משנה תורה, הלכות ממרים ז
Rambam, Rebels 7 (Mishneh Torah, Rebels 7) · משנה תורה, הלכות ממרים · free full Hebrew text
Open in the reader →בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה הָאָמוּר בַּתּוֹרָה הֲרֵי נִתְפָּרְשָׁה בּוֹ סְקִילָה וְלֹא עָנַשׁ הַכָּתוּב אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר. וְהֵיכָן הִזְהִיר לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם לֹא תֹּאכַל אֲכִילָה הַמְּבִיאָה לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים וְזוֹ אֲכִילַת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁאֵינוֹ נֶהֱרָג אֶלָּא עַל אֲכִילָה מְכֹעֶרֶת שֶׁאָכַל. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא כ) "זוֹלֵל וְסֹבֵא" מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹלֵל הוּא הָאוֹכֵל בָּשָׂר בְּרַעַבְתָּנוּת וְסוֹבֵא הַשּׁוֹתֶה יַיִן בְּרַעַבְתָּנוּת:
אֲכִילָה זוֹ שֶׁהוּא חַיָּב עָלֶיהָ דְּבָרִים הַרְבֵּה יֵשׁ בָּהֶם וְהֵן כֻּלָּן הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה. אֵינוֹ חַיָּב סְקִילָה עַד שֶׁיִּגְנֹב מִשֶּׁל אָבִיו וְיִקְנֶה בָּשָׂר בְּזוֹל וְיַיִן בְּזוֹל. וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה חוּץ מֵרְשׁוּת אָבִיו בַּחֲבוּרָה שֶׁכֻּלָּן רֵיקָנִין וּפְחוּתִין. וְיֹאכַל הַבָּשָׂר חַי וְאֵינוֹ חַי מְבֻשָּׁל וְאֵינוֹ מְבֻשָּׁל כְּדֶרֶךְ שֶׁהַגַּנָּבִים אוֹכְלִים. וְיִשְׁתֶּה הַיַּיִן מָזוּג כְּדֶרֶךְ שֶׁהַגַּרְגְּרָנִים שׁוֹתִים. וְהוּא שֶׁיֹּאכַל מִשְׁקַל חֲמִשִּׁים דִּינָרִין מִבָּשָׂר זֶה בִּמְלוּגְמָא אַחַת וְיִשְׁתֶּה חֲצִי לוֹג מִיַּיִן זֶה בְּבַת אַחַת. גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְאָכַל אֲכִילָה זוֹ בִּרְשׁוּת אָבִיו. אוֹ שֶׁגָּנַב מִשֶּׁל אֲחֵרִים וְאָכַל אֲכִילָה זוֹ הַמְכֹעֶרֶת בֵּין בִּרְשׁוּת אָבִיו בֵּין בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים. הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְכֵן אִם גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְאָכַל אֲכִילָה מְכֹעֶרֶת כָּזוֹ בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים וְהָיְתָה אֲכִילַת מִצְוָה אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם [אוֹ אֲכִילַת עֲבֵרָה אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם] פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא כ) "אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקלֵנוּ" שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר בַּאֲכִילָה זוֹ אֶלָּא עַל קוֹלָם. יָצָא זֶה שֶׁעָבַר בָּהּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה. אוֹ שֶׁאֲכָלָהּ בִּדְבַר מִצְוָה. כֵּיצַד. אָכַל אֲכִילָה זוֹ הַמְכֹעֶרֶת עִם הַחֲבוּרָה הָרָעָה שֶׁאוֹכֵל עִמָּהֶם בִּדְבַר מִצְוָה. אוֹ שֶׁאֲכָלוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם אֲפִלּוּ אֲכָלוֹ בְּתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים שֶׁהִיא מִצְוָה מִדִּבְרֵיהֶם הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְכֵן אִם אֲכָלָהּ מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. אֲפִלּוּ אָכַל בְּתַעֲנִית צִבּוּר שֶׁהִיא עֲבֵרָה מִדִּבְרֵיהֶם. הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַמִּיתָה:
אָכַל כָּל מַאֲכָל וְלֹא אָכַל בְּשַׂר בְּהֵמָה אַף עַל פִּי שֶׁאָכַל אֲכִילָה זוֹ מִבְּשַׂר הָעוֹף פָּטוּר. וְאִם אָכַל אֲכִילָה זוֹ מִבְּשַׂר בְּהֵמָה וְהִשְׁלִים הַחֲמִשִּׁים דִּינָרִים מִבְּשַׂר הָעוֹף חַיָּב. שָׁתָה כָּל מַשְׁקֶה וְלֹא שָׁתָה יַיִן פָּטוּר:
אָכַל בָּשָׂר חַי וְשָׁתָה יַיִן חַי פָּטוּר שֶׁזֶּה קֶרִי הוּא וְאֵין אָדָם יָכוֹל לְהִמָּשֵׁךְ בָּזֶה. וְכֵן אִם אָכַל בָּשָׂר מָלִיחַ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִמְלִיחָתוֹ אוֹ שָׁתָה יַיִן מִגִּתּוֹ פָּטוּר שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְהִמָּשֵׁךְ בָּזֶה:
לֹא עָנַשׁ הַכָּתוּב קָטָן שֶׁלֹּא בָּא לִכְלַל הַמִּצְוֹת. וְכֵן אִישׁ שֶׁגָּדַל וַהֲרֵי הוּא בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ אֵינוֹ נִסְקָל מִפְּנֵי שֶׁגָּנַב וְאָכַל וְשָׁתָה אֲכִילָה זוֹ הַמְכֹעֶרֶת. הָא כֵּיצַד. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאֵין דִּין זֶה אֶלָּא בְּבֶן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד שֶׁיַּקִּיף כָּל הַגִּיד וְאַחַר שֶׁיַּקִּיף הַשֵּׂעָר כָּל הַגִּיד הֲרֵי הוּא בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ וְאֵינוֹ נִסְקָל:
כָּל יָמָיו שֶׁל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינָן אֶלָּא שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מֵאַחַר שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּתְעַבֵּר אִשְׁתּוֹ וְיִהְיֶה עֻבָּרָהּ נִכָּר בִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְנֶאֱמַר (דברים כא יח) "כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" וְלֹא אָב סוֹרֵר וּמוֹרֶה הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם הִקִּיף הַשֵּׂעָר אֶת כָּל הַגִּיד קֹדֶם שֶׁיַּשְׁלִים שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הֲרֵי זֶה פָּטוּר:
כֵּיצַד דָּנִין בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. מְבִיאִין אוֹתוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ תְּחִלָּה לְבֵית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה וְאוֹמְרִין לָהֶן בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמוֹרֶה. וּמְבִיאִין שְׁנֵי עֵדִים שֶׁגָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְקָנָה בָּשָׂר וְיַיִן בְּמַה שֶּׁגָּנַב וְאָכַל אוֹתָהּ אֲכִילָה הָאֲמוּרָה אַחַר הַהַתְרָאָה. וְזוֹ הִיא עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה וּמַלְקִין אוֹתוֹ כִּשְׁאָר חַיָּבֵי מַלְקוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא יח) "וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם". חָזַר וְגָנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְאָכַל אֲכִילָה זוֹ. אָבִיו וְאִמּוֹ מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים וּמְבִיאִין שְׁנֵי עֵדִים וּמְעִידִין עָלָיו שֶׁגָּנַב וְאָכַל אֲכִילָה זוֹ הָאֲמוּרָה אַחַר שֶׁהִתְרוּ בּוֹ. וְזוֹ הִיא עֵדוּת אַחֲרוֹנָה אֲפִלּוּ הָיוּ הַשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים הֵם הָאַחֲרוֹנִים. וְאַחַר שֶׁמְּקַבְּלִין עֵדוּתָן בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שֶׁמָּא הִקִּיף הַשֵּׂעָר אֶת כָּל הַגִּיד. אִם לֹא הִקִּיף וְלֹא שָׁלְמוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים גּוֹמְרִין דִּינוֹ כְּדֶרֶךְ כָּל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ. וְאֵינוֹ נִסְקָל עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא כ) "בְּנֵנוּ זֶה" זֶהוּ שֶׁלָּקָה בִּפְנֵיכֶם:
וְאִם מָחֲלוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ קֹדֶם שֶׁיִּגָּמֵר דִּינוֹ פָּטוּר:
בָּרַח עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ וְאַחַר כָּךְ הִקִּיף הַשֵּׂעָר מִלְּמַטָּה פָּטוּר. וְאִם מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ בָּרַח אֲפִלּוּ הִזְקִין כָּל עֵת שֶׁיִּמָּצֵא יִסָּקֵל שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ הֲרֵי הוּא כְּהָרוּג וְאֵין לוֹ דָּם:
הָיָה אָבִיו רוֹצֶה וְאִמּוֹ אֵינָהּ רוֹצָה אִמּוֹ רוֹצָה וְאָבִיו אֵינוֹ רוֹצֶה אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא יט) "וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ". הָיָה אֶחָד מֵהֶן גִּדֵּם אוֹ חִגֵּר אוֹ אִלֵּם אוֹ סוּמָא אוֹ חֵרֵשׁ אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁנֶּאֱמַר וְתָפְשׂוּ בוֹ וְלֹא גִּדְּמִים. (דברים כא יט) "וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ" וְלֹא חִגְּרִים. (דברים כא כ) "וְאָמְרוּ" וְלֹא אִלְּמִים. (דברים כא כ) "בְּנֵנוּ זֶה" וְלֹא סוּמִים. (דברים כא כ) "אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקלֵנוּ" וְלֹא חֵרְשִׁים:
גְּזֵרַת הַכָּתוּב הוּא שֶׁיִּסָּקֵל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. אֲבָל הַבַּת אֵינָהּ נִדּוֹנֵית בְּדִין זֶה שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לְהִמָּשֵׁךְ בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כְּאִישׁ. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא יח) "בֵּן" וְלֹא בַּת וְלֹא טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס:
טֻמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא יח) "כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" עַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּן מִשְּׁעַת הַתְרָאָה:
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה צָרִיךְ הַכְרָזָה. כֵּיצַד מַכְרִיזִין עָלָיו. כּוֹתְבִין לְכָל יִשְׂרָאֵל בְּבֵית דִּין פְּלוֹנִי סָקַלְנוּ פְּלוֹנִי מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה:
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה הֲרֵי הוּא כְּכָל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין שֶׁמָּמוֹנָם לְיוֹרְשֵׁיהֶן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָבִיו גָּרַם לוֹ סְקִילָה הֲרֵי הוּא יוֹרֵשׁ כָּל נְכָסָיו: סְלִיקוּ לְהוּ הִלְכוֹת מַמְרִים בְּסַ"ד
Meforshim on this section
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות ממרים Even Ha'azel on Rambam, Rebels
כיצד דנין בן סורר ומורה מביאין אותו אביו ואמו תחילה לבית דין של שלשה, ואומרין להם בננו זה סורר ומורה, ומביאין שני עדים שגנב משל אביו וקנה בשר ויין במה שגנב ואכל אותה אכילה האמורה אחר ההתראה, וזו היא עדות הראשונה ומלקין אותו כשאר חייבי מלקות שנאמר ויסרו אותו…
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות ממרים Kessef Mishneh on Rambam, Rebels
בן סורר ומורה וכו' והיכן הזהיר וכו'. בסנהדרין פרק ד' מיתות (סנהדרין דף ס״ג) א״ר יוחנן אזהרה לבן סורר ומורה מנין ת״ל לא תאכלו על הדם ופירש״י לא תאכלו אכילה שתהרגו עליה. ואף על פי שהוא לאו שבכללות כתב רבינו בספר המצות במצוה קצ״ה שאחר שהעונש מפורש אין לחוש על…
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות ממרים Kiryat Sefer on Rambam, Rebels
אזהרת שמט שלא יהיה הבן סורר ומורה על קול אביו ואמו ואזהרתי' מדכתיב לא תאכלו על הדם ודרשינן פרק ד' מיתות אזהרה בן סורר ומורה מנין דכתיב לא תאכלו על הדם לא תאכל אכילה המביאה לידי שפיכות דמים שהרי אינו נהרג אלא על אכילה מכוערת שנאמר זולל וסובא ומפי השמועה למדו…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות ממרים Lechem Mishneh on Rambam, Rebels
וישתה היין מזוג וכו'. בפרק בן סורר ומורה (דף ע'.) אמרו אכל בשר מליח ושתה יין מגתו אינו נעשה בן סורר ומורה ואמרו שם דאע"ג דגבי ערב תשעה באב אמרו אבל אוכל הוא בשר מליח ושותה יין מגתו ופירשו שם דהיינו מליח שני ימים ולילה אחד כשלמים ויין מגתו הוי שלשה ימים יותר…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ממרים Migdal Oz on Rambam, Rebels
בן סורר ומורה כו' עד אלא א"כ הזהיר. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף ס"ג) :
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות ממרים Mishneh LaMelech on Rambam, Rebels
כיצד דנין בן סורר ומורה כו'. אני תמיה על רבינו ז"ל דלמה לא הביא דעיר שאין בה זקנים אין נעשה בה בן סורר ומורה משום דבעינן זקני עירו וליכא וכדאיתא בהך סוגיא. (א"ה הוזכרה סוגיא זו בדברי הרב המחבר פ"ט מהל' רוצח הלכה ד' יע"ש):
- אור שמח על משנה תורה, הלכות ממרים Ohr Sameach on Rambam, Rebels
ולא ענש הכתוב אלא א"כ הזהיר: בירושלמי פרק בן סו"מ הלכה ג' אזהרה לגניבה הראשונה מנין ת"ל לא תגנובו, אזהרה לגניבה שניה מנין ת"ל לא תגנוב, כן הגירסא האמיתית, והמכוון דבן סו"מ צריך שתי גניבות, ובגניבה הראשונה אינו חייב רק מלקות ובשניה חייב מיתה, והך גניבה דמלקות…
- שער המלך על משנה תורה, הלכות ממרים Sha'ar HaMelekh on Rambam, Rebels
טומטום שנקרע כו'. עיין מ"ש פ"ב מהלכות אישות הלכה ג':
- ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות ממרים Tziunei Maharan on Rambam, Rebels
והוא שיאכל כו'. וכתב הכ"מ משנה שם ומשמע ליה לרבינו דעד שיאכל תרטימר בשר היינו במלוגמא אחת וישתה חצי לוג יין היינו בבת אחת ע"כ, אבל לא כתב מהיכן למד רבינו לומר כן. ועי' במרה"פ בירושלמי דסנהדרין רפ"ח שכתב שמצא כן בתוספתא דסנהדרין פי"א וז"ל ואפילו העלה על שלחנו…