משנה תורה, הלכות נזירות ב
Rambam, Nazariteship 2 (Mishneh Torah, Nazariteship 2) · משנה תורה, הלכות נזירות · free full Hebrew text
Open in the reader →הַנּוֹדֵר בְּנָזִיר בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּאֹנֶס אוֹ שֶׁנָּדַר לְזָרֵז חֲבֵרוֹ אוֹ דֶּרֶךְ הֲבַאי הֲרֵי זֶה פָּטוּר כִּשְׁאָר נְדָרִים. וּמִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר וְנִחָם עַל נִדְרוֹ הֲרֵי זֶה נִשְׁאָל לְחָכָם וּמַתִּיר לוֹ נְזִירוּתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּתִּירִין שְׁאָר הַנְּדָרִים:
מִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר וְהָלַךְ לְהָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו שֶׁנָּזַר עַל דַּעַת שֶׁיְּבִיאֵם בִּמְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ. מְצָאָן שֶׁנִּגְנְבוּ אוֹ נִגְנְבָה בְּהֵמָה מֵהֶן. אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְנְבָה הַבְּהֵמָה נָזַר הֲרֵי זֶה נָזִיר. וְאִם אַחַר שֶׁנִּגְנְבָה אוֹ שֶׁאָבְדָה אוֹ שֶׁמֵּתָה נָזַר אֵינוֹ נָזִיר שֶׁזֶּה נָזַר בְּטָעוּת:
הַמַּתְפִּיס בִּנְזִירוּת הֲרֵי זֶה נָזִיר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּדִין כָּל הַמַּתְפִּיס בְּנֵדֶר:
הָיָה נָזִיר עוֹבֵר לְפָנָיו וְאָמַר הֲרֵינִי כָּזֶה הֲרֵי זֶה נָזִיר. נָדַר חֲבֵרוֹ בְּנָזִיר וְאָמַר הוּא פִּי כְּפִיו מִיַּיִן אוֹ שֶׁאָמַר שְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ מִלְּהִגָּזֵז הֲרֵי זֶה נָזִיר. וְכֵן אִם שָׁמַע וְאָמַר וַאֲנִי בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר [וְשָׁמַע שְׁלִישִׁי בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר] שֶׁל שֵׁנִי וְאָמַר וַאֲנִי וַאֲפִלּוּ הֵן מֵאָה כֻּלָּן נְזִירִין:
הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן וַחֲבֵרוֹ אָמַר וַאֲנִי הֲרֵי חֲבֵרוֹ נָזִיר מִיָּד:
הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ בֵּן וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר וַאֲנִי אֵין זֶה נָזִיר. שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה הָאַחֲרוֹן אֶלָּא לוֹמַר שֶׁאֲנִי אוֹהֵב שֶׁיִּהְיֶה לְךָ בֵּן כְּמוֹ זֶה שֶׁהֲרֵי הוּא בּוֹשׁ מִמֶּנּוּ:
הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִפְלוֹנִי בֵּן וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר וַאֲנִי. הֲרֵי זֶה סָפֵק שֶׁמָּא לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לִהְיוֹת נָזִיר כְּמוֹתוֹ אוֹ לוֹמַר שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ כְּמוֹתְךָ. וּסְפֵק נְזִירוּת לְהָקֵל:
שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ וְרָאוּ אֶחָד בָּא כְּנֶגְדָּן וְאָמַר אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם זֶה הַהוֹלֵךְ כְּנֶגְדֵּנוּ שִׁמְעוֹן הוּא. וְאָמַר חֲבֵרוֹ רְאוּבֵן הוּא. וְאָמַר זֶה הֲרֵינִי נָזִיר אִם יִהְיֶה רְאוּבֵן. וְאָמַר הָאַחֵר הֲרֵינִי נָזִיר אִם יִהְיֶה שִׁמְעוֹן. הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם וַהֲרֵי הוּא רְאוּבֵן הֲרֵי זֶה נָזִיר. וְאִם הָיָה שִׁמְעוֹן הֲרֵי חֲבֵרוֹ נָזִיר כְּמוֹ שֶׁנָּדְרוּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. לֹא הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם אֶלָּא חָזַר לַאֲחוֹרָיו וְנֶעְלַם מֵעֵינֵיהֶם וְלֹא יָדְעוּ מִי הוּא אֵין אֶחָד מֵהֶן נָזִיר:
וְכֵן הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר אִם יִהְיֶה בִּכְרִי זֶה מֵאָה כּוֹר וְהָלַךְ לְמוֹדְדוֹ וּמְצָאוֹ שֶׁנִּגְנַב אוֹ שֶׁאָבַד אֵינוֹ נָזִיר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. שֶׁסָּפֵק נְזִירוּת לְהָקֵל:
הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וְרָאוּ אֶת הַכְּוִי מֵרָחוֹק וְאָמַר אֶחָד מֵהֶם הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה. וְאָמַר אַחֵר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה בְּהֵמָה. וְאָמַר אַחֵר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה חַיָּה. וְאָמַר אַחֵר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה בְּהֵמָה. וְאָמַר אַחֵר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה לֹא חַיָּה וְלֹא בְּהֵמָה. וְאָמַר אַחֵר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה בְּהֵמָה וְחַיָּה הֲרֵי כֻּלָּם נְזִירִים. מִפְּנֵי שֶׁהַכְּוִי יֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה בָּהֶן לְחַיָּה וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה בָּהֶן לִבְהֵמָה וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לְחַיָּה וְלִבְהֵמָה וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לֹא לִבְהֵמָה וְלֹא לְחַיָּה. וְהוּא הַדִּין אִם רָאוּ אַנְדְּרוֹגִינוּס וְנֶחְלְקוּ בּוֹ אִם הוּא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה וְנָדְרוּ עַל דֶּרֶךְ שֶׁנָּדְרוּ אֵלּוּ בִּכְוִי הֲרֵי כֻּלָּם נְזִירִים. שֶׁהָאַנְדְּרוֹגִינוּס יֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה בָּהֶן לְאִישׁ. וּדְרָכִים שָׁוֶה בָּהֶן לְאִשָּׁה. וּדְרָכִים שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בָּהֶן לֹא לְאִישׁ וְלֹא לְאִשָּׁה. וּדְרָכִים שֶׁהֵן שָׁוִין לְאִישׁ וּלְאִשָּׁה:
וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בְּעִנְיְנֵי הַמִּצְוֹת וְלֹא בְּטִבְעוֹ וְתוֹלַדְתּוֹ. וְכֵן דַּרְכֵי הַכְּוִי בְּעִנְיְנֵי הַמִּצְוֹת לֹא בְּטִבְעוֹ וְתוֹלַדְתּוֹ. כֵּיצַד. דָּמוֹ טָעוּן כִּסּוּי כְּחַיָּה וְחֶלְבּוֹ אָסוּר כִּבְהֵמָה. וַהֲרֵי הוּא כִּלְאַיִם עִם הַבְּהֵמָה וְכֵן עִם הַחַיָּה כְּאִלּוּ אֵינָהּ חַיָּה וְלֹא בְּהֵמָה. וְטָעוּן שְׁחִיטָה כִּבְהֵמָה וְחַיָּה. וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים אֲחֵרִים וְכָל אֶחָד מֵהֶן יִתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ. וְכֵן אַנְדְּרוֹגִינוּס מִטַּמֵּא בְּלֹבֶן כַּאֲנָשִׁים. וּמִטַּמֵּא בְּאֹדֶם כְּנָשִׁים. וְאֵינוֹ נִמְכָּר בְּעֶבֶד עִבְרִי לֹא כַּאֲנָשִׁים וְלֹא כְּנָשִׁים. וְהַהוֹרְגוֹ נֶהֱרָג עָלָיו כַּאֲנָשִׁים וּכְנָשִׁים. וְיֵשׁ בּוֹ דִּינִים אֲחֵרִים וְכָל אֶחָד יִכָּתֵב בִּמְקוֹמוֹ:
וְכֵן אִם רָאוּ אֲנָשִׁים בָּאִים כְּנֶגְדָּם מֵהֶם פִּקְחִים וּמֵהֶם סוּמִים וְאָמַר אֶחָד הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵלּוּ פִּקְחִין. וְאָמַר אַחֵר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין אֵלּוּ פִּקְחִין. וְאָמַר אַחֵר הֲרֵי אֲנִי נָזִיר שֶׁאֵלּוּ סוּמִין. וְאָמַר אַחֵר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין אֵלּוּ סוּמִין. וְאָמַר אַחֵר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵלּוּ פִּקְחִין וְסוּמִין. וְאָמַר אַחֵר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין אֵלּוּ לֹא פִּקְחִין וְלֹא סוּמִין. הֲרֵי כֻּלָּם נְזִירִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים וְנָדַר בְּנָזִיר הֲרֵי זֶה נָזִיר וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת כִּשְׁאָר הַנְּדָרִים. וְהָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ קָטָן בְּנָזִיר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹנַת נְדָרִים. וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה הוּא וְאֵינוֹ נוֹהֵג בִּשְׁאָר נְדָרִים:
כֵּיצַד. הָאָב שֶׁאָמַר לִבְנוֹ הַקָּטָן הֲרֵי אַתָּה נָזִיר. אוֹ שֶׁאָמַר בְּנִי פְּלוֹנִי נָזִיר אוֹ הֲרֵי זֶה נָזִיר. וְשָׁתַק הַבֵּן. הֲרֵי זֶה נָזִיר וְחַיָּב הָאָב לִנְהֹג בּוֹ כָּל דִּקְדּוּקֵי נְזִירוּת וְאִם נִטְמָא מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. וּכְשֶׁיַּשְׁלִים נְזִירוּתוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טָהֳרָה כִּשְׁאָר הַנְּזִירִים הַגְּדוֹלִים:
לֹא רָצָה הַבֵּן וּמִחָה בְּדָבָר זֶה אוֹ שֶׁמִּחוּ קְרוֹבָיו אוֹ שֶׁגִּלֵּחַ שְׂעָרוֹ אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ קְרוֹבָיו שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁגִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא רָצָה הוּא אוֹ קְרוֹבָיו בִּנְזִירוּת זוֹ הֲרֵי זֶה אֵינוֹ נָזִיר. וְעַד מָתַי יֵשׁ לוֹ לְהַדִּירוֹ עַד שֶׁיַּגְדִּיל וְיֵעָשֶׂה אִישׁ:
הָעַכּוּ"ם אֵין לָהֶן נְזִירוּת. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו ב) "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל":
נָשִׁים וַעֲבָדִים יֵשׁ לָהֶן נְזִירוּת. וְהָאָב אוֹ הַבַּעַל מֵפֵר נְזִירוּת הָאִשָּׁה אִם רָצָה כִּשְׁאָר הַנְּדָרִים. אֲבָל הָעֶבֶד יֵשׁ לְרַבּוֹ לָכֹף אוֹתוֹ לִשְׁתּוֹת וּלְהִטָּמֵא לַמֵּתִים וְאִם לֹא כָּפָה אוֹתוֹ נוֹהֵג נְזִירוּת:
נָדַר הָעֶבֶד שְׁאָר נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ אוֹ שֶׁמְּעַכְּבִין אֶת הַמְּלָאכָה אוֹ שֶׁהֶעֱרִיךְ. אֵין רַבּוֹ צָרִיךְ לְכֻפּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ קְנוּיָה לוֹ וְלֹא יָחוּל עָלָיו נֶדֶר. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאוֹסֵר פֵּרוֹת אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם. אֲבָל אִם אֵין שָׁם עִנּוּי וְלֹא דָּבָר שֶׁמְּעַכֵּב מְלָאכָה אֵינוֹ יָכוֹל לְכֻפּוֹ. נָדַר עַבְדּוֹ בִּנְזִירוּת וְאָמַר לוֹ מוּפָר לְךָ יָצָא לְחֵרוּת וְחַיָּב לְהַשְׁלִים נְזִירוּתוֹ. שֶׁהָעֶבֶד כּוֹפִין אוֹתוֹ וְאֵין מְפֵרִין לוֹ. וְאִם הֵפֵר יָצָא לְחֵרוּת:
עֶבֶד שֶׁנָּדַר בִּנְזִירוּת וּבָרַח אוֹ שֶׁהָלַךְ מֵרַבּוֹ הֲרֵי זֶה אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן כְּדֵי שֶׁיִּצְטַעֵר וְיַחְזֹר לִרְשׁוּת רַבּוֹ. נָזַר וְהִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ וְגִלֵּחַ וְלֹא יְדָעוֹ רַבּוֹ וְאַחַר כָּךְ יָצָא לְחֵרוּת הֲרֵי זֶה יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ. אֲבָל אִם נָדַר וְלֹא גִּלֵּחַ וְיָצָא לְחֵרוּת לֹא יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ. נִטְמָא וְאַחַר כָּךְ יָצָא לְחֵרוּת מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁנִּטְמָא:
נְזִירוּת נוֹהֶגֶת בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. לְפִיכָךְ מִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר בַּזְּמַן הַזֶּה הֲרֵי זֶה נָזִיר לְעוֹלָם. שֶׁאֵין לָנוּ בַּיִת כְּדֵי שֶׁיָּבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בִּמְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ:
אֵין הַנְּזִירוּת נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּמִי שֶׁנָּזַר בְּחוּצָה לָאָרֶץ קוֹנְסִין אוֹתוֹ וּמְחַיְּבִין אוֹתוֹ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלִהְיוֹת נָזִיר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמִנְיַן הַיָּמִים שֶׁנָּזַר. לְפִיכָךְ מִי שֶׁנָּדַר בַּזְּמַן הַזֶּה בְּחוּצָה לָאָרֶץ כּוֹפִין אוֹתוֹ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלִהְיוֹת נוֹהֵג שָׁם נְזִירוּת עַד שֶׁיָּמוּת אוֹ עַד שֶׁיִּבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ וְיָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בִּמְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ:
וְכָל זְמַן שֶׁהוּא בְּחוּצָה לָאָרֶץ הֲרֵי זֶה אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִטָּמֵא לַמֵּתִים וּלְגַלֵּחַ וְכָל דִּקְדּוּקֵי נְזִירוּת עָלָיו וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין יָמִים אֵלּוּ עוֹלִין לוֹ. וְאִם עָבַר וְשָׁתָה אוֹ גִּלֵּחַ אוֹ נָגַע בְּמֵת וְכַיּוֹצֵא בִּנְגִיעָה לוֹקֶה:
Meforshim on this section
- חידושים ומקורים מבעל מנחת חינוך על משנה תורה, הלכות נזירות Annotations of Minchat Chinukh on Rambam, Nazariteship
במל"מ (בסופו), משמע דס"ל דאין הבן נשאל על מה שהדירו אביו. נ"ב עיין בירושלמי פסחים פ' מקום שנהגו בני מישא קיבלו עליהם שלא לפרוש בים הגדול וכו' ואין אדם נשאל על נדרו תמן משנדר נשאל ברם הכא אבותיכם נדרו כ"ש יהיה מותרות עכ"ל. ועיין במפרש שם דס"ל להירושלמי דכ"ש…
- חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות נזירות Chidushim of Machaneh Ephraim on Rambam, Nazariteship
בל"מ. דהכא כיון דלהזיר את עצמו נתכוין אין זה מוטעה בעיקר הנדר יע"ש. נ"ב ל"ק דכל לגבי נפשיה נאמן לומר סבור הייתי כן אבל לאחריני לא וצריך הוכחה:
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות נזירות Hasagot HaRa'avad on Rambam, Nazariteship
האומר הריני נזיר כשיהיה לי בן ושמע חבירו ואמר ואני הרי חבירו נזיר מיד. א"א תמה אני מאין הוציא זה כי מלשון הגמ' או כשיהיה לו בן למתפיס או כשיהיה לו בן לנודר הראשון אבל נזירות מיד ליכא למתפיס. תו אמרינן בגמרא את"ל אגופיה משמע כלומר גם אני כשיהיה לו בן אהיה נזיר…
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות נזירות Kessef Mishneh on Rambam, Nazariteship
הנודר בנזיר בשוגג או באונס וכו'. מבואר בגמרא בפרק שני (דף י"א:):
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות נזירות Kiryat Sefer on Rambam, Nazariteship
דין ארבעה נדרים בנזיר כנדרים דפטור וכדילפי' בשבועה ונשאלין לנזירות כשאר נדרים דאיתקוש נזירות לנדר כדכתיב נדר נזיר להזיר לומר מה נדרים עובר בבל יחל אבל אחרים מוחלים לו אף נזירות כן. נדר בנזיר וכבר אבדו או נגנבו בהמות שנזר על דעת שיביאם במלאת ימי נזרו אינו נזיר…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות נזירות Lechem Mishneh on Rambam, Nazariteship
ואם אחר שנגנבה או שאבדה או שמתה וכו' אינו נזיר שזה נזר בטעות וכו'. משמע דאינו נזיר כלל אפילו בלי שאלה לחכם משום דהוי כנדרי טעות אבל בתוס' ז"ל פירשו שם דאינו נזיר אם יתיר לו החכם. וא"ת לדעת רבינו ז"ל שמשמע שנדר על דעת שיביאם שלא הזכיר כן בפירוש ואעפ"כ אמר דלא…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נזירות Migdal Oz on Rambam, Nazariteship
הנודר בנזיר בין בשוגג וכו' עד כשאר נדרים. פ"ב (דף י"א) ופ"ג דנזיר ופ"א ופ"ב ופ"ג דנדרים ופרק ב"ש וכן כתב ר"מ ז"ל מקוצי אות באות:
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות נזירות Mishneh LaMelech on Rambam, Nazariteship
וכן אם שמע ואמר ואני כו'. נסתפקתי באומר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני דקי"ל דאם הותר הראשון הותר השני אם יכול השני להתיר נדר האב לפי שנמצא שהוא מתיר נדרי עצמו וקי"ל הוא אינו מיחל. וע"כ לא מיבעיא לי אלא היכא דמצטרף הבא עם שנים אחרים אם יכול להתיר נדר האב…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות נזירות Ohr Sameach on Rambam, Nazariteship
וכן אם שמע ואמר ואני בתכ"ד. בירושלמי פ"ד ה"א אחד שאמר הריני נזיר מאה יום ושמע חבירו ואמר ואני מאה יום וחזר ואמר ואני נעשה עיקר טפילה. ופירושו דלעיל בירושלמי פ"ב ה"ה אמר, אחד שאמר הריני נזיר מאה יום ושמע חבירו ואמר ואני השני נזיר שלשים יום דלא כוון רק אפלגא…
- צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות Tzafnat Pa'neach on Rambam, Nazariteship
ואם אחר שנגנבה. עיין תוספות כאן דמשמע דס"ל דצריך היתר חכם ע"ש ועי' במחלוקת דנדרים דף ס"ה ע"א בהך דר"ה ור"י גבי מת ומש"כ רבינו בפהמ"ש כאן וע' בתוספתא דנדרים פ"ה גבי הנודר מן הבית ונודע אח"כ שנפל לו בירושה קודם נדרו דמבואר שם דצריך היתר חכם עי"ש וצ"ל דמיירי…