
עי' משנה למלך מה שהביא בשם הרמב"ן ז"ל בס' המצות שכתב שכל העבודות כגון היציקות והבלילות הכהן שעושה אחת מאלה עושה מצוה ומברך עליה. ובס' לב שמח כתב דהרמב"ם ז"ל חולק בזה וס"ל שלא יברך אלא על העבודה הגדולה לבדה ושאר עבודות הקטנות נפטרות עמה ובמל"מ מסתפק איזו היא…
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.