משנה תורה, הלכות נחלות י
Rambam, Inheritances 10 (Mishneh Torah, Inheritances 10) · משנה תורה, הלכות נחלות · free full Hebrew text
Open in the reader →שְׁנֵּי אַחִים שֶׁחָלְקוּ וּבָא לָהֶן אָח מִמְּדִינַת הַיָּם. וְכֵן שְׁלֹשָׁה אַחִין שֶׁחָלְקוּ וּבָא בַּעַל חוֹב וְנָטַל חֶלְקוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן. אֲפִלּוּ נָטַל זֶה קַרְקַע וְזֶה כְּסָפִים בָּטְלָה מַחְלֹקֶת וְחוֹזְרִין וְחוֹלְקִין הַשְּׁאָר בְּשָׁוֶה:
מִי שֶׁצִּוָּה בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ שֶׁיִּתְּנוּ לִפְלוֹנִי דֶּקֶל אוֹ שָׂדֶה מִנְּכָסָיו וְחָלְקוּ הָאַחִין וְלֹא נָתְנוּ לִפְלוֹנִי כְּלוּם. הֲרֵי הַמַּחֲלֹקֶת בְּטֵלָה. וְכֵיצַד עוֹשִׂין. נוֹתְנִין מַה שֶּׁצִּוָּה מוֹרִישָׁן וְאַחַר כָּךְ חוֹזְרִין וְחוֹלְקִין כַּתְּחִלָּה:
הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ שָׁמִין לָהֶן מַה שֶּׁעֲלֵיהֶן. אֲבָל מַה שֶּׁעַל בְּנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן שֶׁקָּנוּ לָהֶן מִתְּפִיסַת הַבַּיִת אֵין שָׁמִין. וְכֵן מַה שֶּׁעַל נְשׁוֹתֵיהֶן. שֶׁכְּבָר זָכוּ בָּהֶן לְעַצְמָן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּבִגְדֵי חֹל. אֲבָל בְּבִגְדֵי שַׁבָּת וּמוֹעֵד שָׁמִין מַה שֶּׁעֲלֵיהֶן:
מִי שֶׁהִנִּיחַ יְתוֹמִים מִקְצָתָן גְּדוֹלִים וּמִקְצָתָן קְטַנִּים וְרָצוּ לַחְלֹק בְּנִכְסֵי אֲבִיהֶן כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ הַגְּדוֹלִים חֶלְקָן. מַעֲמִידִין בֵּית דִּין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לַקְּטַנִּים וּבוֹרֵר לָהֶן הַחֵלֶק הַיָּפֶה. וְאִם הִגְדִּילוּ אֵינָן יְכוֹלִין לִמְחוֹת שֶׁהֲרֵי עַל פִּי בֵּית דִּין חָלְקוּ לָהֶם. וְאִם טָעוּ בֵּית דִּין בַּשּׁוּמָא וּפָחֲתוּ שְׁתוּת. יְכוֹלִין לִמְחוֹת וְחוֹלְקִין חֲלוּקָה אַחֶרֶת אַחַר שֶׁהִגְדִּילוּ:
מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ יוֹרְשִׁין גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים צָרִיךְ לְמַנּוֹת אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁיִּהְיֶה מִתְעַסֵּק בְּחֵלֶק הַקָּטָן עַד שֶׁיַּגְדִּיל. וְאִם לֹא מִנָּה חַיָּבִין בֵּית דִּין לְהַעֲמִיד לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס עַד שֶׁיַּגְדִּילוּ. שֶׁבֵּית דִּין הוּא אֲבִיהֶן שֶׁל יְתוֹמִים:
צִוָּה הַמּוֹרִישׁ וְאָמַר יִנָּתֵן חֵלֶק הַקָּטָן לַקָּטָן וּמַה שֶּׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה בָּהּ הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. וְכֵן אִם מִנָּה הַמּוֹרִישׁ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס עַל הַקְּטַנִּים קָטָן אוֹ אִשָּׁה אוֹ עֶבֶד הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. אֲבָל אֵין בֵּית דִּין מְמַנִּין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לֹא אִשָּׁה וְלֹא עֶבֶד וְלֹא קָטָן וְלֹא עַם הָאָרֶץ. שֶׁהוּא בְּחֶזְקַת חָשׁוּד עַל הָעֲבֵרוֹת. אֶלָּא בּוֹדְקִין עַל אָדָם נֶאֱמָן וְאִישׁ חַיִל וְיוֹדֵעַ לְהַפֵּךְ בִּזְכוּת הַיְתוֹמִים וְטוֹעֵן טַעֲנָתָם וְשֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם כְּדֵי לִשְׁמֹר נְכָסִים וּלְהַרְוִיחַ בָּהֶן וּמַעֲמִידִין אוֹתוֹ עַל הַקְּטַנִּים. בֵּין שֶׁיִּהְיֶה רָחוֹק בֵּין שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לַקָּטָן. אֶלָּא שֶׁאִם הָיָה קָרוֹב לֹא יֵרֵד לַקַּרְקָעוֹת:
בֵּית דִּין שֶׁהֶעֱמִידוּ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס וְשָׁמְעוּ עָלָיו שֶׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמוֹצִיא הוֹצָאוֹת יֶתֶר מִדָּבָר שֶׁהָיָה אָמוּד בּוֹ יֵשׁ לָהֶן לָחוּשׁ לוֹ שֶׁמָּא מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים הוּא אוֹכֵל וּמְסַלְּקִין אוֹתוֹ וּמַעֲמִידִין אַחֵר. אֲבָל אִם מִנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים אֵין מְסַלְּקִין אוֹתוֹ שֶׁמָּא מְצִיאָה מָצָא. אֲבָל אִם בָּאוּ עֵדִים שֶׁהוּא מַפְסִיד נִכְסֵי יְתוֹמִים מְסַלְּקִין אוֹתוֹ. וּכְבָר הִסְכִּימוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ הוֹאִיל וּמַפְסִיד. וְהוּא הַדִּין לְאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים וְהָיְתָה שְׁמוּעָתוֹ טוֹבָה וְהָיָה יָשָׁר וְרוֹדֵף מִצְוֹת וְחָזַר לִהְיוֹת זוֹלֵל וְסוֹבֵא וְהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַחֲשָׁד אוֹ שֶׁפָּרַץ בִּנְדָרִים וּבַאֲבַק גֵּזֶל בֵּית דִּין חַיָּבִים לְסַלֵּק אוֹתוֹ וּלְהַשְׁבִּיעוֹ. וּלְמַנּוֹת לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס כָּשֵׁר. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ כְּפִי מַה שֶּׁיֵּרָאֶה לַדַּיָּן שֶׁכָּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין הוּא אֲבִיהֶן שֶׁל יְתוֹמִים:
קָטָן שֶׁהִגְדִּיל אֲפִלּוּ הָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה יוֹתֵר מִדַּאי וּמַפְסִיד וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ רָעָה אֵין בֵּית דִּין מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ מָמוֹנוֹ וְאֵין מַעֲמִידִין לוֹ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס. אֶלָּא אִם כֵּן צִוָּה אָבִיו אוֹ מוֹרִישׁוֹ שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יִהְיֶה כָּשֵׁר וּמַצְלִיחַ אוֹ שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לוֹ עַד זְמַן מְרֻבֶּה. וְהַשּׁוֹטֶה וְהַחֵרֵשׁ הֲרֵי הֵן כִּקְטַנִּים וּמַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס:
Meforshim on this section
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות נחלות Even Ha'azel on Rambam, Inheritances
מי שמת והניח יורשין גדולים וקטנים צריך למנות אפוטרופוס שיהי' מתעסק בחלק הקטן עד שיגדיל, ואם לא מנה חייבין בית דין להעמיד להן אפוטרופס עד שיגדילו שבית דין הוא אביהן של יתומים. השגת הראב"ד. מי שמת והניח יורשין גדולים וכו' עד שיגדל. א"א והוא שחלק להם בחייו, שאם…
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות נחלות Hasagot HaRa'avad on Rambam, Inheritances
מי שמת והניח יורשים גדולים וכו' עד שיגדיל. א"א והוא שחלק להם בחייו שאם לא חלק יניח הכל ביד הגדולים והם ישביחו לאמצע וטוב להם עכ"ל:
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות נחלות Kiryat Sefer on Rambam, Inheritances
האחין שחלקו ובא להן אח או בעל חוב בטלה מחלוקת כדאמ' פרק בית כור דתורת יורשים עליהם לפרוע חוב אביהם וחולקין בשוה הנשאר דמה שחלקו תחלה לאו חלוקה היא דבחלוקה בטעות הויא דלא זכי כל חד בחולקיה אלא מכח ירושה דמטי לכל חד לפום ממונא דאבוהון וכיון דלא הוה חולקהון כל…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות נחלות Lechem Mishneh on Rambam, Inheritances
צוה המוריש וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל נתבאר בפ' מציאת האשה כו' ואע"פ וכו' ואולי כתב כן על מה שאמרו במשנה דהמשליש מעות לבתו דאין נותנין לה כשהיא קטנה ומשמע דווקא משום דיש שליש אבל צוה האב ליתן לה היו נותנין לה ומ"מ כתב דאין זו ראיה דדילמא נקט שליש לומר דאפי'…
- מגיד משנה על משנה תורה, הלכות נחלות Maggid Mishneh on Rambam, Inheritances
שני אחין שחלקו ובא להן אח וכו'. פ' בית כור (בבא בתרא דף ק"ו:) נפסקה הלכה כן בגמ'.
- מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות נחלות Melekhet Shelomoh on Rambam, Inheritances
בד"א בבגדי חול אבל בגדי שבת וכו'. כתב הטור ז"ל בסי' רפ"ח דמה שאין שמין בגדי חול הוא משום שמתביישין להביאם לבי"ד אבל בגדי שבת ויו"ט שמין שיכולו להביא הבגדים לבי"ד ומרן החבי"ב ז"ל שם בהגב"י אות ח' כתב דלהרמ"ה דס"ל דהתם הוא משום דלא מצי אמר כי שתיקנא אדעתא…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות נחלות Migdal Oz on Rambam, Inheritances
שני אחים שחלקו וכו' עד וחולקים השאר בשוה. פרק קמא דניזקין (דף ט') ובבתרא פרק בית כור (דף ק"ו):
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות נחלות Mishneh LaMelech on Rambam, Inheritances
וכן שלשה אחים שחלקו ובא ב"ח וכו'. כתב הרא"ש בתשובה כלל ע"ט סי' ח' וז"ל ואם ראובן ושמעון רצו לפרוע חוב אביהם ליהודה בלא שיבאו לדין בשל חלקם היה הרשות בידם אבל בחלקו של לוי לאו כל כמינייהו וכו'. ודוקא שאותו הממון שנתנו האחים ליהודה בפרעון חובו היה ידוע בעדים…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות נחלות Ohr Sameach on Rambam, Inheritances
וה"ה לאפוטרופוס שמנהו וכו' וחזר להיות זולל וסובא כו': המעיין יראה שלקח רבינו דברי ר"י בפרק שני דדמאי לענין חבר, לא יגדל בהמה דקה זהו אבק גזל, ולא יהא פרוץ בנדרים ובשחוק, זה זולל וסובא והולך דברכי החשד, והגם כי חכמים אמרו לא באו אלו לכלל, זהו לטהרות ולמעשרות…
- שער המלך על משנה תורה, הלכות נחלות Sha'ar HaMelekh on Rambam, Inheritances
ואם טעו ב"ד בשומא כו'. כתב ה"ה פ' הא"מ אמר ר"ן כו' ואסיקו דר"ן לא אמר הגדילו אין יכולין למחות אלא בשלא טעו בשומא אבל טעו בשומא אפילו ר"ן מודה כו' הנה התוס' שם ד"ה הא דטעו כו' כתבו ז"ל ה"ה דהוי מצי למימר הא דטעו בשתות והא דטעו בפחות משתות כו' יע"ש והנראה דס"ל…