משנה תורה, הלכות טוען ונטען א
Rambam, Plaintiff and Defendant 1 (Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant 1) · משנה תורה, הלכות טוען ונטען · free full Hebrew text
Open in the reader →הַטוֹעֵן אֶת חֲבֵרוֹ בְּמִטַּלְטְלִין וְהוֹדָה לוֹ בְּמִקְצָת הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהוֹדָה בּוֹ וְנִשְׁבָּע עַל הַשְּׁאָר מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב ח) "אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה". וְכֵן אִם כָּפַר בַּכּל וְאוֹמֵר לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם וְעֵד אֶחָד מֵעִיד [שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ] הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע מִן הַתּוֹרָה. ומִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁשְּׁנַיִם מְחַיְּבִין אוֹתוֹ מָמוֹן אֶחָד מְחַיְּבוֹ שְׁבוּעָה. וְכֵן לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה שֶׁעֵד אֶחָד לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת אֵינוֹ קָם אֲבָל קָם הוּא לִשְׁבוּעָה:
אֵין לְךָ מְחֻיָּב שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה. מִי שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצָת הַמִּטַּלְטְלִין. וּמִי שֶׁחִיְּבוֹ עֵד אֶחָד. וְהַשּׁוֹמֵר. שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בְּשׁוֹמֵר (שמות כב י) "שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם". וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִין בְּהִלְכוֹת שְׂכִירוּת. וְכָל אֶחָד מִן הַשְּׁלֹשָׁה נִשְׁבָּע וְנִפְטָר מִלְּשַׁלֵּם. אֲבָל כָּל הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין כְּגוֹן שָׂכִיר וְנֶחְבָּל וּפוֹגֵם אֶת שְׁטָרוֹ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. וְכֵן כָּל הַנִּשְׁבָּעִין בְּטַעֲנַת סָפֵק כְּגוֹן הַשֻּׁתָּפִין וְהָאֲרִיסִין. כֻּלָּן נִשְׁבָּעִין בְּתַקָּנַת חֲכָמִים. וְכָל אֵלּוּ הַשְּׁבוּעוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הֲרֵי הֵן כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה בִּנְקִיטַת חֵפֶץ:
הַטּוֹעֵן מִטַּלְטְלִין עַל חֲבֵרוֹ וְכָפַר בַּכּל וְאָמַר לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם. אוֹ שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצָת וּנְתָנוֹ מִיָּד וְאָמַר אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא זֶה וְהֵילָךְ. אוֹ שֶׁאָמַר אֱמֶת שֶׁהָיָה לְךָ אֶצְלִי אֲבָל מָחַלְתָּ לִי אוֹ נָתַתָּ לִי אוֹ מָכַרְתָּ לִי אוֹ הֶחְזַרְתִּי לְךָ. אוֹ שֶׁטְּעָנוֹ חִטִּים וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִים. בְּכָל אֵלּוּ פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַתּוֹרָה. אֲבָל חַכְמֵי הַגְּמָרָא תִּקְּנוּ שֶׁיִּשָּׁבַע הַנִּתְבָּע בְּכָל אֵלּוּ שְׁבוּעַת הֶסֵּת וְיִפָּטֵר. וְאֵינוֹ כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה לְפִי שֶׁאֵין בָּהֶן נְקִיטַת חֵפֶץ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ דֶּרֶךְ שְׁבוּעָה שֶׁל תּוֹרָה וְדֶרֶךְ שְׁבוּעַת הֶסֵּת בְּהִלְכוֹת שְׁבוּעוֹת:
כָּל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנִפְטָר. וְאִם לֹא רָצָה לְהִשָּׁבַע יוֹרְדִין לִנְכָסָיו וְגוֹבִין מֵהֶם כָּל מַה שֶּׁתָּבַע חֲבֵרוֹ עָלָיו. שֶׁהֲרֵי הַתּוֹבֵעַ אוֹמֵר לוֹ אֵינִי זָז מִדִּין תּוֹרָה אוֹ הִשָּׁבַע אוֹ תֵּן לִי. וְיֵשׁ לוֹ לְהַחֲרִים עַל מִי שֶׁטָּעַן עָלָיו דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כֵּן וְנוֹתֵן. אֲבָל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה מִדִּבְרֵיהֶן אִם הָיָה מִן הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין אֵינוֹ יָכוֹל לְהַפֵּךְ אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁהֲרֵי הַנִּתְבָּע אוֹמֵר לוֹ הִשָּׁבַע וְטל כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ לְךָ. וְאִם לֹא רָצָה לְהִשָּׁבַע יֵלֵךְ לוֹ. וְהוֹרוּ רַבּוֹתַי שֶׁאִם אָמַר הַתּוֹבֵעַ אֵינִי רוֹצֶה בְּתַקָּנָה זוֹ שֶׁתִּקְּנוּ לִי חֲכָמִים אֶלָּא הֲרֵינִי כִּשְׁאָר הַתּוֹבְעִים הֲרֵי זֶה מַשְׁבִּיעַ אֶת הַנִּתְבָּע הֶסֵּת. וְאִם רָצָה לְהָפְכָהּ עַל הַתּוֹבֵעַ מְחַיְּבִין אֶת הַתּוֹבֵעַ לְהִשָּׁבַע אוֹ יֵלֵךְ לוֹ:
הָיָה מְחֻיָּב שְׁבוּעָה מִדִּבְרֵיהֶם מִן הַנִּשְׁבָּעִין וְנִפְטָרִין כְּגוֹן הַנִּשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת סָפֵק אוֹ מִן הַנִּשְׁבָּעִין הֶסֵּת וְלֹא רָצָה לְהִשָּׁבַע מְשַׁמְּתִין אוֹתוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם אִם לֹא בָּא וְלֹא תָּבַע נִדּוּיוֹ מַלְקִין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְכָל מִי שֶׁחָלָה עָלָיו שַׁמְתָּא שְׁלֹשִׁים יוֹם מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת וְאַחַר כָּךְ מַתִּירִין נִדּוּיוֹ. וְאֵין יוֹרְדִין לִנְכָסָיו לְפִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה:
כָּל הַמְחֻיָּב שְׁבוּעַת הֶסֵּת אִם רָצָה לַהֲפֹךְ הַשְּׁבוּעָה עַל הַתּוֹבֵעַ הֲרֵי הַתּוֹבֵעַ נִשְׁבָּע הֶסֵּת וְנוֹטֵל מֵחֲבֵרוֹ. וְאֵין לְךָ מִי שֶׁנִּשְׁבָּע הֶסֵּת וְנוֹטֵל מֵחֲבֵרוֹ אֶלָּא זֶה שֶׁנֶּהְפְּכָה עָלָיו שְׁבוּעַת הֶסֵּת. וְאֵין לְךָ שְׁבוּעָה שֶׁתֵּהָפֵךְ אֶלָּא שְׁבוּעַת הֶסֵּת בִּלְבַד. אֲבָל שְׁבוּעָה שֶׁל תּוֹרָה אוֹ שֶׁל דִּבְרֵיהֶם שֶׁהִיא כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה אֵין הוֹפְכִין שְׁבוּעָתָן:
אֵין מַשְׁבִּיעִין שְׁבוּעַת הֶסֵּת אֶלָּא עַל טַעֲנַת וַדַּאי אֲבָל עַל טַעֲנַת סָפֵק פָּטוּר. כֵּיצַד. כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלְךָ מָנֶה אוֹ שֶׁאָמַר מָנֶה הִלְוֵיתִיךָ וְכִמְדֻמֶּה לִי שֶׁלֹּא פְּרַעְתַּנִי. אָמַר לִי אַבָּא שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלְךָ מָנֶה אוֹ צִוָּה לִי בִּפְנֵי עֵדִים שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלְךָ מָנֶה. דָּבָר פְּלוֹנִי נִגְנַב מִבֵּיתִי וְלֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא אַתָּה קָרוֹב בְּעֵינֵי שֶׁאַתָּה גְּנָבַתּוּ. חִשַּׁבְתִּי מָעוֹת וּמָצָאתִי חָסֵר שֶׁמָּא אַתָּה הִטְעֵיתַנִי בְּחֶשְׁבּוֹן. וְהַנִּתְבָּע אוֹמֵר אֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם הֲרֵי זֶה פָּטוּר אַף מִשְּׁבוּעַת הֶסֵּת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
כּוֹר חִטִּים יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ בְּוַדַּאי וְהַנִּתְבָּע אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁמָּא יֵשׁ לְךָ שֶׁמָּא אֵין לְךָ הֲרֵי הַנִּתְבָּע יִשָּׁבַע שְׁבוּעַת הֶסֵּת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְנִפְטָר. לְפִי שֶׁלֹּא חִיֵּב עַצְמוֹ בְּוַדַּאי. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. כּוֹר חִטִּים יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ בְּוַדַּאי וְהַנִּתְבָּע אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ אִם חִטִּים הוּא אוֹ שְׂעוֹרִים הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וּמְשַׁלֵּם שְׂעוֹרִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
מָנֶה יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ בְּוַדַּאי וְהַנִּתְבָּע אוֹמֵר כֵּן הָיָה לְךָ בְּיָדִי אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הֶחְזַרְתִּי לְךָ אוֹ עֲדַיִן לֹא הֶחְזַרְתִּי לְךָ חַיָּב לְשַׁלֵּם וְלֹא יִשָּׁבַע הַתּוֹבֵעַ כְּלָל אֲפִלּוּ שְׁבוּעַת הֶסֵּת. מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁהוּא חַיָּב וַהֲרֵי זֶה טוֹעֵן אוֹתוֹ טַעֲנַת וַדַּאי וְנִסְתַּפֵּק אִם נִפְטַר אוֹ לֹא נִפְטַר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. אֲבָל אִם אֵין לוֹ תּוֹבֵעַ וְהוֹדָה מֵעַצְמוֹ וְאָמַר גְּזַלְתִּיךָ אוֹ הִלְוֵיתַנִי מָנֶה. אָבִיךָ הִפְקִיד אֶצְלִי מָנֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הֶחְזַרְתִּיו אוֹ לֹא הֶחְזַרְתִּיו. אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם. וְאִם בָּא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם חַיָּב לְשַׁלֵּם:
מָנֶה לִי בְּיָדְךָ. אֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם. הִשָּׁבַע הֶסֵּת וְלֵךְ. הִשָּׁבַע אַתָּה הֶסֵּת וְטל. וְאָמַר הַתּוֹבֵעַ אֵינִי רוֹצֶה לְהִשָּׁבַע הֲרֵי הַנִּתְבָּע אוֹמֵר לוֹ הִשָּׁבַע וְטל אוֹ תֵּלֵךְ בְּלֹא כְּלוּם. וְאֵין שָׁם הִפּוּךְ אַחֵר וְיֵשׁ לוֹ לְהַחֲרִים סְתָם עַל מִי שֶׁהוּא חַיָּב לִי וְלֹא יִתֵּן לִי:
הוֹרוּ רַבּוֹתַי שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה בֵּין שֶׁל תּוֹרָה בֵּין שֶׁל דִּבְרֵיהֶם אֲפִלּוּ הֶסֵּת. יֵשׁ לוֹ לְהַחֲרִים סְתָם קֹדֶם שֶׁיִּשָּׁבַע עַל מִי שֶׁיִּטְעֹן עָלָיו דָּבָר שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בּוֹ כְּדֵי שֶׁיַּשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ בְּחִנָּם וְיַעֲנֶה הַמַּשְׁבִּיעַ אָמֵן וְאַחַר יִשָּׁבַע. וְתַקָּנָה טוֹבָה לְבַעֲלֵי דִּינִין כְּדֵי שֶׁיִּמָּנְעוּ מִטַּעֲנַת שֶׁקֶר וְלֹא יִגְרְמוּ לְהוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה וְלֹא יַשִּׂיאוֹ שֵׁמַע שָׁוְא:
כָּל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה בֵּין שֶׁל תּוֹרָה בֵּין שֶׁל דִּבְרֵיהֶם מְגַלְגֵּל עָלָיו הַמַּשְׁבִּיעַ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה מִדְּבָרִים שֶׁאִם יוֹדֶה בָּהֶן יִתְחַיֵּב מָמוֹן. וְעַד הֵיכָן כֹּחַ גִּלְגּוּל עַד שֶׁיֹּאמַר וּבִכְלַל שְׁבוּעָה זוֹ שֶׁלֹּא נִמְכַּרְתָּ לִי בְּעֶבֶד עִבְרִי וַעֲדַיִן עַבְדִּי אַתָּה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁאֵין מְגַלְגְּלִין עַל הַשָּׂכִיר:
מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה אֲפִלּוּ הֶסֵּת וְהִתְחִיל הַתּוֹבֵעַ לְגַלְגֵּל עָלָיו דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁלֹּא טָעַן אוֹתָם. וְרָאָה הַנִּתְבָּע כָּךְ וְאָמַר אֵינִי רוֹצֶה לְהִשָּׁבַע אֶלָּא הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם הַטַּעֲנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּתְחַיַּבְתִּי עַל כְּפִירָתָהּ שְׁבוּעָה. אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ אֶלָּא אוֹמְרִים לַנִּתְבָּע אוֹ תֵּן לוֹ כָּל מַה שֶּׁגִּלְגֵּל עָלֶיךָ מִטְּעָנוֹת הַוַּדָּאִיּוֹת אוֹ הִשָּׁבַע וְהִפָּטֵר:
הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵרוֹ טְעָנוֹת הַרְבֵּה אֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ עַל כָּל טַעֲנָה וְטַעֲנָה אֶלָּא שְׁבוּעָה אַחַת עַל הַכּל. נִתְחַיֵּב שְׁתֵּי שְׁבוּעוֹת עַל שְׁתֵּי טְעָנוֹת קַלָּה וַחֲמוּרָה. מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ עַל הַחֲמוּרָה וּמְגַלְגְּלִין בָּהּ שְׁאָר דְּבָרִים:
כָּל הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵרוֹ טַעֲנָה שֶׁאִם הוֹדָה אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם מָמוֹן. אַף עַל פִּי שֶׁכָּפַר אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ שְׁבוּעַת הֶסֵּת וְלֹא חֵרֶם סְתָם. כֵּיצַד. אָמַרְתָּ שֶׁתִּתֵּן לִי מָנֶה. לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם. אֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ הֶסֵּת וְלֹא חֵרֶם שֶׁאִלּוּ הוֹדָה בְּדָבָר זֶה אֵינוֹ חַיָּב כְּלוּם. אַתָּה קִלַּלְתָּ אוֹתִי אַתָּה הוֹצֵאתָ עָלַי שֵׁם רַע לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם אֵין מַחְרִימִין עַל זֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִדְּבָרִים אֵלּוּ:
אַתָּה חָבַלְתָּ בִּי לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ מְשַׁלֵּם שֶׁבֶת וְרִפּוּי וּבשֶׁת. אַתָּה בִּיַּשְׁתַּנִי לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם. אִם הָיוּ בְּמָקוֹם שֶׁגּוֹבִין בּוֹ קְנָסוֹת הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת. שֶׁאִלּוּ הוֹדָה הָיָה מְשַׁלֵּם הַבֹּשֶׁת:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַמּוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר כְּשֶׁהוֹדָה בְּדָבָר שֶׁחַיָּב עָלָיו קְנָס כְּגוֹן שֶׁאָמַר חָבַלְתִּי בָּזֶה. אֲבָל אִם אָמַר חָבַלְתִּי בָּזֶה וְהֵבִיא עָלַי עֵדִים בְּבֵית דִּין וְחִיְּבוּנִי לִתֵּן כָּךְ וְכָךְ בִּנְזָקַי הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם. לְפִיכָךְ אִם טָעַן הַטּוֹעֵן שֶׁבֵּית דִּין חִיְּבוּךָ לְשַׁלֵּם לִי מֵאָה דִּינָרִין מִשּׁוּם שֶׁחָבַלְתָּ בִּי וְהוּא אוֹמֵר לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם. הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
Meforshim on this section
- בן אריה על משנה תורה, הלכות טוען ונטען Ben Aryeh on Rambam, Plaintiff and Defendant
מ"מ: וכל אלו השבועות כו'. זה מוסכם כו'. נ"ב וכן הוא בירושלמי פרק כל הנשבעין ה' ז' [לשון הירושלמי שם אר"ז כולהון כעין שבועות תורה ירדה להן עכ"ל. וקאי שם על כל השבועות של תקנות חכמים שם. וכן הוא בירושלמי כתובות פ"ט ה"ז על המתני' הפוגמת כתובתה כו' וע"ע ביאור…
- חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות טוען ונטען Chidushim of Machaneh Ephraim on Rambam, Plaintiff and Defendant
אין משביעין כו'. כתב ה"ה ז"ל דודאי כל זמן שהוא עצמו אינו טוען יודע אני אינה טענת ברי ע"פ אחר. נ"ב עיין בפ"ב מהל' נערה הל' י"ג ומ"ש הבכ"מ שם:
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות טוען ונטען Even Ha'azel on Rambam, Plaintiff and Defendant
הטוען את חבירו במטלטלין והודה לו במקצת הרי זה משלם מה שהודה בו ונשבע על השאר מן התורה שנאמר אשר יאמר כי הוא זה, וכן אם כפר בכל ואמר לא היו דברים מעולם ועד אחד מעיד שהוא חייב לו הרי זה נשבע מן התורה, מפי השמועה למדו שכל מקום ששנים מחייבין אותו ממון אחד מחייבו…
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות טוען ונטען Hasagot HaRa'avad on Rambam, Plaintiff and Defendant
אין משביעין וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. א"א בזה איני מודה לו כי היא טענת ברי ועל זו אמר ר"א בן יעקב פעמים שאדם נשבע על טענת עצמו שהעמיד אותה בבא בטענת עצמו והוא שאמר כך צוה לי אבא שאם אמר ברי לי שאני יודע על זה אמרו מה לי הוא מה לי אביו ואפילו לרבנן עכ"ל:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות טוען ונטען Kessef Mishneh on Rambam, Plaintiff and Defendant
כל מי שנתחייב שבועה מן התורה וכו' אבל מי שנתחייב שבועה מדבריהם וכו'. קשה לי דמשמע מדברי רבינו אלה דמהפכינן בקצת שבועות משבועות המשנה דהא נשבעים ונוטלים לא שייך אלא בשבועות המשנה ומשמע מדבריו דטעמא דאין מהפכין משום דנשבעין ונוטלין הא אינך דאין נשבעין ונוטלין…
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות טוען ונטען Kiryat Sefer on Rambam, Plaintiff and Defendant
מצות רך לדון בדיני טוען ונטען דכתיב על כל דבר פשע וגו' אשר יאמר כי הוא זה ולשון מכלתא כי הוא זה עד שיודה במקצת ובזה יכנס כל מה שהוא נופל בין בני אדם מהתביעות קצתם על קצתם שיכנס בהם ההודאה או הכפירה כן כתב הרב ז"ל בספר המצות אשר לו מצוה רמ"ו וכדתנן ריש פרק…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות טוען ונטען Lechem Mishneh on Rambam, Plaintiff and Defendant
הרי הן כעין של תורה בנקיטת חפץ. הריב"ש ז"ל בסימן תל"ז כתב ושבועה דרבנן אינה לא בשם ולא בכנוי ולא בנקיטת חפץ וכן כתב רש"י בגיטין פרק השולח (דף ל"ה.) ותימה מה שהביא מפרק השולח נראה משם דבעי נקיטת חפץ וכמ"ש התוספות בפרק השולח דחזר ממאי דכתב בפרק הכותב גם שם כתב…
- מגיד משנה על משנה תורה, הלכות טוען ונטען Maggid Mishneh on Rambam, Plaintiff and Defendant
הטוען את חבירו במטלטלין וכו'. בפרק שבועות הדיינין בשבועות (דף ל"ח:) במשנה ובהרבה מקומות:
- מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות טוען ונטען Melekhet Shelomoh on Rambam, Plaintiff and Defendant
הטוען מטלטלין על חבירו וכפר בכל וכו' או שהודה במקצת וא"ל הילך פטור משבועת התורה וכו'. עיין בהרב המגיד ז"ל וכן פסק בעל התרומות בשער ז' ח"ב סי' ב' וכתב הגדולי תרומה וז"ל מוסכם מכל הפוסקים דהלכה כרב ששת וכו' יעו"ש. ולענ"ד נראה דדין זה במחלוקת הוא שנוי שהרי התוס'…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות טוען ונטען Migdal Oz on Rambam, Plaintiff and Defendant
הטוען את חבירו במטלטלין כו' עד אבל קם הוא לשבועה. פ"ק דמציעא (דף ג' ד') ופרק ב' דכתובות ובשבועות פרק שבועת הדיינין (דף ל"ח) ובגיטין פרק הניזקין ובמכילתא כי הוא זה עד שיודה במקצת:
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות טוען ונטען Mishneh LaMelech on Rambam, Plaintiff and Defendant
הטוען את חבירו במטלטלין וכו'. כתב מרן הב"י סי' פ"ז מ"ב בשם הרשב"א וז"ל ומ"ש אע"פ שיתחייב שמעון באותו סך הרבית אין חיוב זה עושהו כמודה מקצת להתחייב שבועת התורה על מה שכפר שאין המתחייב במקצת מתוך טענות הכפירה כמודה מקצת מפורש בפיו אשר יאמר כי הוא זה כתיב וזה…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות טוען ונטען Ohr Sameach on Rambam, Plaintiff and Defendant
כור חטים יש לי בידך בודאי והנתבע אומר איני יודע אם חטים הוא או שעורים ה"ז נשבע היסת שאינו יודע ומשלם שעורים: רבים הקשו על דברי רבינו מדידיה אדידיה, דבהלכות שאלה פ"ה כתב בכה"ג דהפקיד שק צרור ופשע בו המפקיד אומר מרגליות היו והשומר אומר איני יודע שמא סיגים היו…
…and 3 more meforshim, listed on the sefer page.