משנה תורה, הלכות שבועות ה
Rambam, Oaths 5 (Mishneh Torah, Oaths 5) · משנה תורה, הלכות שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →מִי שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁזָּרַק אִישׁ פְּלוֹנִי צְרוֹר לַיָּם וְהוּא לֹא זָרַק. אוֹ שֶׁלֹּא זָרַק וְהוּא זָרַק. הֲרֵי זֶה חַיָּב בִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בִּלְהַבָּא שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע שֶׁיִּזְרֹק וְשֶׁלֹּא יִזְרֹק אִישׁ פְּלוֹנִי. וְכָל מִי שֶׁנִּשְׁבַּע עַל אֲחֵרִים שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּךְ וְכָךְ אוֹ לֹא יַעֲשׂוּ אֲפִלּוּ הָיוּ בָּנָיו אוֹ אִשְׁתּוֹ אֵינוֹ חַיָּב בִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי. שֶׁהֲרֵי אֵין בְּיָדוֹ לֹא לְקַיֵּם וְלֹא לְבַטֵּל. וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת שֶׁהֲרֵי אֵין בְּיָדוֹ לְקַיֵּם שְׁבוּעָה זוֹ וְנִמְצָא גּוֹרֵם לִשְׁבוּעַת שָׁוְא:
וְלָמָּה אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לְאוֹתָן אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִמֶּנּוּ וְתִתְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ. וְנִמְצָא כְּשֶׁמַּתְרִים בּוֹ בְּעֵת שֶׁנִּשְׁבַּע הַתְרָאַת סָפֵק שֶׁאֵין לוֹקִין עָלֶיהָ אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לָאו שֶׁבּוֹ מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת סַנְהֶדְרִין. וְאֵין אוֹתָן אֲחֵרִים נִזְקָקִין לְקַיֵּם דִּבְרֵי זֶה הַנִּשְׁבָּע אֶלָּא אִם כֵּן עָנוּ אָמֵן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
וְאִם קִיְּמוּ דְּבָרָיו הֲרֵי אֵלּוּ מְשֻׁבָּחִין שֶׁלֹּא הִרְגִּילוּ לְהוֹצִיא שְׁבוּעָה לַשָּׁוְא:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע רְאוּבֵן עַל שִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא יֵלֵךְ בִּסְחוֹרָה אוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. אֲבָל אִם נִשְׁבַּע רְאוּבֵן שֶׁלֹּא יִכָּנֵס שִׁמְעוֹן בְּבֵיתוֹ וְשֶׁלֹּא יֵהָנֶה מִנְּכָסָיו וְעָבַר שִׁמְעוֹן וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל רְאוּבֵן וְנֶהֱנָה מִנְּכָסָיו שֶׁלֹּא מִדַּעַת רְאוּבֵן רְאוּבֵן פָּטוּר שֶׁהֲרֵי הוּא אָנוּס וְשִׁמְעוֹן חַיָּב שֶׁעָבַר עַל דָּבָר הָאָסוּר לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ. שֶׁלֹּא נִשְׁבַּע זֶה אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל וְאָכַל אֳכָלִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה וְשָׁתָה מַשְׁקִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה פָּטוּר. אָכַל דְּבָרִים הָאֲסוּרִין מִן הַתּוֹרָה בַּאֲכִילָה כְּגוֹן שֶׁאָכַל כְּזַיִת נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים פָּטוּר מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּטּוּי. שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל וְאָכַל אֳכָלִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִים לַאֲכִילָה וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה אוֹ שֶׁאָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת בִּטּוּי שֶׁהֲרֵי יָצָא יְדֵי אֲכִילָה מֵאַחַר שֶׁהֵן חֲשׁוּבִין אֶצְלוֹ אֲכִילָתָן שְׁמָהּ אֲכִילָה:
שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי וְהוּא אָכַל דְּבָרִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה אוֹ נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת חַיָּב שֶׁאֲכִילָתָן שְׁמָהּ אֲכִילָה שֶׁכְּבָר הֵן חֲשׁוּבִין אֶצְלוֹ שֶׁהֲרֵי אֲכָלָן. אֲבָל לְהַבָּא שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל וְנִקְרָה מִקְרֶה וַאֲכָלָן אֵינָהּ אֲכִילָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל כָּל שֶׁהוּא מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְאָכַל פָּחוֹת מִכְּזַיִת חַיָּב בִּשְׁבוּעָה שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מֻשְׁבָּע עַל חֲצִי שִׁעוּר מֵהַר סִינַי:
שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל פָּחוֹת מִכְּזַיִת נְבֵלָה וּטְרֵפָה חַיָּב בִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל עָפָר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה אִם אָכַל כְּזַיִת חַיָּב. אָכַל פָּחוֹת מִכְּזַיִת הֲרֵי זֶה סָפֵק שֶׁמָּא יִתְחַיֵּב בְּכָל שֶׁהוּא מִפְּנֵי שֶׁאֵין זֶה דַּרְכּוֹ לַאֲכִילָה כְּדֵי לְהַצְרִיכוֹ שִׁעוּר:
וְכֵן הַנִּשְׁבָּע שֶׁלֹּא לֶאֱכל חַרְצָן וְאָכַל מִמֶּנּוּ פָּחוֹת מִכְּזַיִת הֲרֵי זֶה סָפֵק. הָיָה הַנִּשְׁבָּע נָזִיר שֶׁהוּא אָסוּר בְּחַרְצָן בִּכְזַיִת וְאָכַל מִמֶּנּוּ פָּחוֹת מִכְּזַיִת אֵינוֹ חַיָּב בִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי. שֶׁהֲרֵי אֵין דַּעְתּוֹ בִּשְׁבוּעָתוֹ אֶלָּא עַל (כָּל) כְּזַיִת שֶׁהוּא מֻשְׁבָּע עָלָיו וְאֵין שְׁבוּעָה חָלָה עָלָיו. לְפִיכָךְ אִם פֵּרֵשׁ וְאָמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל חַרְצָן אֶחָד וַאֲכָלוֹ חַיָּב:
שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל תְּמָרִים וּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְאָכַל כְּזַיִת נְבֵלָה אוֹ טְרֵפָה חַיָּב אַף מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּטּוּי שֶׁהֲרֵי כָּלַל דְּבָרִים הָאֲסוּרִין עִם דְּבָרִים הַמֻּתָּרִין. וּמִתּוֹךְ שֶׁחָלָה שְׁבוּעָה עַל הַתְּמָרִים חָלָה עַל דְּבָרִים הָאֲסוּרִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
אֲבָל אִם נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בֵּין אָכַל בֵּין לֹא אָכַל אֵין כָּאן חִיּוּב שְׁבוּעָה כְּלָל לֹא שְׁבוּעַת בִּטּוּי וְלֹא שְׁבוּעַת שָׁוְא:
נִשְׁבַּע שֶׁיֹּאכַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מֵאִסּוּרֵי תּוֹרָה הֲרֵי זֶה לוֹקֶה מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא בֵּין אָכַל בֵּין לֹא אָכַל:
שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל כִּכָּר זוֹ שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכָלֶנָּה הַשְּׁנִיָּה שְׁבוּעַת שָׁוְא שֶׁהֲרֵי מִצְוָה עָלָיו לְאָכְלָהּ וְלוֹקֶה עַל שְׁבוּעָה שְׁנִיָּה בֵּין אָכַל בֵּין לֹא אָכַל. וְאִם לֹא אֲכָלָהּ חַיָּב אַף בִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי:
שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל כִּכָּר זוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֹכָלֶנָּה. הַשְּׁנִיָּה שְׁבוּעַת שָׁוְא שֶׁהֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו לְאָכְלָהּ וְלוֹקֶה עַל שְׁבוּעָה שְׁנִיָּה זוֹ בֵּין אֲכָלָהּ בֵּין לֹא אֲכָלָהּ. וְאִם אֲכָלָהּ לוֹקֶה אַף מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּטּוּי. וְכֵן כָּל הַנִּשְׁבָּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּטֵּל פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת בִּטּוּי וְלוֹקֶה מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא וְעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה שֶׁנִּשְׁבַּע לְבַטְּלָהּ:
כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה סֻכָּה וְשֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ תְּפִלִּין וְשֶׁלֹּא יִתֵּן צְדָקָה. וְכֵן הַנִּשְׁבָּע לַחֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא אָעִיד לְךָ עֵדוּת זוֹ שֶׁאֲנִי יוֹדְעָהּ אוֹ שֶׁלֹּא אָעִיד לְךָ אִם אֵדַע לְךָ עֵדוּת הֲרֵי זֶה לוֹקֶה מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְצֻוֶּה לְהָעִיד. וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֵדַע לְךָ עֵדוּת הֲרֵי זוֹ שְׁבוּעַת שָׁוְא שֶׁאֵין בְּיָדוֹ שֶׁלֹּא יֵדַע לוֹ עֵדוּת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
נִשְׁבַּע לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא קִיֵּם פָּטוּר מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּטּוּי. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁיַּעֲשֶׂה לוּלָב אוֹ סֻכָּה אוֹ שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה לְעָנִי אוֹ שֶׁיָּעִיד לוֹ אִם יֵדַע לוֹ עֵדוּת וְלֹא עָשָׂה וְלֹא נָתַן וְלֹא הֵעִיד הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּטּוּי. שֶׁאֵין שְׁבוּעַת בִּטּוּי חָלָה אֶלָּא עַל דִּבְרֵי הָרְשׁוּת שֶׁאִם רָצָה עוֹשֶׂה וְאִם לֹא רָצָה אֵינוֹ עוֹשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה ד) "לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב". לְפִיכָךְ כָּל הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לַאֲחֵרִים פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת בִּטּוּי כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁיַּכֶּה אֶת פְּלוֹנִי אוֹ יְקַלְּלֶנּוּ אוֹ יִגְזל מָמוֹנוֹ אוֹ יִמְסְרֶנּוּ בְּיַד אַנָּס מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְצֻוֶּה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהוּא לוֹקֶה מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא:
נִשְׁבַּע לְהָרַע לְעַצְמוֹ כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁיַּחֲבל בְּעַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי שְׁבוּעָה חָלָה עָלָיו. וְאִם לֹא הֵרַע לְעַצְמוֹ חַיָּב מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּטּוּי. נִשְׁבַּע לְהֵיטִיב לַאֲחֵרִים הֲטָבָה שֶׁבְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ כְּגוֹן שֶׁיְּדַבֵּר עָלָיו לַשִּׁלְטוֹן אוֹ יְכַבְּדֶנּוּ שְׁבוּעָה חָלָה עָלָיו. וְאִם עָבַר וְלֹא עָשָׂה חַיָּב מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּטּוּי:
נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל מַצָּה שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם. הֲרֵי זֶה אָסוּר לֶאֱכל מַצָּה בְּלֵילֵי הַפֶּסַח וְאִם אָכַל חַיָּב מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּטּוּי. וְאֵין זֶה שְׁבוּעַת שָׁוְא שֶׁהֲרֵי לֹא נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל מַצָּה בְּלֵילֵי הַפֶּסַח אֶלָּא כָּלַל עִתִּים שֶׁאֲכִילַת מַצָּה בָּהֶם רְשׁוּת עִם עֵת שֶׁאֲכִילָתָהּ בּוֹ מִצְוָה וּמִתּוֹךְ שֶׁחָלָה שְׁבוּעָה עַל שְׁאָר הַיָּמִים חָלָה עַל לֵיל הַפֶּסַח. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵשֵׁב בְּצֵל סֻכָּה לְעוֹלָם אוֹ שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עָלָיו בֶּגֶד שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם:
נִשְׁבַּע שֶׁהֵנִיחַ תְּפִלִּין הַיּוֹם אוֹ לֹא הֵנִיחַ. שֶׁנִּתְעַטֵּף בְּצִיצִית אוֹ לֹא נִתְעַטֵּף. הֲרֵי זֶה שְׁבוּעַת בִּטּוּי לְשֶׁעָבַר. שֶׁזֶּה מַגִּיד דָּבָר שֶׁנַּעֲשָׂה וְלֹא נִשְׁבַּע עַל הַמִּצְוָה לֹא לְקַיְּמָהּ וְלֹא לְבַטְּלָהּ:
נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִישַׁן שְׁלֹשֶׁת יָמִים. אוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל כְּלוּם שִׁבְעַת יָמִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁהִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא. אֵין אוֹמְרִין יֵעוֹר זֶה עַד שֶׁיִּצְטַעֵר וְיָצוּם עַד שֶׁיִּצְטַעֵר וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ כֹּחַ לִסְבּל וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל אוֹ יִישַׁן. אֶלָּא מַלְקִין אוֹתוֹ מִיָּד מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא וְיִישַׁן וְיֹאכַל בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה:
נִשְׁבַּע שֶׁרָאָה גָּמָל פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר. אָמְרוּ לוֹ הֵיאַךְ נִשְׁבַּעְתָּ לַשָּׁוְא וְאָמַר עוֹף גָּדוֹל רָאִיתִי וּמִגָּדְלוֹ קְרָאתִיו גָּמָל וְכָךְ הָיָה בְּדַעְתִּי אֵין זֶה כְּלוּם. שֶׁאֵין כָּל אָדָם קוֹרְאִין גָּמָל אֶלָּא לְגָמָל וּבָטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם וְלוֹקֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
דָּבָר יָדוּעַ אֵצֶל הַחֲכָמִים בַּעֲלֵי שֵׂכֶל וּמַדָּע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ גְּדוֹלָה מִן הָאָרֶץ מֵאָה וְשִׁבְעִים פְּעָמִים. נִשְׁבַּע אֶחָד מִן הָעָם שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ גְּדוֹלָה מִן הָאָרֶץ אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַדָּבָר כֵּן הוּא אֵין דָּבָר זֶה גָּלוּי וְיָדוּעַ לְכָל הָעָם אֶלָּא לִגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים בִּלְבַד. וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אִם כֵּן נִשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לִשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם מִשְּׁאָר הָעָם כְּגוֹן אִישׁ שֶׁהוּא אִישׁ וְאֶבֶן שֶׁהוּא אֶבֶן. וְכֵן אִם נִשְׁבַּע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ קְטַנָּה מִן הָאָרֶץ אֵינוֹ לוֹקֶה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַדָּבָר כֵּן מִפְּנֵי שֶׁאֵין זֶה יָדוּעַ לְכָל אָדָם וְאֵינוֹ כְּמִי שֶׁנִּשְׁבַּע עַל הָאִישׁ שֶׁהוּא אִשָּׁה שֶׁהֲרֵי לֹא נִשְׁבַּע אֶלָּא עַל רְאִיַּת עֵינָיו שֶׁהֲרֵי הוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ קְטַנָּה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִדִּבְרֵי חֶשְׁבּוֹן תְּקוּפוֹת מַזָּלוֹת וְגִימַטְרִיָּאוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִדִּבְרֵי חָכְמָה שֶׁאֵין נִכָּרִין אֶלָּא לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים:
Meforshim on this section
- בן אריה על משנה תורה, הלכות שבועות Ben Aryeh on Rambam, Oaths
וידוע לשלשה בני אדם משאר העם כו'. נ"ב נראה שלמד זה מהא שהוסיף עולא כ"ט א' על לשון המשנה תיבת בני אדם. ובני אדם המה המון עם וכדכתיב (תהילים מ״ט:ג׳) גם בני אדם גם בני איש וכמו שפירשו המפרשים שם ועולא תרתי אתא לאשמעינן והוא שניכר לג' בני אדם שיהי' ניכר לשלשה…
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות שבועות Kessef Mishneh on Rambam, Oaths
(א-ב) מי שנשבע שזרק איש פלוני צרור לים וכו'. בפ"ג דשבועות (דף כ"ה) פלוגתא דרב ושמואל ופסק כרב באיסורי:
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות שבועות Kiryat Sefer on Rambam, Oaths
מי שנשבע על פלוני שעשה דבר פלוני והוא לא עשה או שלא עשה ועשה הרי זה חייב בשבועת ביטוי אף על גב דליתיה בלהבא יעשה פלוני או לא יעשה שהרי אין פלוני ברשותו לעשות או שלא לעשות אפ"ה כיון דאיתיה בהן ולאו חייב מדכתיב [נפש כי תשבע לבטא בשפתים] ומשום שבועת שוא נמי לא…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבועות Lechem Mishneh on Rambam, Oaths
ונמצא כשמתרים בו בעת שנשבע וכו'. הרב כ"מ ז"ל תמה שלא מצא לו ז"ל בפט"ז מה' סנהדרין שכתב בדין זה שחילק בין לאו מפורש לשאינו מפורש, ועוד אני תמיה למה לא הוי זה לאו מפורש הא אשכחן הלאו בשבועת ביטוי דכתב רבינו ז"ל בפרק דלעיל גבי שתי ככרות אחת של איסור ואחת של תנאי…
- הגהות מהר"ם פדווא על משנה תורה, הלכות שבועות Maharam of Padua on Rambam, Oaths
ושמעון חייב שעבר על דבר האסור . צ"ע מה חיוב שייך על שמעון שלא נשבע הלא רבינו עצמו כתב על כיוצא בזה בנדרים פ"ה ששמעון אינו לוקה:
- מקורי הרמב"ם לרש"ש על משנה תורה, הלכות שבועות Mekorei HaRambam LeRashash on Rambam, Oaths
ויראה לי שהוא לוקה משום שבועת שוא. לכאורה תימה מה שתלה הדבר ביראה לי והלא משנה ערוכה היא (כ"ט) נשבע לבטל את המצוה כו' זו היא שבועת שוא כו'. וא"ל משום דבמתני' לא חשיב אלא מצות שהן בקום ועשה, דא"כ מדוע לא כתב כן לעיל בהלכה י"ב ושם כתב הכ"מ מקורו מהמשנה הנ"ל…
- מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות שבועות Melekhet Shelomoh on Rambam, Oaths
נשבע שלא יאכל מצה וכו' ומתוך שחלה שבועתו על שאר ימים חלה על ליל פסח וכו'. כתב הריב"ש בסי' צ"ח במי שנשבע שלא ישא אשה אחרת עליה דלא הוי נשבע לבטל את המצוה דלא חיילה דהא מיגו דחיילה אזקנה ועקרה וכו' חיילה נמי לשאר נשים דמצי לקיים בהו מצוה פרו ורבו ודמיא למ"ש…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבועות Migdal Oz on Rambam, Oaths
מי שנשבע שזרק איש פלוני עד חייב משום שבועת בטוי. הכל פרק שבועות ותחלת הפרק מייתי נמי פרק ארבעה שומרין (דף מ"ט) מ"ט) :
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות שבועות Mishneh LaMelech on Rambam, Oaths
וכל מי שנשבע על אחרים כו'. מי שנשבע להזמין בתו בוגרת לנשואין והיא אינה רוצה אם חייב לרצותה שתרצה עיין בתשו' המבי"ט ח"א סי' פ"ה ודוק בדבריו:
- אור שמח על משנה תורה, הלכות שבועות Ohr Sameach on Rambam, Oaths
עיין מה שביארתי דברי רבינו בהלכות אישות פ"ו הי"א:
- שורשי הים על משנה תורה, הלכות שבועות Shorshei HaYam on Rambam, Oaths
שורש נשבע בכולל לבטל המצוה שבועה שלא אוכל תמרים ונבלות וטריפות ואכל כזית נבלה וטריפה חייב כו' שהרי כלל דברים האסורים כו'. הנה דין זה הוא בנשבע לקיים את המצוה דחייל עליה שבועת ביטוי בכולל אמנם בנשבע לבטל המצוה בכולל כתב לקמן בהל' ח"י וז"ל נשבע שלא יאכל מצה שנה…
- קונטרס תשובה מיראה על משנה תורה, הלכות שבועות Teshuvah MeYirah on Rambam, Oaths
לפיכך כל הנשבע להרע לאחרים פטור משבועת ביטוי וכו', ויראה לי שהוא לוקה משום שבועת שוא. והיא משנה מפורשת שבועות כ"ט א', איזהו שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע לבטל את המצוה כגון שלא לעשות סוכה וכו' זו היא שבועת שוא שחייבין וכו' וצע"ג, אם לא שנדחוק לומר דכוונתו ז"ל…
…and 4 more meforshim, listed on the sefer page.