משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין ו
Rambam, Sacrifices Rendered Unfit 6 (Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 6) · משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין · free full Hebrew text
Open in the reader →כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהֶן אַחַת מֵחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת. אוֹ שׁוֹר הַנִּסְקָל. אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא כֻּלָּן יָמוּתוּ לְפִי שֶׁבַּעֲלֵי חַיִּים חֲשׁוּבִין הֵן וְאֵינָם בְּטֵלִין. וְאִם הִקְרִיב הֻרְצָה שֶׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּין נִדְחִין:
נִתְעָרֵב בָּהֶן אֶחָד מֵאִסּוּרֵי הַמִּזְבֵּחַ. יִרְעוּ כֻּלָּם עַד שֶׁיִּפּל בָּהֶן מוּם וְיִמָּכְרוּ וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מֵאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁל קָדָשִׁים שֶׁנִּתְעָרֵב:
נִתְעָרְבוּ קָדָשִׁים בְּחֻלִּין תְּמִימִים יִמָּכְרוּ הַחֻלִּין שֶׁבַּתַּעֲרֹבֶת לְצָרְכֵי אוֹתוֹ הַמִּין וְיִקָּרְבוּ כֻּלָּן. כֵּיצַד. אַרְבַּע בְּהֵמוֹת שְׁלָמִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּאַרְבַּע בְּהֵמוֹת חֻלִּין תְּמִימִים. יִמָּכְרוּ הָאַרְבַּע שֶׁל חֻלִּין לְמִי שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהָבִיא שְׁלָמִים וְיִקָּרְבוּ הַכּל שְׁלָמִים. וְכֵן בְּעוֹלָה אוֹ בְּאָשָׁם. וְהַדָּמִים חֻלִּין לְכָל דָּבָר שֶׁהֲרֵי דְּמֵי חֻלִּין הֵן:
נִתְעָרֵב שׁוֹר הֶקְדֵּשׁ בִּשְׁוָרִים שֶׁל חֹל. גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן הֶקְדֵּשׁ וְיִמָּכְרוּ הַשְּׁאָר לְצָרְכֵי אוֹתוֹ הַמִּין. נִתְעָרְבוּ קָדָשִׁים בְּקָדָשִׁים מִין בְּמִינוֹ. זֶה יִקְרַב לְשֵׁם בְּעָלָיו וְזֶה יִקְרַב לְשֵׁם בְּעָלָיו אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּל אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר קָרְבָּנוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּקָרְבְּנוֹת נָשִׁים שֶׁאֵין בָּהֶם סְמִיכָה. אֲבָל קָרְבְּנוֹת אֲנָשִׁים הוֹאִיל וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לִסְמֹךְ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִקָּרְבוּ עַד שֶׁיִּתֵּן הָאֶחָד חֶלְקוֹ לַחֲבֵרוֹ. אוֹ עַד שֶׁיִּפּל מוּם בַּכּל וְיִמָּכְרוּ וְיָבִיאוּ כָּל אֶחָד בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מֵאוֹתוֹ הַמִּין:
נִתְעָרְבוּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ כְּגוֹן עוֹלָה בִּשְׁלָמִים. לֹא יִקָּרְבוּ אֲפִלּוּ כַּחֲמוּרָה שֶׁבָּהֶן. שֶׁאֵין מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵית הַפָּסוּל:
וּכְשֵׁם שֶׁאֵין מְמַעֲטִין בִּזְמַן אֲכִילָתָן כָּךְ אֵין מְמַעֲטִין בְּאוֹכְלֵיהֶן וְלֹא בִּמְקוֹם אֲכִילָתָן. אֶלָּא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יִרְעוּ הַכּל עַד שֶׁיִּפּל בָּהֶם מוּם וְיִמָּכֵר כָּל אֶחָד מֵהֶן לְבַדּוֹ וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מִמִּין זֶה וּבִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֵן מִמִּין הָאַחֵר וְיַפְסִיד הַמּוֹתָר מִבֵּיתוֹ:
אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִקְרִיב עוֹלָה שֶׁחַיָּב בָּהּ אוֹ שְׁלָמִים שֶׁהָיָה חַיָּב לְהַקְרִיבָן. הֲרֵי זֶה מַקְרִיב מִדְּמֵי הַתַּעֲרֹבֶת עוֹלָה אַחֶרֶת וּשְׁלָמִים אֲחֵרִים:
חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בִּשְׁלָמִים יִרְעוּ הַכּל עַד שֶׁיִּפּל בָּהֶן מוּם וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן שְׁלָמִים וּבִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן חַטָּאת. וְאִם קָדַם וְהִקְרִיב חַטָּאת אַחֶרֶת עַל חַטָּאת שֶׁהִפְרִישָׁהּ לוֹ כֻּלָּן יָמוּתוּ:
וְכֵן אִם נִתְעָרְבוּ מְעוֹת חַטָּאת בִּמְעוֹת אָשָׁם. לוֹקֵחַ שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת וּמְחַלֵּל דְּמֵי חַטָּאת בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא עַל חַטָּאת וּדְמֵי אָשָׁם עַל אָשָׁם. וְאִם כְּבָר קָרְבָה חַטָּאתוֹ יוֹלִיךְ כָּל הַמָּעוֹת לְיָם הַמֶּלַח. וְאִם כְּבָר קָרְבָה אֲשָׁמוֹ יִפְּלוּ הַכּל לִנְדָבָה:
תּוֹדָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בִּתְמוּרָתָהּ שְׁתֵּיהֶן תִּקָּרַבְנָה וְיָנִיף הַלֶּחֶם עִמָּהֶן. וְכָךְ אִם נִתְעָרְבָה תּוֹדָה בִּשְׁאָר זְבָחִים אַף עַל פִּי שֶׁקָּרְבָה תּוֹדָתוֹ יִרְעוּ הַכּל עַד שֶׁיִּפּל בָּהֶן מוּם וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה תּוֹדָה אַחֶרֶת. וּבִדְמֵי הַיָּפֶה זֶבַח אַחֵר:
נִתְעָרְבָה בְּאֵיל נָזִיר שְׁתֵּיהֶם תִּקָּרַבְנָה וְיָנִיף הַלֶּחֶם עִמָּהֶן:
בְּכוֹר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּפֶסַח שְׁנֵיהֶם יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפּל בָּהֶם מוּם וְיֵאָכְלוּ כִּבְכוֹר. וְלָמָּה לֹא יִקָּרְבוּ. לְפִי שֶׁהַפֶּסַח נֶאֱכָל לְכָל אָדָם עַד חֲצוֹת וְהַבְּכוֹר לִשְׁנֵי יָמִים וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לַכֹּהֲנִים. וְאֵין מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל וְאֵין מְמַעֲטִין בַּאֲכִילָתָן:
וְכֵן מַעֲשֵׂר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּפֶסַח כְּשֶׁיִּפּל בָּהֶן מוּם יֵאָכְלוּ כְּמַעֲשֵׂר. הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁנִּתְעָרְבוּ יֵאָכְלוּ בְּמוּמָן:
וְכֵן שְׁאָר קָדָשִׁים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בִּבְכוֹר וּבְמַעֲשֵׂר יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפּל בָּהֶם מוּם וְיֵאָכְלוּ כִּבְכוֹר שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם אוֹ כְּמַעֲשֵׂר שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם:
אָשָׁם שֶׁנִּתְעָרֵב בִּשְׁלָמִים. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַקְרִיבִין מִשְּׁנֵיהֶן אֶלָּא הָאֵימוּרִין אֲבָל הַבָּשָׂר נֶאֱכָל. לֹא יִקָּרְבוּ אֶלָּא יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפּל בָּהֶן מוּם וְיָבִיא בִּדְמֵי הַיָּפֶה אָשָׁם וּבִדְמֵי הַיָּפֶה שְׁלָמִים וְהַמּוֹתָר יַפְסִיד מִבֵּיתוֹ. וְאִם קָדַם וְהִקְרִיב אֲשָׁמוֹ שְׁנֵיהֶן יִפְּלוּ לִנְדָבָה:
כָּל הַקָּדָשִׁים אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְעָרְבוּ מִין בְּמִינוֹ. חוּץ מִן הַחַטָּאת עִם הָאָשָׁם שֶׁאֵין הָאָשָׁם אֶלָּא מִזִּכְרֵי כְּבָשִׂים. וְאֵין לְךָ חַטָּאת מִן הַכְּבָשִׂים אֶלָּא נְקֵבָה:
וְכָל אֵלּוּ הַמִּתְעָרְבִין בַּחַיִּים אִם הִקְרִיב הֻרְצָה שֶׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין:
בְּהֵמָה שֶׁנִּמְצֵאת מִירוּשָׁלַיִם וְעַד מִגְדַּל עֵדֶר וּכְמִדָּתָה לְכָל רוּחַ. אִם נְקֵבָה בַּת שְׁנָתָהּ הִיא כּוֹנְסָהּ לְכִפָּה עַד שֶׁתָּמוּת שֶׁמָּא חַטָּאת הִיא. הָיְתָה בַּת שְׁתַּיִם יְבִיאֶנָּה שְׁלָמִים וְיָבִיא עִמָּהּ לֶחֶם שֶׁמָּא תּוֹדָה הִיא. מָצָא זָכָר בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים אֵין לוֹ תַּקָּנָה. שֶׁמָּא אָשָׁם הוּא וַעֲדַיִן לֹא כִּפְּרוּ בְּעָלָיו. מָצָא זָכָר בֶּן שָׁנָה מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיִּפּל בּוֹ מוּם. וּמֵבִיא שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת תַּחְתָּיו וּמַתְנֶה וְאוֹמֵר אִם עוֹלָה הָיָה זֶה עוֹלָה תַּחְתָּיו וְאִם שְׁלָמִים הָיָה זֶה שְׁלָמִים תַּחְתָּיו. וּמַקְרִיב הָאֶחָד עוֹלָה וּנְסָכָיו מִשֶּׁל צִבּוּר. וְהָאַחֵר שְׁלָמִים עִם הַלֶּחֶם שֶׁמָּא תּוֹדָה הָיָה. וּמַה יַּעֲשֶׂה בָּזֶה הַנִּמְצָא יֵאָכֵל בְּמוּמוֹ שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה בְּכוֹר אוֹ מַעֲשֵׂר בְּמוּמוֹ הוּא נֶאֱכָל. וְאִם פֶּסַח אַחַר זְמַנּוֹ הוּא הֲרֵי זֶה שְׁלָמִים וּבִזְמַנּוֹ הַכּל נִזְהָרִין בּוֹ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁמָּא אֲשַׁם נָזִיר אוֹ אֲשַׁם מְצֹרָע הוּא. אֵינָן מְצוּיִין תָּמִיד. לְפִיכָךְ לֹא חָשׁוּ לָהֶן:
נִתְעָרְבוּ קָדָשִׁים בְּקָדָשִׁים אַחַר שֶׁנִּשְׁחֲטוּ יֵאָכְלוּ כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן. נִתְעָרְבוּ בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין אוֹ בְּחֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה תְּעֻבַּר צוּרָתָן וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה:
אֵיבְרֵי חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּאֵיבְרֵי עוֹלָה. מַנִּיחִין הַכּל עַד שֶׁיִּפָּסְדוּ וּתְעֻבַּר צוּרָתָן. וְשׂוֹרְפִין אוֹתָן בָּעֲזָרָה בְּמָקוֹם שֶׁשּׂוֹרְפִין פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין:
אֵיבָר שֶׁל בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁנִּתְעָרֵב בְּאֵיבְרֵי קָדָשִׁים אֲפִלּוּ אֵיבָר בְּאֶלֶף אֵיבָרִים. יֵצְאוּ הַכּל לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. וַאֲפִלּוּ קָרְבוּ כֻּלָּן חוּץ מֵאֶחָד מִן הַתַּעֲרֹבֶת. הֲרֵי זֶה יִשָּׂרֵף בָּעֲזָרָה בְּמָקוֹם שֶׁשּׂוֹרְפִין פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין:
חֲתִיכוֹת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּחֲתִיכוֹת קָדָשִׁים קַלִּים. אוֹ הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד בְּנֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים. יֵאָכְלוּ כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן:
חֲתִיכָה שֶׁל חַטָּאת טְמֵאָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה חֲתִיכוֹת שֶׁל חַטָּאת טְהוֹרָה. וְכֵן פְּרוּסָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁנִּטְמָא שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה פְּרוּסוֹת שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים הַטָּהוֹר. הֲרֵי זוֹ תַּעֲלֶה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּתְרוּמוֹת:
אֲבָל חֲתִיכָה שֶׁל חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה חֲתִיכוֹת שֶׁל חֻלִּין. וְכֵן פְּרוּסָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים הַטָּהוֹר שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה פְּרוּסוֹת שֶׁל חֻלִּין. הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יַעֲלוּ אֶלָּא יֵאָכֵל הַכּל לַכֹּהֲנִים כְּכָל הַמְדֻמָּעוֹת:
Meforshim on this section
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Even Ha'azel on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
כל הזבחים שנתערב בהן אחת מחטאות המתות או שור הנסקל אפילו אחד ברבוא כולן ימותו לפי שבעלי חיים חשובין הן ואינם בטלים, ואם הקריב הורצה שאין בעלי חיים נדחין. ואם הקריב הורצה, כתב הלח"מ נראה דטעם זה לא שייך אלא כשיניד אותם דלא ליהוי כקבוע כדאמרן בפ' התערובות וכו'…
- הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Har HaMoriyah on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
כולן ימותו וכו'. זבחים ע' ב' ושם ע"ג א' תמורה כ"ח א'.
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Hasagot HaRa'avad on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
תודה שנתערבה. א"א והא קא ממעט באכילת זרוע בשלה:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Kessef Mishneh on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
כל הזבחים שנתערב וכו'. משנה ריש פרק התערובות (דף ע':).
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Kiryat Sefer on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
כל הזבחים שנתערב בהן אחד מחטאות המתות או שור הנסקל אפילו אחד בריבוא כולן ימותו משנה בזבחים ריש פרקא דתערובות דבעלי חיים חשיבי ולא בטלי אבל מדאוריתא חד בתרי בטיל כיון דלא ידיע דכתיב אחרי רבים להטות הילכך אם הקריב הורצה דאין בעלי חיים נדחין.
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Lechem Mishneh on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
ואם הקריב הורצה שאין בעלי חיים נדחין וכו'. נראה דטעם זה לא שייך אלא כשיניד אותם דלא ליהוי כקבוע כדאמרן בפ' התערובות דאז ודאי אמרינן כל דפריש מרובא פריש והם מותרים ואע"פ שמתחילה כשהן במקום הקביעות נדחו אמרינן אין בעלי חיים נדחין אבל כשלקחן ממקום הקביעות…
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Mishneh LaMelech on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
איברי חטאת שנתערבו כו'. עיין במ"ש מרן בפ"ז מהל' ע"ז ובריש פט"ו מהל' תרומות יע"ש:
- אור שמח על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Ohr Sameach on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
בד"א בקרבנות נשים כו' אבל בקרבנות אנשים הואיל וכ"א צריך לסמוך על [ראש] קרבנו כו'. פירוש אף דקיי"ל דמצי אדם לשלוח קרבנותיו ופלפלו התוס' בזה וכפי הנראה לשיטת רבינו לא מצי לשלוח קרבן ממדינת הים כדפסק בפ"ד הי"ד כסוגיא דגיטין, ובפ"ט ממעה"ק הט"ו השמיט הך דהשולח…
- שער המלך על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Sha'ar HaMelekh on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
בהמה שנמצאת מירושלים למגדל עדר כו' מצא זכר בן שתי שנים אין לו תקנה שמא אשם הוא כו'. הנה בתוס' פרק הא"מ דנ"ה ע"ב ד"ה ודילמא אשם הוא הק' וז"ל וא"ת ויקנה באותן של שלמים ואי משום סמיכה דשלמים טעונין סמיכה ואשם אין טעון סמיכה הא סמיכה לא מעכבא ואי משום אכילה הא…
- שורשי הים על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Shorshei HaYam on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
כל הקדשים אפשר שיתערבו כו' חוץ מן החטאת והאשם כו'. גרסינן בזבחים דע"ה ע"ב הכל יכולין להתערב כו' פסח ואשם אין יכולין להתערב משום דהאי בן שנה והאי בן ב' שנים אמר אביי איכא בן שנה דמיחזי כב' שנים ואיכא ב' שנים דמיחזי כבן שנה. וכתבו התוס' איכא בן שנה כו' והא…
- יד איתן על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Yad Eitan on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
נתערבו אחר שנשחטו בפסולי המוקדשין או בחולין שנשחטו בעזרה תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה. כתב הכ"מ שהוא נלמד מדאיפלגו באיברים שנתערבו באיברי בעלי מומין כו' ופסק כרבנן. וא"צ לזה שהרי דברי רבינו דכאן הם תוספתא ערוכה בפ"ח דזבחים:
- יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Yitzchak Yeranen on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
אם נקבה בת שתים יביאנה שלמים וכו'. וקשה לי דהא אוקים בש"ס דממתין לה עד שתומם ואם תאמר דלא קאמר כן ר' יוחנן אלא בחלוקה ראשונה דתני זכרים עולות והיינו משום דאיכא לאסתפוקי בהו נמי לשלמים וכמ"ש שם בתחילת הסוגיא וצריך לחללה כדי להביא מדמיה עולה ושלמים וכל שהיא…