משנה תורה, הלכות שכנים ב
Rambam, Neighbors 2 (Mishneh Torah, Neighbors 2) · משנה תורה, הלכות שכנים · free full Hebrew text
Open in the reader →חַצְרוֹת הַכְּפָרִים שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד בּוֹנֶה לוֹ בַּיִת וְנִמְצֵאת הֶחָצֵר שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַבָּתִּים מְשֻׁתֶּפֶת לְכָל בְּנֵי הַבָּתִּים. הֲרֵי יֵשׁ לְכָל פֶּתַח וּפֶתַח אַרְבַּע אַמּוֹת לְפָנָיו בְּרֹחַב כָּל הַפֶּתַח. וְהַנִּשְׁאָר מִן הֶחָצֵר אִם יֵשׁ בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל שֻׁתָּף וְשֻׁתָּף חוֹלְקִין אוֹתָהּ וְאִם לָאו אֵין חוֹלְקִין אוֹתָהּ שֶׁכָּל חָצֵר שֶׁאֵין לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אֵינָהּ קְרוּיָה חָצֵר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. כֵּיצַד. הָיוּ שְׁנֵי שֻׁתָּפִין לָזֶה שְׁנֵי בָּתִּים וְלָזֶה בַּיִת אֶחָד. זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בָּתִּים מוֹדְדִין לוֹ מִן הֶחָצֵר אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל בַּיִת וּבַיִת עַל כָּל רֹחַב הַפֶּתַח אֲפִלּוּ הָיָה עֶשֶׂר אַמּוֹת. וְזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיִת אֶחָד נוֹתְנִין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּרֹחַב פִּתְחוֹ לִפְנֵי פִּתְחוֹ. וְהַנִּשְׁאָר מִן הֶחָצֵר אִם יֵשׁ בָּהּ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לָזֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת וְלָזֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת חוּץ מִן הַפְּתָחִים יֵשׁ בָּהּ דִּין חֲלוּקָה וְחוֹלְקִין. פָּחוֹת מִזֶּה אֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה:
בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּתָחִים רַבִּים מִכָּל רוּחוֹתָיו יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל רוּחַ. וְאִם יִחֵד לוֹ פֶּתַח אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ:
אַכְסַדְרָה אִם אֶפְשָׁר לוֹ לְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ בְּמַשָּׂאוֹ אֵין לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת וְאִם לָאו יֵשׁ לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. שֶׁלֹּא אָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ לְכָל פֶּתַח וּפֶתַח אַרְבַּע אַמּוֹת אֶלָּא לִפְרֹק שָׁם מַשָּׂאוֹ:
בֵּית שַׁעַר אוֹ מִרְפֶּסֶת יֵשׁ לָהֶם אַרְבַּע אַמּוֹת. הָיוּ חֲמִשָּׁה בָּתִּים פְּתוּחִים לְמִרְפֶּסֶת וְהַמִּרְפֶּסֶת פְּתוּחָה לֶחָצֵר אֵין לָהּ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת:
לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת:
בַּיִת חֶצְיוֹ מְקֹרֶה וְחֶצְיוֹ שֶׁאֵינוֹ מְקֹרֶה בֵּין שֶׁקֵּרוּיוֹ כְּלַפֵּי פְּנִים בֵּין שֶׁקֵּרוּיוֹ כְּלַפֵּי חוּץ אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת:
בַּיִת סָתוּם יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת. פָּרַץ אֶת פְּצִימָיו אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת:
בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בֶּחָצֵר אֶלָּא אִם יֵשׁ בֶּחָצֵר אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה עַד פֶּתַח הַבַּיִת הַזֶּה חוֹלְקִין. וְהַזֶּבֶל שֶׁל חָצֵר מִתְחַלֵּק לְפִי הַפְּתָחִים. אֲבָל אַכְסַנְיָא שֶׁל מֶלֶךְ לְפִי בְּנֵי אָדָם:
הַשֻּׁתָּפִין שֶׁרָצוּ לַחֲלֹק דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ דִּין חֲלוּקָה אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מַפְסִידִין אֶת שְׁמוֹ חוֹלְקִין. וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁרָצוּ לֹא יַחֲלֹקוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּכֶרֶךְ אֶחָד. אֲבָל בִּשְׁתֵּי כְּרִיכוֹת חוֹלְקִין:
מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ דִּין חֲלוּקָה שֶׁרָצוּ שֻׁתָּפִין לְחַלְּקוֹ אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדָם כָּל אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. שֶׁזֶּה קִנְיַן דְּבָרִים הוּא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל אִם קָנוּ מִיָּדָם שֶׁזֶּה רָצָה בְּרוּחַ פְּלוֹנִי וְזֶה רָצָה בְּרוּחַ פְּלוֹנִי אֵינָן יְכוֹלִים לַחְזֹר בָּהֶם. וְכֵן אִם הָלַךְ זֶה בְּעַצְמוֹ וְהֶחֱזִיק בְּחֶלְקוֹ וְזֶה בְּעַצְמוֹ וְהֶחֱזִיק בְּחֶלְקוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָנוּ מִיָּדָם אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחְזֹר בַּחֲבֵרוֹ:
הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ וְעָשׂוּ בֵּינֵיהֶם גּוֹרָל כֵּיוָן שֶׁעָלָה גּוֹרָל לְאֶחָד מֵהֶן קָנוּ כֻּלָּן. בַּהֲנָיָה שֶׁנַּעֲשֵׂית לָהֶם שֶׁשָּׁמְעוּ זֶה מִזֶּה לְדָבָר שֶׁהִסְכִּימוּ עָלָיו גָּמַר כָּל אֶחָד מֵהֶן וּמַקְנֶה לַחֲבֵרוֹ:
הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ הֲרֵי הֵן כְּלָקוֹחוֹת זֶה מִזֶּה. וְאֵין לָהֶם דֶּרֶךְ זֶה עַל זֶה. וְלֹא סֻלָּמוֹת זֶה עַל זֶה. וְלֹא חַלּוֹנוֹת זֶה עַל זֶה. וְלֹא אַמַּת הַמַּיִם זֶה עַל זֶה. שֶׁכֵּיוָן שֶׁחָלְקוּ לֹא נִשְׁאַר לְאֶחָד מֵהֶן זְכוּת בְּחֵלֶק חֲבֵרוֹ. לְפִיכָךְ יֵשׁ לוֹמַר לָאַחִין כְּשֶׁהָיְתָה הַשָּׂדֶה כֻּלָּהּ לְאֶחָד הָיָה מַעֲבִיר בָּהּ אַמַּת הַמַּיִם הַזֹּאת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אֲבָל עַתָּה שֶׁנַּעֲשֵׂית זֶה חֶלְקִי יֵשׁ לִי לְהָסִיר אַמַּת הַמַּיִם מֵעָלַי. וְכֵן סוֹתֵם הַחַלּוֹן הַמַּשְׁקִיף עַל חֶלְקוֹ וּבוֹנֶה בְּצַד הַסֻּלָּם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְבַטֵּל תַּשְׁמִישׁוֹ. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁנַיִם שֶׁקָּנוּ שָׂדֶה מֵאֶחָד וְחָלְקוּ לֹא נִשְׁאַר לְאֶחָד מֵהֶם זְכוּת בְּחֵלֶק חֲבֵרוֹ. וּמַפְסִיק אַמַּת הַמַּיִם מֵחֶלְקוֹ וְסוֹתֵם הַחַלּוֹנוֹת:
אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁקָּנוּ שָׂדֶה מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים אוֹ מִשְּׁנֵי אַחִין. אֵין לְאֶחָד מֵהֶן לְהַפְסִיק אַמַּת הַמַּיִם וְלֹא לְשַׁנּוֹת דָּבָר מִן הַנְּזָקִים שֶׁהֶחְזִיקוּ בָּהֶן הַמּוֹכְרִין:
חֲצַר הַשֻּׁתָּפִין שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּין חֲלוּקָה. אוֹ שֶׁחִלְּקוּהָ בִּרְצוֹנָם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה. יֵשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶן לָכֹף אֶת חֲבֵרוֹ לִבְנוֹת הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֵהוּ חֲבֵרוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ. שֶׁהֶזֵּק רְאִיָּה הֶזֵּק הוּא וְאֵין לוֹ חֲזָקָה בֶּחָצֵר. אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁעָמְדוּ כָּךְ שָׁנִים רַבּוֹת בְּלֹא מְחִצָּה כּוֹפֵהוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה:
רֹחַב מְקוֹם הַכֹּתֶל מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶם. וְכַמָּה יִהְיֶה רָחְבּוֹ. הַכּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. וַאֲפִלּוּ נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בֵּינֵיהֶם בְּקָנִים וּבְהוּצִין. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֲוִיר שֶׁיִּסְתַּכֵּל בּוֹ וְיִרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ:
כַּמָּה גֹּבַהּ הַכֹּתֶל אֵין פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. וְכֵן בְּגִנָּה כּוֹפֵהוּ לְהַבְדִּיל גִּנָּתוֹ מִגִּנַּת חֲבֵרוֹ בִּמְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. אֲבָל בְּבִקְעָה אֵין צָרִיךְ לְהַבְדִּיל בִּקְעָתוֹ מִבִּקְעַת חֲבֵרוֹ אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ. רָצָה לְהַבְדִּיל בִּקְעָתוֹ מִבִּקְעַת חֲבֵרוֹ כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה וְעוֹשֶׂה חָזִית כְּמוֹ אַמָּה בְּסִיד מִבַּחוּץ כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁהַכֹּתֶל שֶׁלּוֹ. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכֹּתֶל הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלּוֹ. וְאִם עָשׂוּ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם בּוֹנִים הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע וְעוֹשִׂין חֲזִית מִכָּאן וּמִכָּאן. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכֹּתֶל הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶן:
הַמּוֹכֵר גִּנָּה לַחֲבֵרוֹ סְתָם וְהָיְתָה מְעֹרֶבֶת עִם גִּנּוֹת אֲחֵרוֹת. כּוֹפִין אֶת הַלּוֹקֵחַ לִבְנוֹת אֶת הַכֹּתֶל בֵּינֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדֹּר בַּגִּנּוֹת. אֲבָל אִם מָכַר בִּקְעָה סְתָם אֵין מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לִגְדֹּר אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ:
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִבְנוֹת כְּתָלִים הַמַּבְדִּילִין בַּחֲצֵרוֹת אוֹ בַּגִּנּוֹת בַּאֲבָנִים שֶׁאֵינָן גָּזִית זֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְזֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. בְּגָזִית זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה. בִּכְפִיסִין זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וְזֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם. בִּלְבֵנִים זֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה. וְכָל הַשִּׁעוּרִין הָאֵלּוּ עֳבִי הַכֹּתֶל עִם הַסִּיד. וְהוֹאִיל וּמְקוֹם הַכֹּתֶל מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶם אִם נָפַל הַכֹּתֶל הֲרֵי הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ נָפַל לִרְשׁוּת אֶחָד מֵהֶן אוֹ שֶׁפִּנָּה אֶחָד מֵהֶן אֶת כָּל הָאֲבָנִים לִרְשׁוּתוֹ וְטָעַן שֶׁמָּכַר לוֹ חֲבֵרוֹ חֶלְקוֹ אוֹ נְתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה אֵינוֹ נֶאֱמָן. אֶלָּא הֲרֵי הֵן בִּרְשׁוּת שֶׁל שְׁנֵיהֶם עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה:
Meforshim on this section
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות שכנים Even Ha'azel on Rambam, Neighbors
מקום שאין בו דין חלוקה שרצו שותפין לחלקו אע"פ שקנו מידם כל א' מהן יכול לחזור בו שזה קנין דברים הוא כמו שבארנו, אבל אם קנו מידם שזה רצה ברוח פלוני וזה רצה ברוח פלוני אינן יכולים לחזור בהם, וכן אם הלך זה בעצמו והחזיק בחלקו וזה בעצמו והחזיק בחלקו אע"פ שלא קנו…
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שכנים Hasagot HaRa'avad on Rambam, Neighbors
בית שיש לו פתחים וכו' עד כנגד פתחו. א"א לא אמרו בגמ' יחוד מפקיע שאר הרוחות אלא בחפירה דסופלי והיחוד הוא תיקון כניסה ויציאה אבל בית שיש לו פתחים הרבה מארבע רוחות מה תיקון הם צריכין:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות שכנים Kessef Mishneh on Rambam, Neighbors
כיצד היו שני שותפים וכו'. כתב ה"ה רחב ארבע אמות שיש לכל פתח וכו'. אבל הרא"ש כתב אם לא היה הפתח רחב כי אם שתי אמות מ"מ נוטל ארבע על ארבע דלא חזי לפרק משאו בבציר מהכי כדאמרינן בפרק חזקת (דף ס') גבי הא דתנן קטן לא יעשנו גדול אחד לא יעשנו שנים סבר רמי בר חמא…
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות שכנים Kiryat Sefer on Rambam, Neighbors
ד' אמות שלפני הפתח נראה נמי דהוו דאוריתא כיון שהם צריכין לתשמיש הבית זכה בהן כשפתח הפתח ברשות והאחין שחלקו בגורל כיון שעלה גורל לאחד מהם קנו כולם בתחלת ארץ ישראל שנתחלקה בגורל וכדאמ' פרק בית כור דף ק"ו דאף על גב דהתם הוה קלפי ואורים ותומים הכא לא צריך כולי…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכנים Lechem Mishneh on Rambam, Neighbors
חצרות הכפרים וכו'. לשון ן' מיגש ז"ל כתבו ה"ה ז"ל אבל חצרות שבמדינות שהן בין שותפין וכו' הילכך אם מגיע לכל אחד מהן בחלקו בחצר זו בית שיש בו ארבע על ארבע ולפניו אויר שיש בו ארבע על שמנה נמצא שיש בו דין חלוקה וכו' ע"כ. כך היא הנוסחא האמיתית וכוונת ר"י ן' מיגש…
- מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים Maggid Mishneh on Rambam, Neighbors
חצרות הכפרים וכו'. לשון הגמרא גבי חצר אמר ר"י ארבע אמות שאמרו חוץ משל פתחים ובברייתא פתחים שבחצר יש להן ארבע אמות לכל אחד וכו' ופירש הרב אבן מיגש ז"ל כגון חצרות הכפרים על הדרך שכתב המחבר וזה לשונו כגון שבא ראובן ובנה בקרקע עולם בית אחד ובא שמעון ובנה כנגדו…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכנים Migdal Oz on Rambam, Neighbors
חצירות הכפרים כו' עד כמו שביארנו. פ"ק דבב"ב הלכה זו והביאור הוא פ"א:
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות שכנים Mishneh LaMelech on Rambam, Neighbors
וה"ה בשנים שקנו שדה מאחד וחלקו כו' ומפסיק אמת המים מחלקו וסותם החלונות. כתב מהרש"פ בתשובה ח"ב סימן רכ"ב וז"ל ועוד יראה טעם אחר לשבח שאין מקום לומר שעלתה חזקה לבית בדריסת רגל והוא דאפילו אם תמצי לומר שהוחזקה המחיצה בהיותה ברשות לוי ואע"פ שבשעה שעשה התנאי עם…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות שכנים Ohr Sameach on Rambam, Neighbors
יש לי להסיר אמת המים מעלי וכן סותם החלון: נ"ב ע"ז כתב ראב"ד לא נתחוורו דבריו כמו שהביא הרא"ש בשם הראב"ד דפליג ע"ז, ולפנינו נדפס ההשגות בהלכה י"א, ועיין לח"מ:
- ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות שכנים Tziunei Maharan on Rambam, Neighbors
המוכר גינה לחבירו סתם כו' כופין את הלוקח לבנות את הכותל ביניהם ואפילו במקום שנהגו שלא לגדור בגנות אבל אם מכר בקעה סתם אין מחייבים אותו לגדור אלא במקום שנהגו. ובהשגות א"א זה שיבוש ע"כ והמ"מ כ' לא ידעתי מאין זה למחבר כו'. וע"ש שנדחק ועי' שם בכ"מ מש"כ בזה אכן…