משנה תורה, הלכות קרבן פסח ג
Rambam, Paschal Offering 3 (Mishneh Torah, Paschal Offering 3) · משנה תורה, הלכות קרבן פסח · free full Hebrew text
Open in the reader →הָאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ צֵא וּשְׁחֹט עָלַי אֶת הַפֶּסַח. אַף עַל פִּי שֶׁדֶּרֶךְ רַבּוֹ לִשְׁחֹט טָלֶה בְּכָל שָׁנָה וְהָלַךְ וְשָׁחַט עָלָיו גְּדִי אוֹ שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ לִשְׁחֹט גְּדִי וְהָלַךְ וְשָׁחַט עָלָיו טָלֶה הֲרֵי זֶה יֹאכַל מִמֶּנּוּ. שֶׁהֲרֵי לֹא פֵּרֵשׁ וְאָמַר לוֹ שְׁחֹט לִי מִמִּין פְּלוֹנִי. הָלַךְ וְשָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה אֵינוֹ אוֹכֵל מִשְּׁנֵיהֶן אֶלָּא יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה שֶׁאֵין נִמְנִין עַל שְׁנֵי פְּסָחִים. וְאִם הָיָה מֶלֶךְ אוֹ מַלְכָּה וְאָמַר לְעַבְדּוֹ לִשְׁחֹט עָלָיו וְשָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת:
הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וּשְׁחֹט עָלַי אֶת הַפֶּסַח וְקָבַע לוֹ גְּדִי אוֹ טָלֶה וְשָׁכַח מָה אָמַר לוֹ רַבּוֹ. הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט גְּדִי וְטָלֶה וְאוֹמֵר אִם גְּדִי אָמַר לִי גְּדִי שֶׁלּוֹ וְטָלֶה שֶׁלִּי וְאִם טָלֶה אָמַר לִי טָלֶה שֶׁלּוֹ וּגְדִי שֶׁלִּי. שָׁכַח הַשּׁוֹלֵחַ מָה אָמַר לוֹ שְׁנֵיהֶן יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. וְאִם שָׁכַח הַשּׁוֹלֵחַ קֹדֶם שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם חַיָּבִין לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. שָׁכַח אַחַר שֶׁנִּזְרַק הַדָּם פָּטוּר מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. וְכֵן הַדִּין בְּאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ צֵא וּשְׁחֹט עָלַי וְקָבַע לוֹ וְשָׁכַח הָעֶבֶד מָה אָמַר לוֹ רַבּוֹ. וְהוּא שֶׁיִּתֵּן לוֹ רוֹעֶה שֶׁל רַבּוֹ גְּדִי וְטָלֶה וְיֹאמַר לוֹ שְׁחֹט שְׁנֵיהֶן כְּדֵי שֶׁתִּשְׁחֹט כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ רַבְּךָ וַהֲרֵי אֶחָד מֵהֶן שֶׁלְּךָ עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְרַבְּךָ בּוֹ כְּלוּם. אִם עָשָׂה הָרוֹעֶה כָּךְ אַחַר כָּךְ יִהְיֶה אֶפְשָׁר לָעֶבֶד לְהַתְנוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁאָמְרוּ לָאֶחָד צֵא וּשְׁחֹט לָנוּ אֶת הַפֶּסַח וְאָמַר הוּא לָהֶן וְאַתֶּם שַׁחֲטוּ עָלַי וְשָׁחֲטוּ הֵם וְשָׁחַט הוּא כֻּלָּם אוֹכְלִין מִזֶּה שֶׁנִּשְׁחַט רִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה:
חֲבוּרָה שֶׁאָבַד פִּסְחָהּ וְאָמְרוּ לָאֶחָד צֵא וּבַקֵּשׁ וּשְׁחֹט עָלֵינוּ. הָלַךְ וּמָצָא פֶּסַח שֶׁאָבַד וּשְׁחָטוֹ וְהֵם לָקְחוּ פֶּסַח אַחֵר וּשְׁחָטוּהוּ אִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט רִאשׁוֹן הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן אוֹכְלִין עִמּוֹ וְהַשֵּׁנִי יִשָּׂרֵף וְאִם שֶׁלָּהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן הֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן וְהוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ. אֵין יָדוּעַ אֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן אֵינָן אוֹכְלִין עִמּוֹ וְשֶׁלָּהֶן יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה וּפְטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי:
אָמַר לָהֶם זֶה שֶׁשְּׁלָחוּהוּ לְבַקֵּשׁ פֶּסַח שֶׁאָבַד וּלְשָׁחֳטוֹ אִם אֵחַרְתִּי שַׁחֲטוּ אַתֶּם עָלַי. הָלַךְ וּמָצָא וְשָׁחַט וְהֵם לָקְחוּ וְשָׁחֲטוּ. אִם שֶׁלָּהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן הֵם אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶם וְהוּא אוֹכֵל עִמָּהֶם וְהַשֵּׁנִי יִשָּׂרֵף. וְאִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט רִאשׁוֹן הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן. אֵין יָדוּעַ אֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד הֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן וְהוּא אֵינוֹ אוֹכֵל עִמָּהֶן. וְשֶׁלּוֹ יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה וּפָטוּר מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי:
אָבַד לָהֶן פִּסְחָם וְאָבַד לוֹ פִּסְחוֹ וְאָמַר לָהֶן צְאוּ וּבַקְּשׁוּ וְשַׁחֲטוּ עָלַי וְאָמְרוּ לוֹ צֵא וּבַקֵּשׁ וּשְׁחֹט עָלֵינוּ וְהָלַךְ וּמָצָא וְשָׁחַט וּמָצְאוּ הֵם וְשָׁחֲטוּ. כֻּלָּם אוֹכְלִין מִן הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי יִשָּׂרֵף. וְאִם אֵין יָדוּעַ אֵי זֶה נִשְׁחַט תְּחִלָּה אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד שְׁנֵיהֶן יִשָּׂרְפוּ וּפְטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. הָלַךְ הוּא לְבַקֵּשׁ וְהָלְכוּ הֵם לְבַקֵּשׁ וְלֹא אָמְרוּ זֶה לָזֶה כְּלוּם. אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּלִבָּם שֶׁיִּשְׁחֹט כָּל אֶחָד מֵהֶן עַל חֲבֵרוֹ. אוֹ שֶׁהָיוּ שָׁם רְמִיזוֹת וּדְבָרִים שֶׁאֻמְדַּן הַדַּעַת בָּהֶן שֶׁכָּל אֶחָד שֶׁיִּמְצָא יִשְׁחֹט עַל חֲבֵרוֹ. הוֹאִיל וְלֹא פֵּרְשׁוּ וְלֹא אָמְרוּ זֶה לָזֶה כְּלוּם אֵינָן אַחְרָאִין זֶה לָזֶה:
שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִּסְחֵיהֶן קֹדֶם שֶׁיִּשָּׁחֲטוּ. חֲבוּרָה זוֹ לוֹקְחִין כֶּבֶשׂ אֶחָד מִן הַתַּעֲרוֹבוֹת. וְהַשְּׁנִיָּה לוֹקְחִין הַשֵּׁנִי. וְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה זוֹ בָּא אֵצֶל אֵלּוּ. וְאֶחָד מִבְּנֵי שְׁנִיָּה בָּא אֵצֶל הָרִאשׁוֹנָה. וְכָל חֲבוּרָה מֵהֶן אוֹמְרוֹת לְזֶה הָאֶחָד שֶׁבָּא אֶצְלָם אִם שֶׁלָּנוּ הוּא הַפֶּסַח הַזֶּה יָדֶיךָ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלְּךָ וְנִמְנֵיתָ עַל שֶׁלָּנוּ וְאִם שֶׁלְּךָ הוּא הַפֶּסַח הַזֶּה יָדֵינוּ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלָּנוּ וְנִמְנֵינוּ עַל שֶׁלְּךָ. וְכֵן חָמֵשׁ חֲבוּרוֹת שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם אוֹ עֶשֶׂר חֲבוּרוֹת שֶׁל עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה מוֹשְׁכִין לָהֶן אֶחָד מִכָּל חֲבוּרָה לַחֲבוּרָה הָאַחֶרֶת וְכָךְ הֵם מַתְנִים וְאוֹמְרִים וְאַחַר כָּךְ שׁוֹחֲטִין:
שְׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִּסְחֵיהֶן זֶה לוֹקֵחַ פֶּסַח אֶחָד מִן הַתַּעֲרוֹבוֹת וְזֶה לוֹקֵחַ לוֹ אֶחָד. וְזֶה מְמַנֶּה עַל פִּסְחוֹ אֶחָד מִן הַשּׁוּק וְהָאַחֵר מְמַנֶּה עִמּוֹ אֶחָד מִן הַשּׁוּק כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת. וְאַחַר כָּךְ יָבוֹא אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם אֵצֶל אֵלּוּ וְיָבוֹא אֶחָד מֵאֵלּוּ אֵצֶל הָאַחֵר וּמַתְנֶה כָּל אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ שֶׁבָּא אֶצְלוֹ מֵחֲבוּרָה שְׁנִיָּה וְאוֹמֵר אִם שֶׁלִּי הוּא פֶּסַח זֶה יָדֶיךָ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלְּךָ וְנִמְנֵיתָ עַל שֶׁלִּי וְאִם שֶׁלְּךָ הוּא יָדִי מְשׁוּכָה מִפֶּסַח שֶׁלִּי וְנִמְנֵיתִי עַל שֶׁלְּךָ וְנִמְצָא שֶׁלֹּא הִפְסִידוּ כְּלוּם:
חֲמִשָּׁה שֶׁנִּתְעָרְבוּ עוֹרוֹת פִּסְחֵיהֶן נִמְצֵאת יַבֶּלֶת בְּעוֹר אֶחָד מֵהֶן כֻּלָּם יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. וְאִם נִתְעָרְבוּ קֹדֶם זְרִיקַת דָּמָן חַיָּבִין בְּפֶסַח שֵׁנִי. נִתְעָרְבוּ אחַר זְרִיקָה פְּטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁאִם הִקְרִיבוּ פֶּסַח שֵׁנִי נִמְצָא זֶה שֶׁקָּרַב בָּרִאשׁוֹן קָרְבָּן כָּשֵׁר מֵבִיא חֻלִּין עֲזָרָה. וְאִם נִמְנוּ כֻּלָּן עַל פֶּסַח אֶחָד נִמְצָא נִשְׁחַט שֶׁלֹּא לִמְחֻיָּב וְזֶה כְּמִי שֶׁנִּשְׁחַט שֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו. וְאִם הִתְנָה כָּל אחָד מֵהֶן וְאָמַר אִם אֵינוֹ פֶּסַח יִהְיֶה שְׁלָמִים דַּם הַפֶּסַח בִּשְׁפִיכָה וְדַם הַשְּׁלָמִים בִּזְרִיקָה וְהַנִּתָּנִין בִּזְרִיקָה אַל יִתְּנֵם בִּשְׁפִיכָה לְכַתְּחִלָּה לְפִיכָךְ פְּטוּרִין מִפֶּסַח שֵׁנִי:
Meforshim on this section
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח Kessef Mishneh on Rambam, Paschal Offering
האומר לעבדו צא ושחוט עלי את הפסח וכו'. משנה וגמ' בפ' האשה (דף פ"ח:).
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות קרבן פסח Kiryat Sefer on Rambam, Paschal Offering
האומר לעבדו צא ושחוט לי את הפסח אף על פי שדרך רבו לשחוט טלה בכל שנה ושחט עליו גדי או איפכא יאכל ממנו שהרי לא פירש ממין פלוני. שחט גדי וטלה פרק האשה במשנה שחט גדי וטלה יצאו לבית השריפה שאין נמנין על שני פסחים שם במשנה שחט גדי וטלה יאכל מן הראשון והשני ישרף…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח Lechem Mishneh on Rambam, Paschal Offering
ואם שכח השליח קודם שיזרק הדם וכו'. נראה דטעות סופר הוא בדפוס וצ"ל ואם שכח השולח דשליח ודאי שמתחילה שכח כיון שהוא עושה תנאי. וכן הוא בדפוס אחר:
- מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח Melekhet Shelomoh on Rambam, Paschal Offering
חמשה שנתערבו עורות פסחיהן וכו'. ברייתא בפ' האשה דף פ"ט ופריך שם ונייתי מותר הפסח ונימא אי דידי בעל מום הוא ניהוי פסח אי דידי תם הוא ניהוי שלמים דמותר הפסח נאכל ליום ולילה אחד אלא משום סמיכה וכו' ע"כ וראיתי להרב שער המלך בפירקין שהקשה דמאי מקשה דנייתי מותר…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות קרבן פסח Ohr Sameach on Rambam, Paschal Offering
ויאמר לו שחוט שניהן כו' והרי אחד מהן שלך ע"מ שלא יהיה לרבך (רשות) בו כלום כו'. הנה אם לא התנה כן אע"ג דקני העבד ומה שקנה העבד קנה רבו וא"כ אע"ג דמצי להפריש ולהקדיש גם הטלה גם הגדי דכיון דרבו נתן לו רשות לשחוט פסח כדין א"כ הוא כשליח ממנו, והירושלמי מסתפק מהו…
- שער המלך על משנה תורה, הלכות קרבן פסח Sha'ar HaMelekh on Rambam, Paschal Offering
חמשה שנתערבו עורות פסחיהן כו' פטורין מלעשות פסח שני ואם התנה כל א' מהן ואומר אם אינו פסח יהי' שלמים כו'. בברייתא בפרק האשה דף פ"ט ופרכינן עלה בגמ' נייתי כל חד מנייהו פסחו וניתני אי דידי בעל מום האי דאייתי השתא ליהוי פסח ואי דידי תם האי דאייתי השתא ניהוי שלמים…
- יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות קרבן פסח Yitzchak Yeranen on Rambam, Paschal Offering
כתוב אצלי בשיטת גיטין דף ע"ו ע"ב גמ' הכי אמר אבא מארי משמיה דרב באומרת נאמנת וכו'. מאן דמתני לה אברייתא אבל אמתני' הא לא אתא ע"כ וכן פסק הרמב"ם פ"ט דגירושין הי"א דאמתני' לא דהא לא אתא ולקולא ומכאן אני תמיה על מ"ש מרן פ"ג מקרבן פסח ה"ב על מ"ש הרמב"ם שכח רבו…