משנה תורה, הלכות בכורות א
Rambam, Firstlings 1 (Mishneh Torah, Firstlings 1) · משנה תורה, הלכות בכורות · free full Hebrew text
Open in the reader →מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַפְרִישׁ כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים בֵּין בָּאָדָם בֵּין בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה בֵּין מִמִּין הַחֲמוֹר. בֵּין שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים בֵּין שֶׁהָיוּ טְרֵפוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג ב) "קַדֵּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה". וְכֻלָּן לַכֹּהֲנִים:
בְּכוֹר אָדָם וּבְכוֹר חֲמוֹר נִפְדִּים וּפִדְיוֹנָם לַכֹּהֲנִים. וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה נִשְׁחָט בָּעֲזָרָה כִּשְׁאָר קָדָשִׁים קַלִּים. זוֹרְקִין דָּמוֹ וּמַקְטִיר אֵימוּרָיו כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת וּשְׁאָר הַבָּשָׂר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח טו) "אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה" (במדבר יח יז) "אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר" (במדבר יח יז) "לֹא תִפְדֶּה קֹדֶשׁ הֵם" (במדבר יח יח) "וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ":
בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁהוּא בַּעַל מוּם בֵּין שֶׁנּוֹלַד בְּמוּמוֹ בֵּין שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם אַחַר שֶׁהָיָה תָמִים הֲרֵי הוּא לַכֹּהֵן אִם רָצָה אוֹכְלוֹ בְּכָל מָקוֹם אוֹ מוֹכְרוֹ אוֹ מַאֲכִילוֹ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה אֲפִלּוּ לְנָכְרִי מִפְּנֵי שֶׁהוּא חֻלִּין. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו כא) "וְכִי יִהְיֶה בוֹ מוּם פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר" וְגוֹ' (דברים טו כב) "הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו יֹאכֲלֶנּוּ כַּצְּבִי וְכָאַיָּל" וַהֲרֵי הוּא נִכְסֵי כֹּהֵן:
מִצְוָה לְהַקְדִּישׁ בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה וְיֹאמַר הֲרֵי זֶה קֹדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו יט) "תַּקְדִּישׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ" וְאִם לֹא הִקְדִּישׁוֹ הֲרֵי זֶה מִתְקַדֵּשׁ מֵאֵלָיו וּקְדֻשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם הִיא:
מִצְוַת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ וְאֵין מְבִיאִין בְּכוֹרוֹת מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כג) "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יד כג) "מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ". מִמָּקוֹם שֶׁאַתָּה מֵבִיא מַעֲשַׂר דָּגָן אַתָּה מֵבִיא בְּכוֹר בָּקָר וָצֹאן וּמִמָּקוֹם שֶׁאֵין אַתָּה מֵבִיא מַעֲשַׂר דָּגָן אִי אַתָּה מֵבִיא בְּכוֹר בָּקָר וָצֹאן אֶלָּא הֲרֵי הוּא כְּחֻלִּין וְיֵאָכֵל בְּמוּמוֹ. וְאִם הֵבִיא אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ וְלֹא יִקָּרֵב אֶלָּא יֵאָכֵל בְּמוּמוֹ:
מִצְוָה זוֹ נוֹהֶגֶת בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת כְּמוֹ מַעֲשַׂר דָּגָן. וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּמֻקְדָּשִׁין כְּשֶׁהֵן בִּקְדֻשָּׁתָן קֹדֶם שֶׁיִּפָּדוּ בֵּין קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ בֵּין קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת:
הַכּל חַיָּבִין בִּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַבְּכוֹר לַכֹּהֵן אִם נוֹלַד לוֹ בְּכוֹר מַקְרִיב דָּמוֹ וְאֵימוּרָיו כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְאוֹכֵל שְׁאָר הַבָּשָׂר בְּתוֹרַת בְּכוֹר. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו יט) "כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ" וְגוֹ'. אֲבָל בְּכוֹר אָדָם וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים פְּטוּרִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה:
הַבְּכוֹר נֶאֱכָל בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ בֵּין תָמִים בֵּין בַּעַל מוּם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו כ) "לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְּשָׁנָה" (דברים טו כא) "וְכִי יִהְיֶה בּוֹ מוּם" (דברים טו כב) "בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ". וּמֵאֵימָתַי מוֹנֶה לוֹ. אִם תָּם הוּא מוֹנֶה לוֹ מִיּוֹם שְׁמִינִי שֶׁהוּא רָאוּי לְהַקְרָבָה וְאִם נוֹלַד בַּעַל מוּם מוֹנֶה לוֹ מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד. וְהוּא שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו שֶׁהֲרֵי נִרְאֶה לַאֲכִילָה בְּיוֹם לֵידָתוֹ. אֲבָל אִם לֹא יָדַע בְּוַדַּאי שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו מוֹנֶה לוֹ מִיּוֹם שְׁמִינִי:
נוֹלַד לוֹ מוּם בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. נוֹלַד לוֹ מוּם בְּסוֹף שְׁנָתוֹ מֻתָּר לְקַיְּמוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם מִיּוֹם שֶׁנָּפַל בּוֹ הַמּוּם וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְאַחֵר לְאַחַר שְׁנָתוֹ. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לִפְנֵי גְּמַר שְׁנָתוֹ מַשְׁלִימִין לוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר אַחַר שְׁנָתוֹ. נוֹלָד לוֹ מוּם אַחַר שְׁנָתוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם וְיֵאָכֵל:
הַבְּכוֹר בַּזְּמַן הַזֶּה מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיִּפּל בּוֹ מוּם וְיֵאָכֵל:
וְעַד שֶׁלֹּא נִרְאֶה לְהַרְאוֹתוֹ לְחָכָם רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים. וּמִשֶּׁנִּרְאֶה לְהַרְאוֹתוֹ לְחָכָם. אִם נוֹלַד בּוֹ מוּם בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. נוֹלַד אַחַר שְׁנָתוֹ מְקַיְּמוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם:
שָׁנָה שֶׁל בְּכוֹר הִיא שְׁנַת לְבָנָה תְּמִימָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִיּוֹם לְיוֹם. וְאִם הָיְתָה שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת נִתְעַבְּרָה לוֹ וּמוֹנֶה לוֹ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ. נוֹלְדוּ לוֹ שְׁנֵי טְלָאִים אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁל אֲדָר הָרִאשׁוֹן וְאֶחָד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֵׁנִי. זֶה שֶׁנּוֹלַד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֵׁנִי כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם רִאשׁוֹן בַּאֲדָר שֶׁל שָׁנָה הַבָּאָה עָלְתָה לוֹ שָׁנָה וְזֶה שֶׁנּוֹלַד בַּחֲצִי אֲדָר רִאשׁוֹן לֹא עָלְתָה לוֹ שָׁנָה עַד חֲצִי אֲדָר שֶׁל שָׁנָה הַבָּאָה הוֹאִיל וְנוֹלַד בְּחֹדֶשׁ הָעִבּוּר מוֹנִין אוֹתוֹ לוֹ:
עָבַר וְאִחֵר הַבְּכוֹר לְאַחַר שְׁנָתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה אִם הָיָה תָּם הֲרֵי זֶה לֹא נִפְסַל אֶלָּא מַקְרִיבוֹ וְאִם הָיָה בַּעַל מוּם שׁוֹחֲטוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כג) "מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ" מַקִּישׁ בְּכוֹר לְמַעֲשֵׂר מַה מַּעֲשֵׂר אֵינוֹ נִפְסַל מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ אַף בְּכוֹר אֵינוֹ נִפְסַל מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ:
אֵין נוֹתְנִין אֶת הַבְּכוֹר לַכֹּהֵן כְּשֶׁיִּוָּלֵד שֶׁאֵין זוֹ גְּדֻלָּה לַכֹּהֵן. אֶלָּא יְטַפֵּל בּוֹ בְּעָלָיו עַד שֶׁיַּגְדִּיל מְעַט וְיִתְּנֶנּוּ לַכֹּהֵן. וְעַד כַּמָּה יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין לְהִטָּפֵל בַּבְּכוֹר. בְּהֵמָה דַּקָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם וּבְגַסָּה חֲמִשִּׁים יוֹם. וְאִם אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן תְּנֵהוּ לִי בְּתוֹךְ זְמַן זֶה וַאֲנִי אֲטַפֵּל לְעַצְמִי אֵינוֹ רַשַּׁאי לִתְּנוֹ לוֹ שֶׁזֶּה כְּמוֹ מְסַיֵּעַ עַל מַתְּנוֹתָיו וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בִּתְרוּמוֹת שֶׁהַכֹּהֲנִים הַמְסַיְּעִין בְּבֵית הַגֳּרָנוֹת וּבְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם וּבְתוֹךְ הָרוֹעִים אֵין נוֹתְנִין לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶן בִּשְׂכָרָן:
הָיָה הַבְּכוֹר בַּעַל מוּם וְאָמַר לוֹ בְּתוֹךְ זְמַן זֶה תְּנֵהוּ לִי שֶׁאֹכֲלֶנּוּ עַתָּה. אוֹ שֶׁהָיָה תָמִים וְאָמַר לוֹ תְּנֵהוּ לִי בְּתוֹךְ זְמַן זֶה שֶׁאַקְרִיבֶנּוּ עַתָּה הֲרֵי זֶה נוֹתְנוֹ לוֹ. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהַבְּכוֹר נוֹתֵן לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה:
כֹּהֵן שֶׁאָכַל כְּזַיִת מִבְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלַיִם לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב יז) "לֹא תוּכַל לֶאֱכל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ". וְכֵן זָר שֶׁאָכַל כְּזַיִת מִבְּכוֹר בֵּין לִפְנֵי זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה לוֹקֶה. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה אַף לְזָר שֶׁאָכַל בְּכוֹר בֵּין לִפְנֵי זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה:
הַבְּכוֹר אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח יז) "אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה". וְכֵן אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא תָּם שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא עוֹמֵד לְקָרְבָּן אֵין לַכֹּהֵן בּוֹ זְכוּת כְּדֵי לְמָכְרוֹ. וּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין בַּיִת הוֹאִיל וְהוּא עוֹמֵד לַאֲכִילָה הֲרֵי הוּא מֻתָּר לְמָכְרוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא תָמִים בֵּין לְכֹהֵן בֵּין לְיִשְׂרָאֵל:
בְּכוֹר בַּעַל מוּם יֵשׁ לַכֹּהֵן לְמָכְרוֹ בְּכָל זְמַן בֵּין לִפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא לִפְנֵי הַבַּיִת. בֵּין חַי בֵּין שָׁחוּט. וּכְשֶׁהוּא מוֹכֵר בְּשַׂר בְּכוֹר בַּעַל מוּם מוֹכְרוֹ בַּבַּיִת אֲבָל לֹא בַּשּׁוּק כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ אֲבָל בְּשַׂר בְּכוֹר תָּמִים אֵינוֹ נִמְכָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּשַׂר קֹדֶשׁ. וְכֹהֲנִים שֶׁנִּמְנוּ עִם הַבְּכוֹר מֻתָּרִין לִשְׁקל מָנָה כְּנֶגֶד מָנָה:
הַמַּפְשִׁיט בְּכוֹר בַּעַל מוּם הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהַפְשִׁיטוֹ בְּאֵי זֶה דֶּרֶךְ שֶׁיִּרְצֶה. אִם רָצָה לְהַרְגִּיל מַרְגִּיל. וְכֵן שְׁאָר פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין אִם רָצָה לְהַפְשִׁיט מִן הָרֶגֶל מַפְשִׁיט:
Meforshim on this section
- חידושים ומקורים מבעל מנחת חינוך על משנה תורה, הלכות בכורות Annotations of Minchat Chinukh on Rambam, Firstlings
מצוה להקדיש בכור בהמה טהורה. נ"ב אני מסתפק אם נולד במומו אם ג"כ מצוה להקדיש או לא, כי בתורה מצינו שבע"מ נקראת טמאה ואם בבהמה הטמאה בפ' בחקותי אפשר דאין מצוה להקדיש, וכעת לא מצאתי גילוי לדין זה:
- בן אריה על משנה תורה, הלכות בכורות Ben Aryeh on Rambam, Firstlings
לחם משנה: ופסק רבינו ז"ל כר"ע אע"ג דסתם משנה כר' ישמעאל כו'. נ"ב בחנם נדחק בזה דהא סתמא דסוף חלה דלא קיבלו מבן אנטיגנוס [שהביא בכורות מבבל] כר"ע. ואדרבא מעשה רב והרב כתב גם לקמן מברייתא דבן אנטיגנוס ונמשך לו הטעות מלשון רש"י ז"ל בסוף פ"ג דתמורה [דף כ"א ע"ב]…
- הר המוריה על משנה תורה, הלכות בכורות Har HaMoriyah on Rambam, Firstlings
טרפות. מרן לא הראה מקום לזה ובאמת הוא ש"ס מפורש בחולין קל"ז ב' יעו"ש ועיין שם עוד ס"ט ב' ולכאורה משמע ג"כ כך מדממעט בב"ק י"א ב' ובמנחות ל"ז א' דאדם שנטרף אין פודין אותו א"כ ממילא בבכור בהמה דליכא מיעוטא א"כ גם בבכור שייכא. ולכאורה משמע מלשון רבינו דגם בכור…
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות בכורות Hasagot HaRa'avad on Rambam, Firstlings
מצות בכור בהמה טהורה וכו' עד אלא הרי הוא כחולין. א"א טעות היא זו ואפי' לר"ע דאית ליה האי סברא לא אמר אלא ליקרב אבל קדושת בכור יש בו ואינו נגזז ונעבד ואינו נאכל אלא במומו:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות בכורות Kessef Mishneh on Rambam, Firstlings
מצות עשה להפריש כל פטר רחם הזכרים וכו'. מפורש בתורה פ' בא אל פרעה ופ' ראה.
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות בכורות Kiryat Sefer on Rambam, Firstlings
מצות קנט להפריש כל פטר רחם הזכרים בין באדם בין בבהמה טהורה בין ממין החמור בין שלמים בין טרפות דכתיב קדש לי כל בכור פטר רחם בבני ישראל באדם ובבהמה וכתיב גבי פטר חמור וגו' וכלל כולם בפסוק בפרשת קרח כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו לה' וגו' אך פדה תפדה את בכור האדם…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות בכורות Lechem Mishneh on Rambam, Firstlings
הטמא והטהור יחדיו יאכלנו כצבי וכאיל וכו'. בפ' כל פסולי המוקדשין אמרו שם במשנה ב"ה מתירים אפילו לנכרי ובגמרא פירשו הטעם כצבי וכאיל מה צבי ואיל מותר לנכרי אף פסולי המוקדשין מותרין לנכרי ואמרו שם ואידך תלתא צבי ואיל כתיבי ומוקי לה לכדר"א הקפר ואע"ג דב"ה משמע דלא…
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות בכורות Mishneh LaMelech on Rambam, Firstlings
מצוה להקדיש בכור בהמה טהורה כו'. בסוף פרק המקדיש שדהו מחלוקת רבי ישמעאל ורבנן ופסק כרבנן ואזיל לשיטתיה דפסק לעיל בפרק ו' מהלכות ערכין וחרמין כרבנן דסתם חרמים לכהנים וקרא דכל חרם קדש קדשים הוא אתא להקדש עילוי אייתר לן קרא דתקדיש למצוה להקדישו. ודע דהרא"ש פסק…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות בכורות Ohr Sameach on Rambam, Firstlings
מ"ע להפריש כל פטר רחם כו' (והעברת כל פטר רחם). נ"ב במכילתא אין העברה אלא הפרשה וכן הוא אומר והעברתם נחלתו לבתו, פירוש דכן כאן בבכור יוצא מרשות בעלים לרשות כהן ולכך אצל כהן עצמו כתיב תקדיש לד' כי אינו יוצא לרשות אחר רק הכהן הבעלים מקריבו ואוכלו בעצמו וכמו…
- שורשי הים על משנה תורה, הלכות בכורות Shorshei HaYam on Rambam, Firstlings
שורש איסור פדיון בכור בהמה טהורה הבכור אין פודין אותו שנאמר אך בכור שור או כשב כו' לא תפדה כו'. הכי איתא בפ"ק דתמורה ד"ה רע"ב וכתב רש"י ד"ה לא תפדה וז"ל שאין הבעלים יכולין לפדותו ולנהוג בו מנהג חולין כגון גיזה ועבודה אבל נמכר הוא שאם נפל בו מום יכול למוכרו…
- קונטרס תשובה מיראה על משנה תורה, הלכות בכורות Teshuvah MeYirah on Rambam, Firstlings
ויראה לי שהבכור ניתן לכל כהן שירצה. וכתב ע"ז הכ"מ נראה דהיינו לומר שטובת הנאה לבעלים עכ"ל, והוא תלמוד ערוך בבכורות כ"ז א', דמסיים ובכולם יש בהם טובת הנאה לבעלים וקאי על כל מה שאמר שם בברייתא הכהנים והלוים והעניים והמסייעים בבית הרועים עיי"ש היטב, הרי מבואר…
- ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות בכורות Tziunei Maharan on Rambam, Firstlings
מצות עשה להפריש כל פטר רחם הזכרים כו' בין שהיו שלימים בין שהיו טרפות וכו'. וכתב הכ"מ ומ"ש בין שהיו טרפות ע"כ. ולא הראה מקור הדין אבל דברי רבינו מבוארים בש"ס חולין דף קל"ו ע"ב ולילף צאן צאן מבכור מה בכור אפי' טרפה כו'. וכן מתבאר מהמשנה דזבחים דף ק"ג ע"ב אמר…
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.