משנה תורה, הלכות שבועות א
Rambam, Oaths 1 (Mishneh Torah, Oaths 1) · משנה תורה, הלכות שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →אַרְבָּעָה מִינֵי שְׁבוּעוֹת הֵן. שְׁבוּעַת בִּטּוּי וּשְׁבוּעַת שָׁוְא וּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת. שְׁבוּעַת בִּטּוּי הוּא שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה (ויקרא ה ד) "אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב". וְהִיא נֶחְלֶקֶת לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים. שְׁתַּיִם לְהַבָּא. וּשְׁתַּיִם לְשֶׁעָבַר. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁעָבַר שֶׁנַּעֲשָׂה אוֹ שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה. וְעַל דָּבָר שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת שֶׁיֵּעָשֶׂה וְשֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה:
וְאֵין שְׁבוּעַת בִּטּוּי נוֹהֶגֶת אֶלָּא בִּדְבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹתָן בֵּין לְהַבָּא בֵּין לְשֶׁעָבַר. כֵּיצַד לְשֶׁעָבַר. שֶׁאָכַלְתִּי. אוֹ שֶׁזָּרַקְתִּי אֶבֶן לַיָּם. אוֹ שֶׁדִּבֵּר פְּלוֹנִי עִם פְּלוֹנִי. אוֹ שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי. אוֹ שֶׁלֹּא זָרַק אֶבֶן לַיָּם. אוֹ שֶׁלֹּא דִּבֵּר פְּלוֹנִי עִם פְּלוֹנִי. כֵּיצַד לְהַבָּא. שֶׁאֹכַל אוֹ שֶׁלֹּא אֹכַל. אוֹ שֶׁאֶזְרֹק אוֹ שֶׁלֹּא אֶזְרֹק אֶבֶן לַיָּם. הֲרֵי אֵלּוּ שְׁתַּיִם לְשֶׁעָבַר וּשְׁתַּיִם לְהַבָּא:
נִשְׁבַּע אַחַת מֵאַרְבַּע מַחֲלוֹקוֹת אֵלּוּ וְהֶחְלִיף כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל וְאָכַל אוֹ שֶׁיֹּאכַל וְלֹא אָכַל אוֹ שֶׁאָכַלְתִּי וְהוּא לֹא אָכַל שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי וְאָכַל הֲרֵי זוֹ שְׁבוּעַת שֶׁקֶר. וְעַל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר (ויקרא יט יב) "לֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר". וְאִם נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר בְּמֵזִיד לוֹקֶה. בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה ד) "וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם" וְגוֹ':
שְׁבוּעַת שָׁוְא נֶחְלֶקֶת לְאַרְבַּע מַחֲלוֹקוֹת. הָאַחַת שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר הַיָּדוּעַ שֶׁאֵין כֵּן. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע עַל הָאִישׁ שֶׁהוּא אִשָּׁה. וְעַל הָאִשָּׁה שֶׁהוּא אִישׁ. וְעַל עַמּוּד שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
הַשְּׁנִיָּה שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין בּוֹ סָפֵק לְאָדָם שֶׁהוּא כֵּן. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע עַל הַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא שָׁמַיִם. וְעַל הָאֶבֶן זוֹ שֶׁהִיא אֶבֶן. וְעַל הַשְּׁנַיִם שֶׁהֵם שְׁנַיִם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. שֶׁזֶּה הַדָּבָר אֵין בּוֹ סָפֵק לְאָדָם שָׁלֵם כְּדֵי לְצַדֵּק הַדָּבָר בִּשְׁבוּעָה:
שְׁלִישִׁית שֶׁנִּשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִתְעַטֵּף בְּצִיצִית. שֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ תְּפִלִּין. וְשֶׁלֹּא יֵשֵׁב בַּסֻּכָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. וְלֹא יֹאכַל מַצָּה בְּלֵילֵי הַפֶּסַח. אוֹ שֶׁיִּתְעַנֶּה בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
רְבִיעִית שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁאֵין כֹּחַ בּוֹ לַעֲשׂוֹת. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִישַׁן שְׁלֹשָׁה יָמִים לַיְלָה וָיוֹם רְצוּפִים. אוֹ שֶׁלֹּא יִטְעוֹם כְּלוּם שִׁבְעָה יָמִים רְצוּפִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. כָּל הַנִּשְׁבָּע שְׁבוּעַת שָׁוְא מֵאַרְבַּע שְׁבוּעוֹת אֵלּוּ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ ז) (דברים ה יא) "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא". וְאִם הָיָה מֵזִיד לוֹקֶה וְאִם הָיָה שׁוֹגֵג פָּטוּר מִכְּלוּם:
שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן כֵּיצַד. כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ מָמוֹן חֲבֵרוֹ בְּיָדוֹ בֵּין פִּקָּדוֹן בֵּין מִלְוֶה אוֹ שֶׁגְּזָלוֹ אוֹ עֲשָׁקוֹ אוֹ מָצָא לוֹ אֲבֵדָה וְלֹא הֶחֱזִירָהּ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה וְתָבַע מִמֶּנּוּ מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיָדוֹ וְכָפַר בּוֹ הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט יא) "לֹא תְכַחֲשׁוּ" זוֹ אַזְהָרָה לִכְפִירַת מָמוֹן. וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה. וְאִם נִשְׁבַּע לוֹ עַל שֶׁקֶר עַל מָמוֹן שֶׁכָּפַר בּוֹ הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלָאו אַחֵר וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ויקרא יט יא) "לֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" זוֹ אַזְהָרָה לְנִשְׁבַּע עַל כְּפִירַת מָמוֹן. וּשְׁבוּעָה זוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:
וּמַה הוּא חַיָּב עַל שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן שֶׁשִּׁקֵּר בָּהּ. מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן שֶׁכָּפַר בּוֹ עִם תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ. וּמַקְרִיב אָשָׁם וַדַּאי בֵּין שֶׁהָיָה מֵזִיד בֵּין שֶׁהָיָה שׁוֹגֵג שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה כא) "וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל" וְגוֹ' (ויקרא ה כג) "וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם". וְלֹא נֶאֱמַר בּוֹ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ, לְחַיֵּב מֵזִיד כְּשׁוֹגֵג:
וְהוּא שֶׁיָּזִיד בְּפִקָּדוֹן אוֹ בְּמָמוֹן שֶׁנִּתְחַיֵּב בּוֹ וְיָדַע בּוֹ בִּשְׁעַת שְׁבוּעָה. אֲבָל אִם שָׁגַג וְשָׁכַח שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלוֹ מָמוֹן וְכָפַר וְנִשְׁבַּע וְאַחַר כָּךְ יָדַע הֲרֵי זֶה אָנוּס וּפָטוּר מִכְּלוּם. וְכֵן אִם לֹא יָדַע שֶׁאָסוּר לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר עַל כְּפִירַת מָמוֹן הֲרֵי זֶה אָנוּס וּפָטוּר:
אִם כֵּן הֵיאַךְ הִיא שִׁגְגַת שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן. כְּגוֹן שֶׁנֶּעֱלַם מִמֶּנּוּ אִם חַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן אִם לָאו וְיָדַע שֶׁהִיא אֲסוּרָה וְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלוֹ מָמוֹן זוֹ הִיא שִׁגְגָתָהּ. וּזְדוֹנָהּ שֶׁיָּדַע שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן:
שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד. הָעֵדִים שֶׁיָּדְעוּ עֵדוּת מָמוֹן וּתְבָעָם בַּעַל הָעֵדוּת לְהָעִיד לוֹ וְכָפְרוּ בְּעֵדוּתָן וְלֹא הֵעִידוּ וְנִשְׁבְּעוּ שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת זוֹ הִיא נִקְרֵאת שְׁבוּעַת הָעֵדוּת. וְחַיָּבִין עַל שְׁבוּעָה זוֹ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד בֵּין שֶׁהָיוּ מְזִידִין בֵּין שֶׁהָיוּ שׁוֹגְגִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה א) "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד" וְלֹא נֶאֱמַר בָּהּ וְנֶעְלַם, לְחַיֵּב עַל הַזָּדוֹן כִּשְׁגָגָה:
כֵּיצַד שִׁגְגַת שְׁבוּעַת הָעֵדוּת. כְּגוֹן שֶׁנֶּעֱלַם מִמֶּנּוּ שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן וְיָדַע שֶׁשְּׁבוּעָה זוֹ אֲסוּרָה וְשֶׁהִיא שֶׁקֶר. וּזְדוֹנָהּ שֶׁיָּדַע שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן. אֲבָל אִם לֹא יָדַע שֶׁהִיא אֲסוּרָה אוֹ שֶׁשָּׁכְחוּ הָעֵדוּת וְנִשְׁבְּעוּ וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לָהֶם שֶׁהֵן יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת וְשֶׁנִּשְׁבְּעוּ עַל שֶׁקֶר הֲרֵי אֵלּוּ אֲנוּסִין וּפְטוּרִין אַף מִן הַקָּרְבָּן:
Meforshim on this section
- חידושים ומקורים מבעל מנחת חינוך על משנה תורה, הלכות שבועות Annotations of Minchat Chinukh on Rambam, Oaths
בכ"מ, ומה שלא כתב רבינו כן. נ"ב ומ"מ צ"ע למה כתב רבינו לוקה סתם משמע דלוקה ארבעים ובאמת היה לו לכתוב דלוקה פ' כי הוא שני שמות כמ"ש בהל' נזירות דנזיר ששתה יין או נטמא למתים לוקה שתים משום לאו דנזיר ומשום בל יחל אף דהלאו אינו במנין שם מ"מ לוקה עליו והו"ל למכתב…
- בן אריה על משנה תורה, הלכות שבועות Ben Aryeh on Rambam, Oaths
מגדול עוז: הידוע לשנים זו היא שבועת שוא כו'. נ"ב טעות הוא וצ"ל שקר במקום שוא ושוא במקום שקר וצ"ל הידוע לשנים זו היא שבועת שקר והידוע לשלשה זו היא שבועת שוא וכן הוא בירושלמי נדרים לפנינו פ"ג ה"ב ובירושלמי שבועות פ"ג ה"ח הוא בטעות סופר לפנינו:
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שבועות Hasagot HaRa'avad on Rambam, Oaths
וכן כל כיוצא בזה. כתב הראב"ד ז"ל [א"א] שנשבע בדבר הידוע לשלשה שאינו כן כמו שנשבע עכ"ל:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות שבועות Kessef Mishneh on Rambam, Oaths
ארבעה מיני שבועות הן וכו': שבועת ביטוי הוא שנאמר בתורה או נפש כי תשבע לבטא בשפתים וכו': והיא נחלקת לארבעה חלקים וכו'. בריש שבועות וברפ"ג (דף י"ט) שבועות שתים שהן ארבע שבועה שאוכל ושלא אוכל שאכלתי ושלא אכלתי:
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות שבועות Kiryat Sefer on Rambam, Oaths
אזהרת קמו שלא לישבע בשמו לשקר דכתיב ולא תשבעו בשמי לשקר. ולמדנו מכאן אזהרה לשבועת ביטוי האמורה בתורה או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להטיב כלומר אוכל ולא אוכל או אזרוק ולא אזרוק דאף ע"ג דלא הוי ביה הטבה והרעה איתרבי מדכתיב או נפש כי תשבע לבטא בשפתים מכל…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות שבועות Lechem Mishneh on Rambam, Oaths
(א-ב)
- מקורי הרמב"ם לרש"ש על משנה תורה, הלכות שבועות Mekorei HaRambam LeRashash on Rambam, Oaths
בכ"מ, שהרי שבועת ביטוי כו' וכתיב בה תשבע על שקר כו'. במחכ"ת תקפה עליו משנתו דלא נמצא קרא כזה בשבועת ביטוי. וגם בריב"ש סי' תמ"ה ליתא לזה:
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבועות Migdal Oz on Rambam, Oaths
ארבעה מיני שבועות הן כו' עד שבועת שוא נחלק לארבעה מחלוקות עד וכן כל כיוצא בזה. פ' שבועת שתים (דף י"ט וכ"ה וכ"ו) : כתב הראב"ד ז"ל שנשבע בדבר הידוע לשלשה שאינו כן כמו שנשבע עכ"ל: ואני אומר גם הר"ם מקוצי ז"ל כתב כן וגם אני תמהתי ואשתומם כשעה חדא דעולא הוא דאמרה…
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות שבועות Mishneh LaMelech on Rambam, Oaths
ואין שבועת ביטוי נוהגת וכו'. נסתפקתי באומר שבועה שיקח פלוני מנה ממני אי הויא שבועת ביטוי דומיא דאתן או הויא שוא דומיא דיזרוק ויש צדדים לכאן ולכאן, ועיין בהריב"ש סי' שפ"ז:
- אור שמח על משנה תורה, הלכות שבועות Ohr Sameach on Rambam, Oaths
בכס"מ. כ"ז כתב הריב"ש בתשובה. הוא באורך סימן שפ"ז. ובדבריו שם והי' מיחד לא יחל לקונמות לא לשבועה. נ"ב זה אינו דבלא יחל כתיב גם שבועה בפירוש בקרא והפירוש דעובר גם משום לא תשבעו בשמי לשקר ובקונמות ליכא רק משום לא יחל כמו שפירשו בתוס' ובריטב"א יעו"ש: ושם…
- שורשי הים על משנה תורה, הלכות שבועות Shorshei HaYam on Rambam, Oaths
שורש דין נשבע שבועת שקר נשבע על אחת מד' חלוקות כו' וע"ז וכיוצא בו נאמר לא תשבעו בשמי לשקר. ע"כ. וכתב מרן כ"מ בשם הריב"ש שרבינו מפרש מ"ש רבין אוכל ולא אוכל עובר בבל יחל דאף בב"י קאמר כו' שהרי שבועת ביטוי היא מפורשת בפשט הכתוב באוכל ולא אוכל וכתיב בה ונשבע על…
- צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבועות Tzafnat Pa'neach on Rambam, Oaths
ואין שבועות כו'. הנה מלשון רבינו משמע דאף דאנן קיי"ל כרב גבי להבא דלא בעי אך זה הוי דבר שאפשר שיהיה רק אינו בידו או מחמת איסור ובאמת הירוש' שם פ"ג ה"ו ס"ל דע"י איסור הוי כמו בידו ומקרי איתא בלהבא ואף דאז לא הוי שבועת ביטוי רק שבועת שוא וע"ש בירושלמי בסוף ה"ט…
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.