משנה תורה, הלכות שכירות יג
Rambam, Hiring 13 (Mishneh Torah, Hiring 13) · משנה תורה, הלכות שכירות · free full Hebrew text
Open in the reader →הַבְּהֵמָה אוֹכֶלֶת כָּל זְמַן שֶׁהִיא עוֹשָׂה בְּגִדּוּלֵי קַרְקַע בֵּין בִּמְחֻבָּר בֵּין בְּתָלוּשׁ. וְאוֹכֶלֶת מִמַּשּׂאוֹי שֶׁעַל גַּבָּהּ עַד שֶׁתִּהְיֶה פּוֹרֶקֶת וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִטּל בְּיָדוֹ וְיַאֲכִילֶנָּה:
כָּל הַמּוֹנֵעַ הַבְּהֵמָה מִלֶּאֱכל בִּשְׁעַת מְלַאכְתָּהּ לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה ד) "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ". אֶחָד שׁוֹר וְאֶחָד כָּל מִינֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִין וְאֶחָד הַדִּישָׁה וְאֶחָד כָּל שְׁאָר הַמְּלָאכוֹת שֶׁל גִּדּוּלֵי קַרְקַע וְלֹא נֶאֱמַר שׁוֹר בְּדִישׁוֹ אֶלָּא בָּהוֹוֶה. וְהַחוֹסֵם אֶת הַפּוֹעֵל פָּטוּר. אֶחָד הַחוֹסֵם אוֹתָהּ בִּשְׁעַת מְלָאכָה וְאֶחָד הַחוֹסֵם אוֹתָהּ מִקֹּדֶם וְעָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה וְהִיא חֲסוּמָה אֲפִלּוּ חֲסָמָהּ בְּקוֹל לוֹקֶה. שָׂכַר בְּהֵמָה וַחֲסָמָהּ וְדָשׁ בָּהּ לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם לַבְּעָלִים אַרְבַּעַת קַבִּין לְפָרָה וּשְׁלֹשֶׁת קַבִּין לַחֲמוֹר שֶׁמִּשְּׁעַת מְשִׁיכָה נִתְחַיֵּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ. וְאֵינוֹ חַיָּב מַלְקוֹת עַד שֶׁיָּדוּשׁ בָּהּ חֲסוּמָה:
יִשְׂרָאֵל הַדָּשׁ בְּפָרָתוֹ שֶׁל עַכּוּ"ם עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל (דברים כה ד) "תַחְסֹם". וְהָעַכּוּ"ם הַדָּשׁ בְּפָרָתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תַחְסֹם. אָמַר לְעַכּוּ"ם חֲסֹם פָּרָתִי וְדוּשׁ בָּהּ. יָשַׁב לָהּ קוֹץ בְּפִיהָ וְדָשׁ בָּהּ וַהֲרֵי אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. הִרְבִּיץ לָהּ אֲרִי מִבַּחוּץ אוֹ שֶׁהִרְבִּיץ בְּנָהּ מִבַּחוּץ. הֲרֵי שֶׁצָּמְאָה וְאֵינוֹ מַשְׁקֶה אוֹתָהּ. פָּרַס עוֹר עַל גַּבֵּי הַדַּיִשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹּאכַל. כָּל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אָסוּר וְאֵינוֹ לוֹקֶה. הָיָה הַדָּבָר שֶׁהִיא עוֹשָׂה בּוֹ רַע לִבְנֵי מֵעֶיהָ וּמַזִּיקָהּ אוֹ שֶׁהָיְתָה חוֹלָה וְאִם תֹּאכַל מִזֶּה מַתְרֶזֶת מֻתָּר לְמָנְעָהּ. שֶׁלֹּא הִקְפִּידָה תּוֹרָה אֶלָּא עַל הֲנָאָתָהּ וַהֲרֵי אֵינָהּ נֶהֱנֵית:
פָּרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה כֹּהֵן דָּשׁ בָּהּ בִּתְרוּמָה וּבִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל וַדַּאי. וְכֵן פָּרוֹת הַדָּשׁוֹת בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וּפָרוֹת הַמְהַלְּכוֹת עַל הַתְּבוּאָה. לְפִי שֶׁיָּרַט לָהֶן הַדֶּרֶךְ אֵינוֹ עוֹבֵר עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם בַּל (דברים כה ד) "תַּחְסֹם". אֲבָל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן אִם הָיוּ דָּשׁוֹת בִּתְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי מֵבִיא מְעַט מֵאוֹתוֹ הַמִּין וְתוֹלֶה לָהֶן בַּקְּרֻסְטְלִין שֶׁבְּפִיהֶן:
הַדָּשׁ בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי וּבִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי וּבְגִדּוּלֵי תְּרוּמָה עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל (דברים כה ד) "תַּחְסֹם":
רַשַּׁאי בַּעַל הַפָּרָה לְהַרְעִיב פָּרָתוֹ וּלְסַגְּפָהּ כְּדֵי שֶׁתֹּאכַל הַרְבֵּה מִן הַדַּיִשׁ. וְרַשַּׁאי הַשּׂוֹכֵר לְהַאֲכִילָהּ פְּקִיעֵי עָמִיר כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹּאכַל הַרְבֵּה מִן הַדַּיִשׁ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ רַשַּׁאי בַּעַל הַבַּיִת לְהַשְׁקוֹת פּוֹעֲלִים יַיִן כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ עֲנָבִים הַרְבֵּה. וְרַשָּׁאִין פּוֹעֲלִין לִטְבּל פִּתָּן בְּצִיר כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ עֲנָבִים הַרְבֵּה. אֲבָל אֵין הַפּוֹעֵל רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ בַּלַּיְלָה וּלְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ בַּיּוֹם אוֹ לָדוּשׁ בְּפָרָתוֹ עַרְבִית וּלְהַשְׂכִּירָהּ שַׁחֲרִית. וְלֹא יִהְיֶה מַרְעִיב וּמְסַגֵּף עַצְמוֹ וּמַאֲכִיל מְזוֹנוֹתָיו לְבָנָיו מִפְּנֵי גֵּזֶל מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. שֶׁהֲרֵי תָּשֵׁשׁ כֹּחוֹ וְתֵחָלֵשׁ דַּעְתּוֹ וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בְּכֹחַ:
כְּדֶרֶךְ שֶׁמֻּזְהָר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא יִגְזל שְׂכַר עָנִי וְלֹא יְעַכְּבֶנּוּ כָּךְ הֶעָנִי מֻזְהָר שֶׁלֹּא יִגְזל מְלֶאכֶת בַּעַל הַבַּיִת וְיִבָּטֵל מְעַט בְּכָאן וּמְעַט בְּכָאן וּמוֹצִיא כָּל הַיּוֹם בְּמִרְמָה אֶלָּא חַיָּב לְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ בַּזְּמַן שֶׁהֲרֵי הִקְפִּידוּ עַל בְּרָכָה רְבִיעִית שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ אוֹתָהּ. וְכֵן חַיָּב לַעֲבֹד בְּכָל כֹּחוֹ שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב הַצַּדִּיק אָמַר (בראשית לא ו) "כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן". לְפִיכָךְ נָטַל שְׂכַר זֹאת אַף בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל מג) "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד": סְלִיקוּ לְהוּ הִלְכוֹת שְׂכִירוּת
Meforshim on this section
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות שכירות Even Ha'azel on Rambam, Hiring
הבהמה אוכלת כל זמן שהיא עושה בגדולי קרקע בין במחובר בין בתלוש, ואוכלת ממשאוי שעל גבה עד שתהי' פורקת ובלבד שלא יטול בידו ויאכילנה. ואוכלת ממשאוי שעל גבה, כתב המ"מ על זה ונחלקו המפרשים אם זה מדין תורה או מפני התקנה לפי שסמוכה היא במשנה להא דאבל מפני השב אבדה…
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שכירות Hasagot HaRa'avad on Rambam, Hiring
וכן פרות הדשות וכו' עד סוף הפרק. א"א דומה שהוא מפרש פרות המרכסות בתבואה כלומר עוברות על התבואה דרך הליכתן למקום אחר כדי לקצר הליכתן והמפרשים לא כך פירשו אלא תבואה שנשרית במים ורוצה להשיר קליפתה והוא חושלא עכ"ל:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות שכירות Kessef Mishneh on Rambam, Hiring
הרביץ לה ארי מבחוץ וכו' אסור ואינו לוקה. יש לתמוה על זה דהא אמרינן בגמרא דחסימה מעלייתא היא ולכן נ"ל שטעות סופר הוא וצריך להגיה ולכתוב רבץ ארי מבחוץ דומיא דישב לה קוץ וכמ"ש ה"ה:
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות שכירות Kiryat Sefer on Rambam, Hiring
אזהרת שי שלא יחסום שור בדישו דכתיב לא תחסום שור בדישו וגו' אלא מניחה שתאכל כל זמן שעושה בגידולי קרקע בין במחובר בין בתלוש דכתיב בדישו דהוי גידולי קרקע ותלוש וילפינן למחובר מדהוה ליה למכתב לא תדוש בחסימה כדאמר' לעיל וכתב לא תחסום שור לאקושי חוסם לנחסם מה חוסם…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכירות Lechem Mishneh on Rambam, Hiring
אפילו חסמה בקול וכו'. הרבה יש לתמוה על דברי ה"ה ז"ל חדא במ"ש בתחילה ורבינו כתב מימר ולקח המימרא וכו' דנראה דרצה לפרש דעת רבינו ז"ל דאית ליה דמימר נקרא לאו שיש בו מעשה משום דבדיבורא קא עביד מעשה ומאי דכתב בסנהדרין מימר משום דנקט לשון המימרא וזה אינו דבהדיא כתב…
- מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכירות Maggid Mishneh on Rambam, Hiring
הבהמה אוכלת כל זמן וכו'. מפורש שם שור במחובר ובתלוש בגמרא:
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכירות Migdal Oz on Rambam, Hiring
הבהמה אוכלת עד ויאכילנה. פרק השוכר את הפועלים (דף פ"ח) :
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות שכירות Mishneh LaMelech on Rambam, Hiring
אפילו חסמה בקול לוקה. (*א"ה עיין מ"ש ה"ה ליישב אמאי לקי כיון דאין בו מעשה ועיין לקמן פ"ד מהלכות מלוה ולוה דין ו'):
- אור שמח על משנה תורה, הלכות שכירות Ohr Sameach on Rambam, Hiring
השוה רבינו דין תרומ"ע של דמאי לגדולי תרומה, ובהל' תרומות סוף פי"א כתב מהמשנה דתרומות תולה כפיפות בצוארי בהמה ונותן לתוכן מאותו המין כו'. אמנם לשיטת הרמב"ן שהביא ר"ן בסוכה פ"ג דתרומ"ע של דמאי מאכילין לעניים ואכסנאי עו"ג אפשר דאינו צריך להביא כלל מאותו המין…
- שער המלך על משנה תורה, הלכות שכירות Sha'ar HaMelekh on Rambam, Hiring
ישראל הדש כו'. כתב ה"ה ופרש"י הבעלים שאמרו חסום פרתי ודוש בה תבואה שלך כו' ולאו דוקא תבואה שלך דאפי' בתבואה שלי כו' כתב הרב ל"מ ז"ל תכונת דבריו שלדעת רש"י ז"ל אם הדישה של ישראל עובר הישראל עליו בלאו אפי' דשה הגוי ואע"ג דקי"ל אשלד"ע ועוד דאין שליחות לגוי אפי"ה…