משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ו
Rambam, Kings and Wars 6 (Mishneh Torah, Kings and Wars 6) · משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות · free full Hebrew text
Open in the reader →אֵין עוֹשִׂין מִלְחָמָה עִם אָדָם בָּעוֹלָם עַד שֶׁקּוֹרְאִין לוֹ שָׁלוֹם. אֶחָד מִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת וְאֶחָד מִלְחֶמֶת מִצְוָה. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ, י) "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם". אִם הִשְׁלִימוּ וְקִבְּלוּ שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ עֲלֵיהֶן אֵין הוֹרְגִין מֵהֶן נְשָׁמָה וַהֲרֵי הֵן לְמַס. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ, יא) "יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ". קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן הַמַּס וְלֹא קִבְּלוּ הָעַבְדוּת אוֹ שֶׁקִּבְּלוּ הָעַבְדוּת וְלֹא קִבְּלוּ הַמַּס. אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶם עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ שְׁנֵיהֶם. וְהָעַבְדוּת שֶׁיְּקַבְּלוּ הוּא שֶׁיִּהְיוּ נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְמַטָּה וְלֹא יָרִימוּ רֹאשׁ בְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא יִהְיוּ כְּבוּשִׁים תַּחַת יָדָם. וְלֹא יִתְמַנּוּ עַל יִשְׂרָאֵל לְשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְהַמַּס שֶׁיְּקַבְּלוּ שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ בְּגוּפָם וּמָמוֹנָם. כְּגוֹן בִּנְיַן הַחוֹמוֹת. וְחֹזֶק הַמְּצוּדוֹת. וּבִנְיַן אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ט, טו) "וְזֶה דְבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת הַמִּלּוֹא וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלָםִ" (מלכים א ט, יט) "וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה" (מלכים א ט, כ) "כָּל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הָאֱמֹרִי" (מלכים א ט, כא) "וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עֹבֵד עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (מלכים א ט, כב) "וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה עָבֶד כִּי הֵם אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְשָׁלִישָׁיו וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו":
וְיֵשׁ לַמֶּלֶךְ לְהַתְנוֹת עִמָּהֶם שֶׁיִּקַּח חֲצִי מָמוֹנָם אוֹ הַקַּרְקָעוֹת וְיַנִּיחַ כָּל הַמִּטַּלְטְלִין אוֹ הַמִּטַּלְטְלִים וְיַנִּיחַ הַקַּרְקָעוֹת כְּפִי מַה שֶּׁיַּתְנֶה:
וְאָסוּר לְשַׁקֵּר בִּבְרִיתָם וּלְכַזֵּב לָהֶם אַחַר שֶׁהִשְׁלִימוּ וְקִבְּלוּ שֶׁבַע מִצְוֹת:
וְאִם לֹא הִשְׁלִימוּ אוֹ שֶׁהִשְׁלִימוּ וְלֹא קִבְּלוּ שֶׁבַע מִצְוֹת. עוֹשִׂין עִמָּהֶם מִלְחָמָה וְהוֹרְגִין כָּל הַזְּכָרִים הַגְּדוֹלִים. וּבוֹזְזִין כָּל מָמוֹנָם וְטַפָּם. וְאֵין הוֹרְגִין אִשָּׁה וְלֹא קָטָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ, יד) "וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף" זֶה טַף שֶׁל זְכָרִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת שֶׁהוּא עִם שְׁאָר הָאֻמּוֹת. אֲבָל שִׁבְעָה עֲמָמִין וַעֲמָלֵק שֶׁלֹּא הִשְׁלִימוּ אֵין מַנִּיחִין מֵהֶם נְשָׁמָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ, טו) "כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל" וְגוֹ' (דברים כ, טז) "רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים" (דברים כ, טז) "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה". וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּעֲמָלֵק (דברים כה, יט) "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק". וּמִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאֵלּוּ שֶׁלֹּא הִשְׁלִימוּ שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יא, יט) "לֹא הָיְתָה עִיר אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְתִּי הַחִוִּי ישְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת הַכּל לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה" (יהושע יא, כ) "כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם". מִכְלַל שֶׁשָּׁלְחוּ לָהֶם לְשָׁלוֹם וְלֹא קִבְּלוּ:
שְׁלֹשָׁה כְּתָבִים שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ עַד שֶׁלֹּא נִכְנַס לָאָרֶץ. הָרִאשׁוֹן שָׁלַח לָהֶם מִי שֶׁרוֹצֶה לִבְרֹחַ יִבְרַח. וְחָזַר וְשָׁלַח מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁלִים יַשְׁלִים. וְחָזַר וְשָׁלַח מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה יַעֲשֶׂה. אִם כֵּן מִפְּנֵי מָה הֶעֱרִימוּ יוֹשְׁבֵי גִּבְעוֹן. לְפִי שֶׁשָּׁלַח לָהֶם בַּכְּלָל וְלֹא קִבְּלוּ. וְלֹא יָדְעוּ מִשְׁפַּט יִשְׂרָאֵל וְדִמּוּ שֶׁשּׁוּב אֵין פּוֹתְחִין לָהֶם לְשָׁלוֹם. וְלָמָּה קָשָׁה הַדָּבָר לַנְּשִׂיאִים וְרָאוּ שֶׁרָאוּי לְהַכּוֹתָם לְפִי חֶרֶב לוּלֵי הַשְּׁבוּעָה. מִפְּנֵי שֶׁכָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים ז, ב) "לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית" אֶלָּא הָיָה דִּינָם שֶׁיִּהְיוּ לְמַס עֲבָדִים. וְהוֹאִיל וּבְטָעוּת נִשְׁבְּעוּ לָהֶן בְּדִין הָיָה שֶׁיֵּהָרְגוּ עַל שֶׁהִטְעוּם לוּלֵי חִלּוּל הַשֵּׁם:
עַמּוֹן וּמוֹאָב אֵין שׁוֹלְחִין לָהֶם לְשָׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, ז) "לֹא תִדְרשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ". אָמְרוּ חֲכָמִים לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ, י) "וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" יָכוֹל עַמּוֹן וּמוֹאָב כֵּן. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תִדְרשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, יז) "עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ" (דברים כג, יז) "בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ". יָכוֹל עַמּוֹן וּמוֹאָב כֵּן תַּלְמוּד לוֹמַר וְטֹבָתָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמָם אִם הִשְׁלִימוּ מֵעַצְמָם תְּחִלָּה מְקַבְּלִין אוֹתָן:
כְּשֶׁצָּרִין עַל עִיר לְתָפְשָׂהּ. אֵין מַקִּיפִין אוֹתָהּ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ אֶלָּא מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתֶיהָ. וּמַנִּיחִין מָקוֹם לַבּוֹרֵחַ וּלְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לא, ז) "וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבְּכָךְ צִוָּהוּ:
אֵין קוֹצְצִין אִילָנֵי מַאֲכָל שֶׁחוּץ לַמְּדִינָה וְאֵין מוֹנְעִין מֵהֶם אַמַּת הַמַּיִם כְּדֵי שֶׁיִּיבְשׁוּ. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ, יט) "לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ". וְכָל הַקּוֹצֵץ לוֹקֶה. וְלֹא בְּמָצוֹר בִּלְבַד אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם כָּל הַקּוֹצֵץ אִילַן מַאֲכָל דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה לוֹקֶה. אֲבָל קוֹצְצִין אוֹתוֹ אִם הָיָה מַזִּיק אִילָנוֹת אֲחֵרִים. אוֹ מִפְּנֵי שֶׁמַּזִּיק בִּשְׂדֵה אֲחֵרִים. אוֹ מִפְּנֵי שֶׁדָּמָיו יְקָרִים. לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה:
כָּל אִילַן סְרָק מֻתָּר לָקֹץ אוֹתוֹ וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ. וְכֵן אִילַן מַאֲכָל שֶׁהִזְקִין וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא דָּבָר מוּעָט שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִטְרֹחַ בּוֹ מֻתָּר לָקֹץ אוֹתוֹ. וְכַמָּה יְהֵא הַזַּיִת עוֹשֶׂה וְלֹא יְקֻצֶּנּוּ. רֹבַע הַקַּב זֵיתִים. וְדֶקֶל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה קַב תְּמָרִים לֹא יְקֻצֶּנּוּ:
וְלֹא הָאִילָנוֹת בִּלְבַד. אֶלָּא כָּל הַמְשַׁבֵּר כֵּלִים. וְקוֹרֵעַ בְּגָדִים. וְהוֹרֵס בִּנְיָן. וְסוֹתֵם מַעְיָן. וּמְאַבֵּד מַאֲכָלוֹת דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה. עוֹבֵר בְּלֹא תַשְׁחִית. וְאֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם:
צָרִין עַל עֲיָרוֹת שֶׁל עַכּוּ"ם שְׁלֹשָׁה יָמִים קֹדֶם הַשַּׁבָּת וְעוֹשִׂין עִמָּהֶם מִלְחָמָה בְּכָל יוֹם וְיוֹם וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ, כ) "עַד רִדְתָּהּ" וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. בֵּין מִלְחֶמֶת מִצְוָה בֵּין מִלְחֶמֶת רְשׁוּת:
כְּשֶׁחוֹנִין חוֹנִין בְּכָל מָקוֹם. וּמִי שֶׁנֶּהֱרַג בַּמִּלְחָמָה בַּמָּקוֹם שֶׁיִּפּל שָׁם יִקָּבֵר. קוֹנֶה מְקוֹמוֹ כְּמֵת מִצְוָה:
אַרְבָּעָה דְּבָרִים פָּטְרוּ בַּמַּחֲנֶה. אוֹכְלִים הַדְּמַאי. וּפְטוּרִים מֵרְחִיצַת יָדַיִם בַּתְּחִלָּה. וּמְבִיאִין עֵצִים מִכָּל מָקוֹם. וַאֲפִלּוּ מְצָאָן תְּלוּשִׁים וִיבֵשִׁים אֵין מַקְפִּידִין עַל כָּךְ בַּמַּחֲנֶה. וְכֵן פְּטוּרִין מִלְּעָרֵב עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת בַּמַּחֲנֶה אֶלָּא מְטַלְטְלִין מֵאֹהֶל לְאֹהֶל וּמִסֻּכָּה לְסֻכָּה וְהוּא שֶׁיַּקִּיפוּ כָּל הַמַּחֲנֶה מְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רְשׁוּת יָחִיד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת. וְאֵין מְחִצָּה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה. וּכְשֵׁם שֶׁפְּטוּרִין מִכָּל אֵלּוּ בַּהֲלִיכָתָן כָּךְ פְּטוּרִין בַּחֲזִירָתָן:
וְאָסוּר לְהִפָּנוֹת בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה אוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּכָל מָקוֹם. אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה לְתַקֵּן שָׁם דֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת לְהִפָּנוֹת בָּהּ. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, יג) "וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה":
וְכֵן מִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת יָתֵד לְכָל אֶחָד וְאֶחָד תְּלוּיָה עִם כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ. וְיֵצֵא בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ וְיַחְפֹּר בָּהּ וְיִפָּנֶה וִיכַסֶּה. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, יד) "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ" וְגוֹ'. וּבֵין שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן אָרוֹן וּבֵין שֶׁאֵין עִמָּהֶן אָרוֹן כָּךְ הֵם עוֹשִׂים תָּמִיד. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, טו) "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ":
Meforshim on this section
- חידושים ומקורים מהר"ץ חיות על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות Annotations of Maharatz Chajes on Rambam, Kings and Wars
עמון ומואב אין שולחין להם לשלום. וכתב בהגמי"י בשם ס' יראים דוקא להקדים להם אסור אבל תשלום שלום מותר כו', והכ"מ כתב ויש לתמוה עליו ממה שאמרו חז"ל במדרש ע"כ, וכוונתו בלי ספק על מדרש תנחומא פרשת פינחס, אתה מוצא במי שבא עמהם במדת רחמים לסוף בא לידי בזיון כו' אתה…
- חידושים ומקורים מבעל מנחת חינוך על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות Annotations of Minchat Chinukh on Rambam, Kings and Wars
לא תחיה כל נשמה. נ"ב מבואר בסנהדרין (דף ס"ז) וכן בספרי דהריגת ז' אומות רק בסייף ורבינו ז"ל השמיטו: בא"ד וכן הוא אומר תמחה את זכר עמלק. נ"ב רש"י פ' תצא מביא דבעמלק מחוייבים למחות אף הבהמות ובודאי מצא באיזה מקום ורבינו לא הביא זה. וכעת לא ידעתי מוצא דין זה…
- בן אריה על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות Ben Aryeh on Rambam, Kings and Wars
כ"מ: דאיתא בספרי. נ"ב פ' מטות [על פסוק ויצבאו על מדין כו'] ע"ש בז"ר [בזרע אברהם]:
- הגהות כבוד מלכים על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות Haggahot Kevod Melakhim on Rambam, Kings and Wars
אין עושין מלחמה. ע' שבועות ל"ה אמר שמואל מלכותא דקטלא חד משיתא בעלמא לא מיענשא כתבו התוס' למלחמת הרשות הכתוב מדבר והיינו במלכי ישראל כמ"ש מהרש"א, וזה פלא ואינו מבואר בשום מקום, וע' חתם סופר או"ח סימן ר"ח, ומהר"ם שיק חו"מ סימן נ', וע' שו"ת מקום שמואל סימן ח'…
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות Hasagot HaRa'avad on Rambam, Kings and Wars
אין עושין מלחמה עם אדם בעולם וכו'. א"א אין שואלין למלחמת הרשות אלא שיהיו למס:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות Kessef Mishneh on Rambam, Kings and Wars
אבל שבעה עממין ועמלק וכו'. כתב הראב"ד זה שיבוש אלא שיכול לומר השלימו לקבל המצות עכ"ל. טעמו לומר שבעה עממין ועמלק אף ע"פ שהשלימו ורצו לקבל עליהם מס ועבדות הורגין אותם. אלא שאפשר לטעון בעד רבינו ולומר שבכלל השלימו הוא קבלת שבע מצות שאם קבלו עליהם שבע מצות הרי…
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות Kiryat Sefer on Rambam, Kings and Wars
מצות רמג לקרוא לשלום כשבאין לצור על עיר כדכתיב כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה כדכתיב כי תקרב אל עיר סתמא כתיב ואם לא תשלים עמך וגו' והכית את כל זכורה וגו' רק מערי העמים האלה וגו' לא תחיה כל נשמה ומשמע דבשאר האומות…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות Lechem Mishneh on Rambam, Kings and Wars
אחד מלחמת הרשות וכו'. בספרי בפרשת שופטים אמרו על פסוק כי תקרב אל עיר וכו' במלחמת הרשות הכתוב מדבר ופשוטה של ברייתא זו היא שלא כדברי רבינו דמשמע מינה דבמלחמת מצוה אין קוראים אליה לשלום וכן נראה דעת רש"י ז"ל בפירוש החומש והרמב"ן ז"ל השיב עליו ופירוש הברייתא…
- מקורי הרמב"ם לרש"ש על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות Mekorei HaRambam LeRashash on Rambam, Kings and Wars
בכ"מ ויש לתמוה ע"ז שאמרו חז"ל במדרש רבה פ' פנחס ע"ש כצ"ל. כן הגיה הגאון ר"ז ז"ל בס' ת"א והרחיד"א ז"ל בס' מדבר קדמות בשם ס' דת ודין:
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות Migdal Oz on Rambam, Kings and Wars
אין עושין מלחמת הרשות וכו' עד וקראת אליה לשלום: כתב הראב"ד ז"ל אין שואלין למלחמת הרשות אלא עד שיהיו למס עכ"ל: ואני אומר עיקר אלו הדברים בספרי ואין ספק אצלי שגם ר"מ ז"ל כך דעתו ותשלום לשונו מוכיח בכמה מקומות מהסמוך לזה אחר שכתב אין הורגין אותן והרי הם למס כו'…
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות Mishneh LaMelech on Rambam, Kings and Wars
ולא במצור בלבד וכו'. (א"ה ראיתי לאחד מגדולי האחרונים שהקשה על דברי הרב כ"מ דמאי ראיה מייתי מההוא דקרע מאניה ומההוא שהיו שורפים כסאות למילף מינייהו דשלא בשעת המצור איכא בל תשחית דההיא ע"כ בל תשחית דרבנן הוא דגזרו בכל דבר אפילו שאינו אילן. תדע שרבינו עצמו כתב…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות Ohr Sameach on Rambam, Kings and Wars
בהשגות אבל לאחר מכאן אין מקבלין אותם, יעוין תוס' גיטין (דף מו), וכן משמע מהפסוק עזרא ט' ארץ נדה הוא ועתה כו' ולא תדרשו שלומם וטובתם כו', הרי מוכח דלאחר שנכנסו לארץ אסור לדרוש לשלום ז' אומות וצ"ע, ולרבינו צ"ל דעל עמוני ומואבי דחשיב קודם קאי יעו"ש:
…and 3 more meforshim, listed on the sefer page.