משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים ב
Rambam, Defilement of Foods 2 (Mishneh Torah, Defilement of Foods 2) · משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים · free full Hebrew text
Open in the reader →כָּל הָאֳכָלִין הַגְּדֵלִין מִן הַקַּרְקַע אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה עַד שֶׁיֵּעָקְרוּ. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין אֲפִלּוּ כְּשֹׁרֶשׁ קָטָן שֶׁיְּכוֹלִין לִחְיוֹת מִמֶּנּוּ אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה:
יִחוּר שֶׁל תְּאֵנָה שֶׁנִּפְשַׁח וּמְעֹרֶה בִּקְלִפָּה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת מִמֶּנָּה כָּל הָאֳכָלִין שֶׁבּוֹ מִתְטַמְּאִין. וְיֵשׁ בַּדָּבָר סָפֵק אִם הָיָה שְׁאָר הָאִילָן כְּמוֹ יָד לְזֶה הַיִּחוּר שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ לָאו:
יְרָקוֹת שֶׁיָּבְשׁוּ בְּאִבֵּיהֶן כְּגוֹן כְּרוּב וּדְלַעַת שֶׁיָּבְשׁוּ בְּאִבֵּיהֶן אֵינָן מִתְטַמְּאִין טֻמְאַת אֳכָלִין. לִקְּטָן לְיַבְּשָׁן הֲרֵי הֵן אֳכָלִין כְּשֶׁהָיוּ עַד שֶׁיִּיבְשׁוּ וְיֵעָשׂוּ כְּעֵץ:
אִילָן שֶׁנִּפְשַׁח וּבוֹ פֵּרוֹת הֲרֵי הֵן כִּתְלוּשִׁין. וְכֵן אִם יָבַשׁ הָאִילָן וּבוֹ פֵּרוֹת הֲרֵי הֵן כִּתְלוּשִׁין:
תְּאֵנִים שֶׁיָּבְשׁוּ בְּאִבֵּיהֶן מִטַּמְּאוֹת טֻמְאַת אֳכָלִין בִּמְקוֹמָן:
כָּל הָאֳכָלִין שֶׁהֵן מִבַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה עַד שֶׁיָּמוּתוּ. שָׁחַט בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הֵן מְפַרְכְּסִין מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְדָגִים מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִשֶּׁיָּמוּתוּ. נוֹלַד בָּהֶן טְרֵפָה וְנִתְטַמְּאוּ כְּשֶׁהֵן מִתְנַדְנְדִין הֲרֵי יֵשׁ בַּדָּבָר סָפֵק אִם הֵן חֲשׁוּבִין כְּמֵתִים הוֹאִיל וְנִטְרְפוּ אוֹ אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה עַד שֶׁיִּדְמוּ כְּאֶבֶן וְלֹא יִתְנַדְנְדוּ. הָאֵיבָר אוֹ הַבָּשָׂר הַמְדֻלְדָּלִין בִּבְהֵמָה אוֹ חַיָּה שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לִחְיוֹת אִם הֻכְשְׁרוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה בִּמְקוֹמָן מִפְּנֵי שֶׁהֵן חֲשׁוּבִין כְּאֹכֶל שֶׁפֵּרַשׁ. נִשְׁחֲטָה הַבְּהֵמָה הֻכְשְׁרוּ בִּשְׁחִיטָה. שֶׁהַבְּהֵמָה כֻּלָּהּ כְּמוֹ יָד לְאֵיבָר זֶה וְיָד שֶׁהֻכְשַׁר הֻכְשַׁר הָאֵיבָר כֻּלּוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְיֵשׁ בַּדָּבָר סָפֵק אִם תִּהְיֶה הַבְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ כְּמוֹ יָד לָאֵיבָר אוֹ בָּשָׂר הַמְדֻלְדָּלִין בָּהּ:
הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף הֻכְשַׁר כָּל הַבָּשָׂר בַּדָּם שֶׁיָּצָא בַּשְּׁחִיטָה. לְפִיכָךְ אִם לֹא יָצָא מֵהֶן דָּם בַּשְּׁחִיטָה הֲרֵי כָּל בְּשָׂרָן צָרִיךְ הֶכְשֵׁר כְּכָל הָאֳכָלִין שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ:
אֳכָלִין שֶׁהֻכְשְׁרוּ כְּשֶׁהֵן מְחֻבָּרִין לַקַּרְקַע אוֹ שֶׁהֻכְשְׁרוּ בְּמַיִם הַמְחֻבָּרִים שֶׁבַּקַּרְקַע אֵינוֹ הֶכְשֵׁר עַד שֶׁיֻּכְשְׁרוּ אַחַר שֶׁנֶּעֶקְרוּ בַּמַּיִם הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע אוֹ בִּשְׁאָר מַשְׁקִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא לד) "בְכָל כְּלִי" אֵינוֹ מַכְשִׁיר עַד שֶׁיִּתָּלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע כְּעֵין הַמַּיִם שֶׁבַּכֵּלִים. שָׁאַב הַמַּיִם בִּכְלִי וּנְתָנָן בַּקַּרְקַע אֵינָן מַכְשִׁירִין:
קִּשּׁוּת שֶׁנְּטָעָהּ בֶּעָצִיץ וְהִגְדִּילָה אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָאת חוּץ לֶעָצִיץ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְעָצִיץ שֶׁהוּא נָקוּב כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא בּוֹ שֹׁרֶשׁ קָטָן הֲרֵי הוּא כְּאֶרֶץ וְהַנָּטוּעַ בּוֹ אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְכֵן אִם הָיוּ בּוֹ מַיִם אֵינָן מַכְשִׁירִין:
עָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב הֲרֵי הַנָּטוּעַ בּוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְאִם הָיוּ מַיִם בְּתוֹכוֹ מַכְשִׁירִין:
כְּלֵי גְּלָלִים וּכְלֵי אֲדָמָה שֶׁהַשָּׁרָשִׁים יְכוֹלִין לִבְקֹעַ בָּהֶן וְלָצֵאת אֵינָן מַכְשִׁירִין אֶת הַזְּרָעִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן נְקוּבִין הֲרֵי הֵן כִּנְקוּבִין:
עָצִיץ שֶׁמִּלְאָהוּ עָפָר עַד שְׂפָתוֹ אֵינוֹ חָשׁוּב כְּלִי אֶלָּא הֲרֵי הוּא כְּטַבְלָא שֶׁאֵין לָהּ שָׂפָה שֶׁאֵינוֹ כְּלִי קִבּוּל:
מַשְׁקִין טְמֵאִין שֶׁנָּפְלוּ עַל הָאֳכָלִין נִטְמְאוּ אַף עַל פִּי שֶׁנָּפְלוּ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן הַבְּעָלִים. שֶׁהֲרֵי הַטֻּמְאָה וְהַהֶכְשֵׁר בָּאִין כְּאַחַת. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ בַּקַּרְקַע:
כָּל אֹכֶל שֶׁנִּפְסַד וְנִסְרַח עַד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְמַאֲכַל אָדָם אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְכֵן מַשְׁקֶה שֶׁנִּסְרַח וְנִפְסַד וְאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁתִיַּת אָדָם אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינוֹ מַכְשִׁיר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא לד) "אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה":
הָעוֹר שֶׁשְּׁלָקוֹ וְהַשִּׁלְיָא שֶׁחָשַׁב עָלֶיהָ לַאֲכִילָה מִתְטַמְּאִין טֻמְאַת אֳכָלִים בִּפְנֵי עַצְמָן:
עוֹר הַחֲמוֹר שֶׁשְּׁלָקוֹ הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם מִתְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים בִּפְנֵי עַצְמוֹ מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלָקוֹ אוֹ אֵינוֹ מִתְטַמֵּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָאוּס הַרְבֵּה:
חִטִּים שֶׁבִּגְלָלֵי בָּקָר וּשְׂעוֹרִים שֶׁבִּגְלָלֵי הַבְּהֵמָה שֶׁלִּקְּטָן אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְאִם חָשַׁב עֲלֵיהֶן לַאֲכִילָה מִתְטַמְּאוֹת טֻמְאַת אֳכָלִין:
כָּל אֹכֶל שֶׁנִּטְמָא וְאַחַר שֶׁנִּטְמָא נִפְסַל וְנִסְרַח. אִם נִפְסַל מִלֶּאֱכל הַכֶּלֶב אוֹ שֶׁיָּבַשׁ כְּחֶרֶשׂ הֲרֵי זֶה טָהוֹר. וְאִם נִפְסַל מִלֶּאֱכל אָדָם וַעֲדַיִן הוּא רָאוּי לְכֶלֶב הֲרֵי זֶה טָמֵא כְּשֶׁהָיָה. וְכָל הָאֳכָלִין שֶׁנִּטְמְאוּ אֵין לָהֶן טָהֳרָה בְּמִקְוֶה:
זְרָעִים טְמֵאִים שֶׁזְּרָעָם הֲרֵי הַצּוֹמֵחַ מֵהֶן טָהוֹר. וַאֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה. וְהוּא שֶׁהִשְׁרִישׁוּ. אֲבָל קֹדֶם הַשְׁרָשָׁה הֲרֵי הֵן בְּטֻמְאָתָן אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה:
אֳכָלִין שֶׁמְּחֻבָּרִין לְכֵלִים בָּטְלוּ מִתּוֹרַת אֹכֶל. וְאִם נִטְמָא הַכְּלִי הֲרֵי הֵן מִתְטַמְּאִין בְּטֻמְאַת הַכְּלִי הוֹאִיל וְהֵן מְשַׁמְּשִׁין תַּשְׁמִישׁ עֵץ הֲרֵי הֵן כְּעֵץ:
כָּל מַשְׁקֶה שֶׁנִּטְמָא וְאַחַר שֶׁנִּטְמָא נִפְסַד וְנִסְרַח הֲרֵי זֶה בְּטֻמְאָתוֹ לְעוֹלָם שֶׁאֵין הַמַּשְׁקֶה יוֹצֵא עַל יְדֵי הַכֶּלֶב לְעוֹלָם. וְאֵין לְמַשְׁקֶה שֶׁנִּטְמָא טָהֳרָה חוּץ מִן הַמַּיִם בִּלְבַד שֶׁאִם הִטְבִּיל מַיִם טְמֵאִים בְּמִקְוֶה כֵּיוָן שֶׁצָּפוּ מֵי מִקְוֶה עֲלֵיהֶן טָהֲרוּ. וּמַטְבִּילִין חַמִּין בְּצוֹנֵן וְצוֹנֵן בְּחַמִּין וְרָעִים בְּיָפִים וְיָפִים בְּרָעִים:
מַקֵּל שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְמֵאִים וְהִטְבִּיל מִקְּצָתָהּ בְּמִקְוֶה לֹא טָהֲרוּ הַמַּיִם שֶׁעַל מִקְּצָתָהּ עַד שֶׁיִּטְבּל אֶת כֻּלָּהּ:
שֶׁלֶג שֶׁנִּטְמָא וְהִשִּׁיק מִקְצָתוֹ לְמֵי מִקְוֶה הוֹאִיל וְטָהַר מִקְצָתוֹ טָהַר כֻּלּוֹ:
הַתֶּמֶד הַטָּמֵא בֵּין שֶׁנִּטְמָא אַחַר שֶׁתִּמְדּוֹ בֵּין שֶׁתִּמְדּוֹ בְּמַיִם טְמֵאִים עַד שֶׁלֹּא הֶחְמִיץ מַשִּׁיקוֹ בְּמִקְוֶה וְיִטְהַר שֶׁהֲרֵי הוּא כְּמַיִם. מִשֶּׁהֶחְמִיץ הֲרֵי הוּא כְּיַיִן וְאֵין לוֹ טָהֳרָה בְּמִקְוֶה:
קְדֵרָה שֶׁמִּלְאָהּ מַשְׁקִין כְּגוֹן דְּבַשׁ וְיַיִן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וּנְתוּנָה בְּתוֹךְ הַמִּקְוֶה וּפָשַׁט הָרִאשׁוֹן לְטֻמְאָה אֶת יָדוֹ וְנָגַע בָּהּ הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא אֶת הַמַּשְׁקִין אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּתוֹךְ הַמִּקְוֶה וְנִטְמֵאת הַקְּדֵרָה מֵחֲמַת הַמַּשְׁקִין שֶׁבְּתוֹכָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּתוֹךְ הַמִּקְוֶה. הָיְתָה מְלֵאָה מַיִם הַקְּדֵרָה טְהוֹרָה שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹן מְטַמֵּא כְּלִי חֶרֶס לְעוֹלָם וְאֵין הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ טְמֵאִים מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְעֹרָבִים בְּמֵי הַמִּקְוֶה. פָּשַׁט אַב הַטֻּמְאָה אֶת יָדוֹ וְנָגַע בָּהּ נִטְמֵאת הַקְּדֵרָה שֶׁאֵין הַמִּקְוֶה מְטַהֵר כְּלֵי חֶרֶס:
מֵי שְׁפִיכוֹת הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. יָרְדוּ עֲלֵיהֶן מֵי גְּשָׁמִים אִם רַבּוּ עֲלֵיהֶן הֲרֵי הֵן טְהוֹרִים. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה הַכּל טָמֵא בֵּין בְּכֵלִים בֵּין בְּקַרְקָעוֹת. אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁקָּדְמוּ מֵי שְׁפִיכָה אֲבָל קָדְמוּ מֵי גְּשָׁמִים וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן כָּל שֶׁהוּא מִמֵּי שְׁפִיכוֹת הַכּל טָמֵא שֶׁמַּשְׁקִין טְמֵאִין שֶׁיָּרְדוּ לִטְהוֹרִים מְטַמְּאִין בְּכָל שֶׁהוּא:
הַטּוֹרֵף אֶת גַּגּוֹ וְהַמְכַבֵּס אֶת כְּסוּתוֹ וַהֲרֵי הֵן מְנַטְּפִים יָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים וְרַבּוּ הַנְּטִיפוֹת הֲרֵי רַבּוּ מֵי גְּשָׁמִים עֲלֵיהֶן וְהַנּוֹטְפִים מֵהֶן טְהוֹרִין:
הַסָּךְ שֶׁמֶן טָהוֹר וְנִטְמָא זֶה הָאָדָם וְטָבַל וַהֲרֵי הַשֶּׁמֶן עַל בְּשָׂרוֹ אִם הָיָה כְּדֵי סִיכַת אֵיבָר קָטָן הֲרֵי הוּא טָהוֹר כְּשֶׁהָיָה מִקֹּדֶם. סָךְ שֶׁמֶן טָמֵא וְטָבַל לֹא טָהַר הַשֶּׁמֶן שֶׁעָלָיו אֶלָּא אִם נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ הֲרֵי הַשֶּׁמֶן בְּטֻמְאָתוֹ וְאִם לֹא נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ כְּדֵי לְהַטְפִּיחַ מִמֶּנּוּ בָּטֵל בְּמִעוּטוֹ:
Meforshim on this section
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים Hasagot HaRa'avad on Rambam, Defilement of Foods
שיבשו באיביהן. א"א ואפילו צמקו:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים Kessef Mishneh on Rambam, Defilement of Foods
כל האוכלים הגדילים מן הקרקע וכו'. נלמד ממה שיבא בסמוך ובפרק בתרא דעוקצים תבואה שנעקרה ומעורה אפילו בשורש קטן טהורה ומשמע לרבינו דהיינו דוקא כשיכולה לחיות דאל"כ חשיבא כעקורה כדאמרי' גבי ערלה וכדאמרי' גבי הני דבסמוך:
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים Kiryat Sefer on Rambam, Defilement of Foods
האוכלין כל זמן שהן מחוברין אפילו בשורש קטן שיכולין לחיות ממנו אין מקבלין טומאה כדתנן פרק ג' דעוקצין וכדילפינן לעיל פרק ראשון דאין מקבל טומאה אלא בתלוש וכל שאינו יכול לחיות ממנו הוי כתלוש. ויחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפה שאינו יכול לחיות טמא כרבנן דפליגי…
- מקורי הרמב"ם לרש"ש על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים Mekorei HaRambam LeRashash on Rambam, Defilement of Foods
בכ"מ, בפ"ג דבכורות אמרינן דבסרוחה מעיקרא ל"צ קרא כו'. זהו דוקא לבר פדא אבל לר' יוחנן ע"ז קאי קרא דלגר אשר בשעריך כו' כמש"כ רבינו לעיל פ"א מהלכות אה"ט הי"ד:
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים Mishneh LaMelech on Rambam, Defilement of Foods
אילן שנפשח כו'. דברי מרן בזה תמוהים הם דהראב"ד ז"ל לא השיג כי אם ביבש האילן וכ"נ ממ"ש ואולי מבכורים גמר לה. ומ"ש אבל אם יבשו בו פירות ט"ס הוא והכוונה אבל אם יבש ופירות בו ודין זה לא נזכר בפרק העור והרוטב ופשוט הוא: (*א"ה עיין בספר בני יעקב (דף קכ"ה) ובהגהותיו…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים Ohr Sameach on Rambam, Defilement of Foods
הרי כל בשרן צריך הכשר ככל האוכלין. במשנה פליג ר"ש ואמר הוכשרו בשחיטה, ובגמרא שהיה ר"ש אומר שחיטה מכשרת ולא דם, ויתכן טעם חדש אליבא דר"ש, משום דבפסחים אמר דקרא דכל האוכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים או משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא קאי הכל על הכשר, דהאוכל שבא עליו…
- יד איתן על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים Yad Eitan on Rambam, Defilement of Foods
בכ"מ: ובלבד שיתלשו לבסוף כמו צנון דהכא כו'. וכ"כ תוס' בחולין (דף ל"א):