משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין א
Rambam, Sacrifices Rendered Unfit 1 (Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 1) · משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין · free full Hebrew text
Open in the reader →כָּל הַפְּסוּלִין לַעֲבוֹדָה מֻתָּרִין לִשְׁחֹט קָדָשִׁים לְכַתְּחִלָּה וַאֲפִלּוּ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. חוּץ מִן הַטָּמֵא שֶׁאֵינוֹ שׁוֹחֵט לְכַתְּחִלָּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא חוּץ לָעֲזָרָה וּפָשַׁט יָדָיו וְשָׁחַט בָּעֲזָרָה גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִגַּע בַּבָּשָׂר:
וְאִם עָבַר וְשָׁחַט הַזֶּבַח כָּשֵׁר. וְכֵן פַּר כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ויקרא טז יא) "וְשָׁחַט אַהֲרֹן" אִם שְׁחָטוֹ זָר כָּשֵׁר. אַף פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁשָּׁחַט הַזָּר כְּשֵׁרָה שֶׁאֵין לְךָ שְׁחִיטָה פְּסוּלָה בְּזָר:
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַקָּדָשִׁים וְלֹא נִתְכַּוֵּן לִשְׁחִיטָה אֶלָּא כְּמִתְעַסֵּק. הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּן לִשְׁחִיטָה:
וְלֹא יִשְׁחֹט שְׁנֵי רָאשִׁים כְּאֶחָד בְּקָדָשִׁים וְאִם שָׁחַט הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים:
אֲבָל שְׁנַיִם שׁוֹחֲטִין בְּהֵמָה אַחַת בְּקָדָשִׁים כְּחֻלִּין:
הַקָּטָן אֵינוֹ שׁוֹחֵט קָדָשִׁים אַף עַל פִּי שֶׁהַגָּדוֹל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו. שֶׁהַקָּדָשִׁים צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה וְקָטָן אֵין לוֹ מַחֲשָׁבָה. אֲפִלּוּ הָיְתָה מַחְשַׁבְתּוֹ נִכֶּרֶת מִתּוֹךְ מַעֲשָׂיו אֵינָהּ מַחֲשָׁבָה לְהָקֵל אֶלָּא לְהַחְמִיר. כֵּיצַד. הָיְתָה עוֹלָה עוֹמֶדֶת בַּדָּרוֹם וּמְשָׁכָהּ הַקָּטָן וֶהֱבִיאָהּ לַצָּפוֹן וּשְׁחָטָהּ שֶׁהֲרֵי מִמַּעֲשָׂיו נִכָּר שֶׁמַּחְשַׁבְתּוֹ לִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה:
קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּדָּרוֹם אוֹ שֶׁנִּתְקַבֵּל דָּמָם בַּדָּרוֹם פְּסוּלִין:
הָיָה עוֹמֵד בַּדָּרוֹם וְהוֹשִׁיט יָדוֹ לַצָּפוֹן וְשָׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה:
הָיָה עוֹמֵד בַּדָּרוֹם וְהוֹשִׁיט יָדוֹ וְקִבֵּל הַדָּם בַּצָּפוֹן. קַבָּלָתוֹ פְּסוּלָה:
הִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לַצָּפוֹן הֲרֵי הוּא כְּעוֹמֵד בַּצָּפוֹן:
שְׁחָטָהּ בַּצָּפוֹן וּפִרְכְּסָה וְיָצָאת לַדָּרוֹם. אֲפִלּוּ הוֹצִיאָהּ לַדָּרוֹם כְּשֵׁרָה. פִּרְכְּסָה וְיָצָאת לַדָּרוֹם וְחָזְרָה לַצָּפוֹן וְאַחַר כָּךְ קִבֵּל דָּמָהּ בַּצָּפוֹן כְּשֵׁרָה. וְכֵן קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁהָיוּ בִּפְנִים וְעָמַד חוּץ לָעֲזָרָה וְהִכְנִיס יָדוֹ לְפָנִים וְשָׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה:
הִכְנִיס יָדוֹ וְקִבֵּל קַבָּלָתוֹ פְּסוּלָה אֲפִלּוּ הִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ. אֲפִלּוּ הָיָה הָעוֹבֵד כֻּלּוֹ בִּפְנִים וְצִיצָתוֹ בַּחוּץ עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י ט) "בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" עַד שֶׁיָּבוֹאוּ כֻּלָּן:
פִּרְכְּסָה הַבְּהֵמָה וְיָצָאת לַחוּץ אַחַר קַבָּלַת דָּמָהּ כְּשֵׁרָה. שֶׁאֲפִלּוּ יָצְאוּ הָאֵימוּרִין וְהַבָּשָׂר קֹדֶם זְרִיקָה בְּקָדָשִׁים קַלִּים הַזֶּבַח כָּשֵׁר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:
הָיְתָה הַבְּהֵמָה כֻּלָּהּ בִּפְנִים וְרַגְלֶיהָ בַּחוּץ וּשְׁחָטָהּ הַזֶּבַח פָּסוּל. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז ה) "וֶהֱבִיאֻם לַה'" עַד שֶׁתִּהְיֶה כֻּלָּהּ בִּפְנִים:
שְׁחָטָהּ וְהִיא כֻּלָּהּ בִּפְנִים. וְאַחַר כָּךְ הוֹצִיאָה רַגְלָהּ לַחוּץ. חוֹתֵךְ הַבָּשָׂר עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לָעֶצֶם וְאַחַר כָּךְ מְקַבֵּל הַדָּם. וְאִם קִבֵּל וְאַחַר כָּךְ חָתַךְ פָּסוּל מִפְּנֵי שַׁמְנוּנִית הַבָּשָׂר שֶׁבַּחוּץ. וּבְקָדָשִׁים קַלִּים אֵין צָרִיךְ לַחְתֹּךְ אֶלָּא מַחְזִיר רַגְלָהּ לְפָנִים וּמְקַבֵּל. שֶׁבְּשַׂר קָדָשִׁים [קַלִּים] שֶׁיָּצָא קֹדֶם זְרִיקָה כָּשֵׁר:
תָּלָה הַבְּהֵמָה וּשְׁחָטָהּ בַּאֲוִיר הָעֲזָרָה פְּסוּלָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א יא) "עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ" עַד שֶׁיִּשְׁחֹט בָּאָרֶץ:
הָיְתָה הַבְּהֵמָה בָּאָרֶץ וְנִתְלָה וְשָׁחַט וְהוּא תָּלוּי בָּאֲוִיר. בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים פָּסוּל. בְּקָדָשִׁים קַלִּים כָּשֵׁר:
שָׁחַט מִעוּט סִימָנִים בַּחוּץ וּגְמָרָן בִּפְנִים. אוֹ שֶׁשָּׁחַט מִעוּטָן בַּדָּרוֹם וּגְמָרָן בַּצָּפוֹן פְּסוּלִין. שֶׁיֶּשְׁנָה לַשְּׁחִיטָה מִתְּחִלָּתָהּ וְעַד סוֹף:
נִתְלָה וְקִבֵּל הַדָּם מִצַּוַּאר בְּהֵמָה הַמֻּנַּחַת בַּקַּרְקַע פָּסוּל. שֶׁאֵין דֶּרֶךְ שֵׁרוּת בְּכָךְ:
הָיָה עוֹמֵד בָּעֲזָרָה וְתָלָה הַמִּזְרָק בְּיָדוֹ וְקִבֵּל הַדָּם בָּאֲוִיר. אוֹ שֶׁהִגְבִּיהַּ הַבְּהֵמָה וְקִבֵּל הַדָּם בָּאֲוִיר כָּשֵׁר. שֶׁאֲוִיר הַמָּקוֹם כַּמָּקוֹם:
נָתַן מִזְרָק לְתוֹךְ מִזְרָק וְקִבֵּל כָּשֵׁר. מִין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ. הִנִּיחַ סִיב בְּתוֹךְ הַמִּזְרָק וְקִבֵּל כָּשֵׁר. מִפְּנֵי שֶׁהַסִּיב חָלוּל וַהֲרֵי הַדָּם יוֹרֵד לְתוֹךְ הַמִּזְרָק וְאֵין כָּאן חֲצִיצָה. אֲבָל אִם עָשָׂה כֵּן בִּקְמִיצַת הַמִּנְחָה וְקָמַץ מִתּוֹךְ הַסִּיב פְּסוּלָה:
קַבָּלַת הַדָּם וְהוֹלָכָתוֹ לַמִּזְבֵּחַ וּזְרִיקָתוֹ וְכֵן הוֹלָכַת אֵיבָרִים לַכֶּבֶשׁ כָּל אַחַת מֵאֵלּוּ אֵינָהּ כְּשֵׁרָה אֶלָּא בְּכֹהֵן הַכָּשֵׁר לַעֲבוֹדָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּקְמִיצַת הַמִּנְחָה וּבִמְלִיקַת הָעוֹף:
וְהוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל אֵינָהּ הוֹלָכָה. לְפִיכָךְ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּבֵּל אֶת הַדָּם וְעָמַד בִּמְקוֹמוֹ וּזְרָקוֹ לַמִּזְבֵּחַ נִפְסַל הַזֶּבַח:
קִבֵּל בִּימִינוֹ וְנָתַן לִשְׂמֹאלוֹ יַחְזִיר לִימִינוֹ. קִבֵּל בִּכְלִי חֹל נִפְסַל הַזֶּבַח. קִבֵּל בִּכְלִי קֹדֶשׁ וְנָתַן לִכְלִי חֹל יַחְזִיר לִכְלִי קֹדֶשׁ:
נִשְׁפַּךְ מִן הַכְּלִי עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ כָּשֵׁר. אֲבָל אִם נִשְׁפַּךְ מִצַּוַּאר הַבְּהֵמָה עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ וּנְתָנוֹ לִכְלִי הַשָּׁרֵת נִפְסַל הַזֶּבַח:
נִשְׁפַּךְ מִקְצָת הַדָּם מִצַּוַּאר בְּהֵמָה עַל הָאָרֶץ וְלֹא אֲסָפוֹ וְקִבֵּל מִקְצָתוֹ מִצַּוַּאר בְּהֵמָה. הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַדָּם שֶׁנִּתְקַבֵּל דַּם הַנֶּפֶשׁ. לֹא דַּם הַתַּמְצִית וְלֹא דַּם הָעוֹר:
כָּל הַזְּבָחִים שֶׁקִּבֵּל דָּמָם אֶחָד מִן הַפְּסוּלִין לַעֲבוֹדָה. אוֹ שֶׁהוֹלִיךְ אֶת הַדָּם לַמִּזְבֵּחַ. אוֹ שֶׁזְּרָקוֹ לַמִּזְבֵּחַ כְּהִלְכָתוֹ. נִפְסַל הַזֶּבַח. קִבֵּל הַכָּשֵׁר וְנָתַן לְפָסוּל וְלֹא הִלֵּךְ בּוֹ הַפָּסוּל אֶלָּא עָמַד בִּמְקוֹמוֹ יַחְזִיר לַכָּשֵׁר. אֲבָל דָּם שֶׁהוֹלִיכוֹ הַפָּסוּל לַעֲבוֹדָה וְהֶחֱזִירוֹ לַכָּשֵׁר וְהוֹלִיכוֹ. אוֹ שֶׁהוֹלִיכוֹ הַכֹּהֵן תְּחִלָּה וְהֶחֱזִירוֹ וּנְתָנוֹ לַפָּסוּל וְהוֹלִיכוֹ. הוֹאִיל וְהוֹלִיכוֹ הַפָּסוּל בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף נִפְסַל הַזֶּבַח. שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן דָּבָר זֶה:
קִבֵּל הַפָּסוּל. אִם נִשְׁאַר דַּם הַנֶּפֶשׁ חוֹזֵר הַכָּשֵׁר וּמְקַבֵּל וּמוֹלִיךְ וְזוֹרֵק. שֶׁאֵין הַפְּסוּלִין לַעֲבוֹדָה עוֹשִׂין הַדָּם הַנִּשְׁאָר שְׁיָרִים. חוּץ מִן הַטָּמֵא הוֹאִיל וְהוּא רָאוּי לַעֲבוֹדָה בְּקָרְבָּן הַבָּא בְּטֻמְאָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. עוֹשֶׂה שְׁיָרִים כֵּיצַד. קִבֵּל הַטָּמֵא. אַף עַל פִּי שֶׁקִּבֵּל אַחֲרָיו הַכָּשֵׁר דַּם הַנֶּפֶשׁ וּזְרָקוֹ נִפְסַל הַזֶּבַח. שֶׁזֶּה שֶׁקִּבֵּל הַכָּשֵׁר בָּאַחֲרוֹנָה שְׁיָרִים הוּא וְאֵינוֹ כְּלוּם:
בְּהֵמָה שֶׁחָסַר מֵאֵיבָרֶיהָ כָּל שֶׁהוּא אַחַר שְׁחִיטָה קֹדֶם קַבָּלַת הַדָּם נִפְסְלָה. אֲפִלּוּ צָרַם בְּאָזְנָהּ קֹדֶם קַבָּלָה הֲרֵי זֶה לֹא יְקַבֵּל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז יד) (ויקרא טז יח) "וְלָקַח מִדַּם הַפָּר" שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם כֻּלּוֹ בִּשְׁעַת הַקַּבָּלָה. וְאִם קִבֵּל מִן הַחֲסֵרָה וְזָרַק הֲרֵי זֶה פָּסוּל:
אֲבָל אִם חָסְרָה אַחַר קַבָּלָה קֹדֶם זְרִיקָה. אֲפִלּוּ אָבַד הַבָּשָׂר קֹדֶם זְרִיקַת הַדָּם אוֹ נִשְׂרַף. אִם נִשְׁתַּיֵּר כְּזַיִת מִן הַבָּשָׂר אוֹ כְּזַיִת מִן הָאֵימוּרִין זוֹרֵק אֶת הַדָּם. וְאִם לָאו אֵינוֹ זוֹרֵק. וּבְעוֹלָה אֲפִלּוּ כַּחֲצִי זַיִת מִן הַבָּשָׂר וַחֲצִי זַיִת מִן הָאֵימוּרִין. מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּהּ לָאִשִּׁים:
נִשְׁאַר פָּחוֹת מִכְּזַיִת לֹא יִזְרֹק. וְאִם זָרַק לֹא הֻרְצָה. נִפְסַל הַבָּשָׂר קֹדֶם זְרִיקָה אוֹ שֶׁיָּצָא חוּץ לָעֲזָרָה לֹא יִזְרֹק הַדָּם. וְאִם זָרַק הֻרְצָה:
בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצָא חוּץ לָעֲזָרָה קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים. אַף עַל פִּי שֶׁנִּזְרַק הַדָּם וְהַבָּשָׂר בַּחוּץ הַזֶּבַח כָּשֵׁר מִפְּנֵי שֶׁסּוֹף הַבָּשָׂר לָצֵאת. וְהַזְּרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא לְשָׂרְפוֹ אֲבָל לֹא לְאָכְלוֹ:
וְכֵן אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצְאוּ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים וְנִזְרַק הַדָּם וְהֵם בַּחוּץ לֹא נִפְסַל הַזֶּבַח. וְאִם הֶחְזִירָן מַקְטִירִין אוֹתָן. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶחְזִירָן חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא:
כָּל הַזְּבָחִים שֶׁל יָחִיד. בֵּין שֶׁנִּטְמָא בָּשָׂר וְהַחֵלֶב קַיָּם בֵּין שֶׁנִּטְמָא חֵלֶב וְהַבָּשָׂר קַיָּם. זוֹרֵק אֶת הַדָּם. נִטְמְאוּ שְׁנֵיהֶן לֹא יִזְרֹק. וְאִם זָרַק הֻרְצָה. שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטֻּמְאָה. וְכֵן אֵימוּרִין אוֹ אֵיבְרֵי עוֹלָה שֶׁנִּטְמְאוּ וְהִקְטִירָן הַצִּיץ מְרַצֶּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכָל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר שֶׁנִּטְמָא הַבָּשָׂר וְהַחֵלֶב כֻּלּוֹ הֲרֵי זֶה זוֹרֵק אֶת הַדָּם:
דַּם קָדָשִׁים שֶׁיָּצָא חוּץ לָעֲזָרָה נִפְסַל הַזֶּבַח. וְאַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וְהִכְנִיסוֹ וּזְרָקוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא נִרְצָה:
וְכָל דַּם הַקָּדָשִׁים אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה כְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר בַּדָּם (דברים יב טז) (דברים יב כד) "עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם". דָּם שֶׁנִּשְׁפַּךְ כְּמַיִם הוּא הַנֶּחְשָׁב כְּמַיִם וּמְקַבֵּל טֻמְאָה אֲבָל דַּם קָדָשִׁים שֶׁאֵינוֹ נִשְׁפַּךְ כְּמַיִם אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה:
וְדָם שֶׁשָּׁקְעָה עָלָיו חַמָּה וְלֹא נִזְרַק נִפְסַל הַזֶּבַח. וְאִם זְרָקוֹ לֹא הֻרְצָה:
Meforshim on this section
- בן אריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Ben Aryeh on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
כ"מ: וק"ל מדתנן כו'. נ"ב ע"ש בפירוש המשניות להרמב"ם ז"ל [בפ' שביעי דפסחים דף פ' ע"ב] [וע' צל"ח פסחים דף ט"ז ע"ב סימן פ"ה]:
- חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Chidushim of Machaneh Ephraim on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
כתב הבכ"מ כל הזבחים שקיבל דמן אחד מהפסולין לעבודה וכו' עד ויותר נראה לומר דדוקא זרקו כהלכתו פסל אבל זרקו שלא כהלכתו לא פסל דלא חשיבא זריקה ע"כ. נ"ב זה אינו דהא הכא איירי כשלא נשאר בו דם הנפש כמ"ש בסמוך וכ"כ בפ"ב ונהי דלא חשיבא מ"מ הא לא נשאר בו דם לזרוק:
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Even Ha'azel on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
כל הפסולין לעבודה מותרין לשחוט קדשים לכתחלה ואפי' קדשי קדשים חוץ מן הטמא שאינו שוחט לכתחלה, ואע"פ שהוא חוץ לעזרה ופשט ידיו ושחט בעזרה גזירה שמא יגע בבשר. ופשט ידיו. כתב הלח"מ אע"ג דבריש פ' כל הפסולים אמרו דעביד סכין ארוכה ושחט. כתב רבינו ופשט ידיו משום דהוא…
- הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Har HaMoriyah on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
לשחוט קדשים וכו'. זבחים ל"א ב' תוספתא שם פ"ג ת"כ ויקרא פ"ד פרשה ד' יעו"ש ועיין לעיל פ"א מהל' ביאת מקדש ה"ו, ופ"ה מהל' מעשה הקרבנות ה"א.
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Hasagot HaRa'avad on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
שחטה והיא כולה וכו' עד מפני שמנונית. א"א לא ידעתי זה מהו שהיוצא בקדשי קדשים בין לפני קבלה בין לאחר קבלה נפסל ולענין טומאה בפ' כיצד צולין בעיא ולא איפשיטא הילכך טמויי נמי מטמא ליה למה שבפנים דחבורי אוכלין כמאן דמפרתי דמו ורבינא דהוא בתרא הכי ס"ל במס' חולין פ'…
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Kessef Mishneh on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
כל הפסולים לעבודה וכו' עד הזבח כשר. משנה וגמרא בפרק כל הפסולין (זבחים דף ל״א ל״ב:):
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Kiryat Sefer on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
כל הפסולים לעבודה מותרין לשחוט קדשים לכתחלה ואפילו קדשי קדשים דמכלל דכתיב אתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח יכול אף בשחיטה ת"ל ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו מקבלה ואילך מצות כהונה לימד על השחיטה שכשרה בזר ואפילו טמא שוחט בקרומית של קנה אריכא שלא…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Lechem Mishneh on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
ופשט ידיו וכו'. אע"ג דבריש פ' כל הפסולין אמרו דעביד סכין ארוכה ושחיט כתב רבינו ז"ל ופשט ידיו משום דהוא פסק בפ"ג מהל' ביאת מקדש דביאה במקצת לא שמה ביאה:
- מקורי הרמב"ם לרש"ש על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Mekorei HaRambam LeRashash on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
בלח"מ, דהלכה כר"י לגבי רב וכ"ש לגבי שמואל כו'. לחנם למד מק"ו דגמרא ערוכה היא בעירובין (דף מ"ז:) דשמואל ור"י הלכה כר"י:
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Mishneh LaMelech on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
אינה מחשבה להקל כו'. עיין רפי"ד מהל' טומאת אוכלין. (א"ה עיין בדברי הרב המחבר לקמן פי"ד מהלכות אלו הלכה ב'):
- אור שמח על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Ohr Sameach on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
ואם עבר ושחט הזבח כשר. הנה קצר רבינו כפי סוגיית הגמרא בזבחים דלכתחילה לא גזירה שמא יגע בבשר, אבל בחולין אמרו דאם שחט בדיעבד צריך לאמר ברי לי שלא נגעתי בבשר ואם ליתא קמן צריך שיהיו אחרים רואין אותו יעו"ש ורבינו קיצר בזה, משום דבדם פסק לקמן סוף פרק דדם קדשים…
- ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין Tziunei Maharan on Rambam, Sacrifices Rendered Unfit
נשאר פחות מכזית לא יזרוק ואם זרק לא הורצה. וכתב הכ"מ הכי משמע בפ' הקומץ דף כ"ו. אבל אין צריך לזה שדברי רבינו מבוארין בפסחים דף ע"ח ע"ב כי קתני מודה ר"י שאם זרק הורצה בניטמא אבל באבד ושרוף לא ע"כ, ובעין משפט שם ציין לדברי רבינו הללו:
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.