משנה תורה, הלכות שכירות ה
Rambam, Hiring 5 (Mishneh Torah, Hiring 5) · משנה תורה, הלכות שכירות · free full Hebrew text
Open in the reader →הַשּׂוֹכֵר אֶת הַבְּהֵמָה וְחָלְתָה אוֹ נִשְׁתטֵּית אוֹ נִלְקְחָה לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפָהּ לַחְזֹר אִם נִלְקְחָה דֶּרֶךְ הֲלִיכָה הֲרֵי הַמַּשְׂכִּיר אוֹמֵר לַשּׂוֹכֵר הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ וְחַיָּב לִתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁשְּׂכָרָהּ לָשֵׂאת עָלֶיהָ מַשּׂוֹי שֶׁאֶפְשָׁר לְהַשְׁלִיכוֹ בְּלֹא הַקְפָּדָה אֲבָל אִם שְׂכָרָהּ לִרְכֹּב עָלֶיהָ אוֹ לָשֵׂאת עָלֶיהָ כְּלֵי זְכוּכִית וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר אִם שָׂכַר מִמֶּנּוּ חֲמוֹר וְאִם לֹא הֶעֱמִיד יַחְזִיר הַשָּׂכָר וְיַחְשֹׁב עִמּוֹ עַל שָׂכָר כַּמָּה שֶׁהָלַךְ בָּהּ:
מֵתָה הַבְּהֵמָה אוֹ נִשְׁבְּרָה בֵּין שֶׁשְּׂכָרָהּ לָשֵׂאת בֵּין שֶׁשְּׂכָרָהּ לִרְכֹּב אִם אָמַר לוֹ חֲמוֹר סְתָם אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר מִכָּל מָקוֹם. וְאִם לֹא הֶעֱמִיד יֵשׁ לַשּׂוֹכֵר לִמְכֹּר הַבְּהֵמָה וְלִקַּח בָּהּ בְּהֵמָה אַחֶרֶת אוֹ שׂוֹכֵר בְּהֵמָה בְּדָמֶיהָ אִם אֵין בְּדָמֶיהָ לִקַּח עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְמָקוֹם שֶׁפָּסַק בּוֹ. אָמַר לוֹ חֲמוֹר זֶה אֲנִי שׂוֹכֵר לְךָ אִם שְׂכָרָהּ לִרְכֹּב עָלֶיהָ אוֹ לִכְלֵי זְכוּכִית וּמֵתָה בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ אִם יֵשׁ בְּדָמֶיהָ לִקַּח בְּהֵמָה אַחֶרֶת יִקַּח וְאִם אֵין בְּדָמֶיהָ לִקַּח שׂוֹכֵר אֲפִלּוּ בִּדְמֵי כֻּלָּהּ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק עִמּוֹ. וְאִם אֵין בְּדָמֶיהָ לֹא לִקַּח וְלֹא לִשְׂכֹּר נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁל חֲצִי הַדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַּרְעֹמֶת. שְׂכָרָהּ לְמַשָּׂא הוֹאִיל וְאָמַר לוֹ חֲמוֹר זֶה וּמֵת בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ אֵינוֹ חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ אַחֵר אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁל חֲצִי הַדֶּרֶךְ וּמַנִּיחַ לוֹ נִבְלָתוֹ:
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה וטָבְעָה לוֹ בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ. אִם אָמַר לוֹ סְפִינָה זוֹ אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ וּשְׂכָרָהּ הַשּׂוֹכֵר לְהוֹלִיךְ בָּהּ יַיִן סְתָם אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ הַשָּׂכָר יַחְזִיר כָּל הַשָּׂכָר שֶהֲרֵי זֶה אוֹמֵר לוֹ הָבֵא לִי הַסְּפִינָה עַצְמָהּ שֶשָּׂכַרְתִּי שֶׁהַקְפָּדָה גְּדוֹלָה יֵשׁ בִּסְפִינָה זוֹ וַאֲנִי אָבִיא יַיִן מִכָּל מָקוֹם וְאוֹלִיךְ בָּהּ. אָמַר לוֹ סְפִינָה סְתָם אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ וּשְׂכָרָהּ הַשּׂוֹכֵר לְהוֹלִיךְ בָּהּ יַיִן זֶה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ מִן הַשָּׂכָר כְּלוּם חַיָּב לִתֵּן כָּל הַשָּׂכָר. שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ הָבֵא לִי הַיַּיִן עַצְמוֹ וַאֲנִי אָבִיא לְךָ סְפִינָה מִכָּל מָקוֹם וְאוֹלִיכוֹ. אֲבָל צָרִיךְ לְנַכּוֹת כְּדֵי הַטֹּרַח שֶׁל חֲצִי הַדֶּרֶךְ שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה הַמְטַפֵּל בְּהוֹלָכַת הַסְּפִינָה לְיוֹשֵׁב וּבָטֵל. אָמַר לוֹ סְפִינָה זוֹ אֲנִי מַשְׂכִּיר וְשָׂכַר הַשּׂוֹכֵר לְהוֹלִיךְ בָּהּ יַיִן זֶה אִם נָתַן הַשָּׂכָר אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחְזִירוֹ וְאִם לֹא נָתַן לֹא יִתֵּן שֶׁאֵין זֶה יָכוֹל לְהָבִיא הַסְּפִינָה עַצְמָהּ וְלֹא זֶה יָכוֹל לְהָבִיא יַיִן עַצְמוֹ. שָׂכַר סְפִינָה סְתָם לְיַיִן סְתָם הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְקִין הַשָּׂכָר:
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה וּפָרְקָה בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ נוֹתֵן לוֹ שְׂכַר כָּל הַדֶּרֶךְ וְאִם מָצָא הַשּׂוֹכֵר מִי שֶׁיַּשְׂכִּיר אוֹתָהּ לוֹ עַד הַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק שׂוֹכֵר וְיֵשׁ לְבַעַל הַסְּפִינָה עָלָיו תַּרְעֹמֶת. וְכֵן אִם מָכַר כָּל הַסְּחוֹרָה שֶׁבַּסְּפִינָה לְאִישׁ אַחֵר בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ וְיָרַד וְעָלָה הַלּוֹקֵחַ נוֹטֵל שְׂכַר חֲצִי הַדֶּרֶךְ מִן הָרִאשׁוֹן וּשְׂכַר הַחֵצִי מִזֶּה הָאַחֲרוֹן וְיֵשׁ לְבַעַל הַסְּפִינָה עָלָיו תַּרְעֹמֶת שֶׁגָּרַם לוֹ לִסְבֹּל דַּעַת אִישׁ אַחֵר שֶׁעֲדַיִן לֹא הֻרְגַּל בּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
מִכָּאן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ עַד זְמַן קָצוּב וְרָצָה הַשּׂוֹכֵר לְהַשְׂכִּיר הַבַּיִת לְאַחֵר עַד סוֹף זְמַנּוֹ מַשְׂכִּיר לַאֲחֵרִים אִם יֵשׁ בְּנֵי בַּיִת כְּמִנְיַן בְּנֵי בֵּיתוֹ. אֲבָל אִם הָיוּ אַרְבָּעָה לֹא יִשְׂכֹּר לַחֲמִשָּׁה. שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים אֵין הַשּׂוֹכֵר רַשַּׁאי לְהַשְׂכִּיר אֶלָּא מִטַּלְטְלִין שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ אֵין רְצוֹנִי שֶׁיְּהֵא פִּקְדוֹנִי בְּיַד אַחֵר אֲבָל בְּקַרְקַע אוֹ בִּסְפִינָה שֶׁהֲרֵי בַּעְלָהּ עִמָּהּ אֵין אוֹמֵר כֵּן. וְכֵן אֲנִי אוֹמֵר אִם אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת לַשּׂוֹכֵר לָמָּה תִּטְרַח וְתַשְׂכִּיר בֵּיתִי לַאֲחֵרִים אִם לֹא תִּרְצֶה לַעֲמֹד בּוֹ צֵא הַנִּיחוֹ וְאַתָּה פָּטוּר מִשְּׂכִירָתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׂכִּירוֹ לְאַחֵר שֶׁזֶּה בְּאַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו עַד שֶׁאַתָּה מַשְׂכִּירוֹ לְאַחֵר תַּנִּיחַ לָזֶה בֵּיתוֹ. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׂכִּירוֹ לְאַחֵר כְּלָל וְיִתֵּן שְׂכָרוֹ עַד סוֹף זְמַנּוֹ וְלֹא יֵרָאֶה לִי שֶׁדִּין זֶה אֱמֶת:
בַּיִת זֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ וְאַחַר שֶׁהִשְׂכִּירוֹ נָפַל אֵינוֹ חַיָּב לִבְנוֹתוֹ אֶלָּא מְחַשֵּׁב עַל מַה שֶּׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וּמַחֲזִיר לוֹ שְׁאָר הַשְּׂכִירוּת. אֲבָל אִם סְתָרוֹ חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת אַחֵר אוֹ יַשְׂכִּיר לוֹ כְּמוֹתוֹ. וְכֵן אִם חָזַר אַחַר שֶׁהִשְׂכִּירוֹ לָזֶה וְהִשְׂכִּירוֹ אוֹ מְכָרוֹ לְעַכּוּ"ם אוֹ אַנָּס שֶׁהִפְקִיעַ שְׂכִירוּת הָרִאשׁוֹן הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַשְׂכִּיר לוֹ בַּיִת אַחֵר כְּמוֹתוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
הִשְׂכִּיר לוֹ בַּיִת סְתָם וְאַחַר שֶׁנָּתַן לוֹ בַּיִת נָפַל חַיָּב לִבְנוֹתוֹ אוֹ יִתֵּן לוֹ בַּיִת אַחֵר. וְאִם הָיָה קָטָן מִן הַבַּיִת שֶׁנָּפַל אֵין הַשּׂוֹכֵר יָכוֹל לְעַכֵּב עָלָיו. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה קָרוּי בַּיִת שֶׁלֹּא הִשְׂכִּיר אֶלָּא בַּיִת סְתָם. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ בַּיִת כָּזֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת כְּמִדַּת אָרְכּוֹ וּמִדַּת רָחְבּוֹ שֶׁל בַּיִת זֶה שֶׁהֶרְאָהוּ. וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ לֹא הָיָה עִנְיַן דְּבָרַי אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לַנָּהָר אוֹ לַשּׁוּק אוֹ לַמֶּרְחָץ כָּזֶה אֶלָּא חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת כְּמִדָּתוֹ וּכְצוּרָתוֹ לְפִיכָךְ אִם הָיָה קָטָן לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָּדוֹל גָּדוֹל לֹא יַעֲשֶׂנּוּ קָטָן אֶחָד לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַיִם שְׁנַיִם לֹא יַעֲשֶׂנּוּ אֶחָד. וְלֹא יִפְחֹת מִן הַחַלּוֹנוֹת שֶׁהָיוּ בּוֹ וְלֹא יוֹסִיף עֲלֵיהֶן אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם:
הַמַּשְׂכִּיר עֲלִיָּה סְתָם חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ עֲלִיָּה. אָמַר לוֹ עֲלִיָּה זוֹ שֶׁעַל גַּבֵּי בַּיִת זֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ הֲרֵי שִׁעְבֵּד בַּיִת לַעֲלִיָּה לְפִיכָךְ אִם נִפְחֲתָה הָעֲלִיָּה בְּאַרְבָּעָה טְפָחִים אוֹ יֶתֶר חַיָּב הַמַּשְׂכִּיר לְתַקֵּן וְאִם לֹא תִּקֵּן הֲרֵי הַשּׂוֹכֵר יוֹרֵד וְדָר בַּבַּיִת עִם בַּעַל הַבַּיִת עַד שֶׁיְּתַקֵּן. הָיוּ שְׁתֵּי עֲלִיּוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ וְנִפְחֲתָה הָעֶלְיוֹנָה דָּר בַּתַּחְתּוֹנָה. נִפְחֲתָה הַתַּחְתּוֹנָה הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם יָדוּר בָּעֶלְיוֹנָה אוֹ בַּבַּיִת לְפִיכָךְ לֹא יָדוּר וְאִם דָּר אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ דַּלִּית זוֹ שֶׁעַל גַּבֵּי הַפַּרְסֵק הַזֶּה אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ וְנֶעֱקַר אִילָן הַפַּרְסֵק מִמְּקוֹמוֹ וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ חַיָּב אַתָּה לְהַעֲמִיד הַפַּרְסֵק כָּל זְמַן שֶׁהַדַּלִּית קַיֶּמֶת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
Meforshim on this section
- חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות שכירות Chidushim of Machaneh Ephraim on Rambam, Hiring
אם נלקחה דרך הליכה וכו'. נ"ב הבעפ"מ ח"ב סי' ל"ב כתב דרבינו איירי שא"ל חמור סתם, ואנ"כ:
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות שכירות Even Ha'azel on Rambam, Hiring
השוכר את הבהמה וחלתה או נשתטית או נלקחה לעבודת המלך אע"פ שאין סופה לחזור אם נלקחה דרך הלוכה הרי המשכיר אומר לשוכר הרי שלך לפניך וחייב ליתן לו שכרו משלם, בד"א בששכרה לשאת עליה משוי שאפשר להשליכה בלא הקפדה, אבל אם שכרה לרכוב עליה או לשאת עליה כלי זכוכית וכיוצא…
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שכירות Hasagot HaRa'avad on Rambam, Hiring
השוכר את הבהמה וכו' במה דברים אמורים בששכרה לשאת עליה משא וכו' עד אלא תרעומות. א"א אנשתטית קאי:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות שכירות Kessef Mishneh on Rambam, Hiring
השוכר את הבהמה וכו' אע"פ שאין סופה לחזור. נראה מדברי רבינו שהוא מפרש דאנגריא שאינה חוזרת היינו שאין מחזירין אותה כלל:
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות שכירות Kiryat Sefer on Rambam, Hiring
המשכיר לחבירו חמור או ספינה או בית החיוב והפטור כמו שכתב הרב ז"ל מהמשנה וגמרא הוא מן התורה דסברא היא דבכה"ג חייב ובכה"ג פטור ודינין אלו פרק האומנין:
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכירות Lechem Mishneh on Rambam, Hiring
מתה הבהמה או נשברה וכו'. קשה טובא בדברי רבינו ז"ל דנראה שהוא מפרש דבחמור סתם חייב להעמיד לו חמור אחר כשמתה היינו דימכור הנבילה ויקח או ישכור אחר אבל אם לא יש בדמי הבהמה למכור או לשכור נותן לו שכרו של חצי הדרך לבד ומאי דכתב ואם אין בדמיה לא ליקח ולא לשכור נותן…
- מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכירות Maggid Mishneh on Rambam, Hiring
השוכר את הבהמה וחלתה או וכו'. משנה בהשוכר את האומנין (דף ע"ח) השוכר את החמור והבריקה או שנעשית אנגריא אומר לו הרי שלך לפניך ומפרש בגמרא הבריקה שהתליעו רגליה וזהו חלתה שהזכיר רבינו וכן נשתטה מפורש בברייתא שם:
- מקורי הרמב"ם לרש"ש על משנה תורה, הלכות שכירות Mekorei HaRambam LeRashash on Rambam, Hiring
וכן אם מכר כו' וירד ועלה הלוקח. נוטל שכר כו'. כצ"ל הפסק הנקודה: הלכה ה מכאן אני אומר כו'. והגמי"י הביא עוד ראיה בשם מהר"ם מערכין מכרה לראשון במנה כו'. הן לפמש"כ רבינו בעצמו בפכ"ג מהל' מכירה ה"ח (ועמש"כ שם לעיין בסמ"ע) אין מזה ראיה כלל. וע"ש גם בהל' ו':
- מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות שכירות Melekhet Shelomoh on Rambam, Hiring
מכאן אני אומר שהמשכיר בית לחבירו וכו'. כתב מהרימ"ט בחלק חו"מ סי' קי"ט שאפי' לדעת רבינו לא אמרה אלא במשכיר בית לחבירו וא"צ להשתמש בהם אבל כגון זה שבכלל השכירות תשמישי החצר המשותף ויד שניהם שוה בתשמישו מצי למימר הראשון נוח לי והשני קשה הימנו להשתמש וכמ"ש הרא"ש…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכירות Migdal Oz on Rambam, Hiring
השוכר את הבהמה וחלתה וכו' בד"א בששכרו לשאת עליה משא וכו' עד אלא תרעומות: כתב הראב"ד ז"ל אנשתטית קאי עכ"ל: ואני אומר עיקר אלו ההלכות במציעא פרק השוכר את האומנין ופירוש זה סברא היא ואנו אין לנו כן כי מה לי נשתטית מה לי חלתה או נלקחה לעבודת המלך מאחר שצריכין…
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות שכירות Mishneh LaMelech on Rambam, Hiring
מתה הבהמה או נשברה כו'. רש"י פירש אמתניתין דקתני מתה או נשברה חייב להעמיד לו חמור וז"ל חייב המשכיר למכור הנבלה והעור לכלבים ולהוסיף מעות ולהעמיד לו חמור או ישכור אחר בדמי הנבלה או יחזיר שכרו ע"כ. וכתב עליו הרא"ש ז"ל דדבריו מגומגמים מדכתב ולהוסיף מעות משמע…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות שכירות Ohr Sameach on Rambam, Hiring
אם אמר לו חמור סתם כו' ואם לא העמיד יש לשוכר למכור הבהמה כו': נראה מדברי רבינו דרק גבי חמור סתם סבר דאפילו מתה בביתו אם יש בדמיו לשכור ישכור ומכלינן קרנא, אבל בחמור זה דוקא כי מת בחצי הדרך, אבל מת בביתו טרם שנסע בדרך לא אמרו דאם יש בדמיו לשכור מכלינן קרנא…
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.