משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין ד
Rambam, Agents and Partners 4 (Mishneh Torah, Agents and Partners 4) · משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין · free full Hebrew text
Open in the reader →כְּשֶׁיִּרְצוּ הַשֻּׁתָּפִין לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמָה יִקְנֶה כָּל אֶחָד מֵהֶן מָמוֹן חֲבֵרוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ. אִם בְּמָעוֹת נִשְׁתַּתְּפוּ יָבִיא זֶה מְעוֹתָיו וְיָבִיא זֶה מְעוֹתָיו וְיַטִּילוּ אוֹתָן לְכִיס אֶחָד וְיַגְבִּיהוּ אֶת הַכִּיס שְׁנֵיהֶם. אֲבָל אִם כָּתְבוּ שְׁטָר וְהֵעִידוּ עֵדִים אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיַּד שְׁנֵיהֶם שֶׁיָּבִיא זֶה מֵאָה וְזֶה מֵאָה וְיִשְׁתַּתְּפוּ בָּהֶן לֹא קָנוּ וַעֲדַיִן לֹא נַעֲשׂוּ שֻׁתָּפִין. שֶׁאֵין הַמַּטְבֵּעַ נִקְנֶה בַּחֲלִיפִין. לְפִיכָךְ אִם נִשְׁתַּתְּפוּ בִּשְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין כֵּיוָן שֶׁקָּנוּ מִיָּדָם שֶׁיָּבִיא זֶה חָבִיתוֹ שֶׁל יַיִן וְזֶה כַּדּוֹ שֶׁל דְּבַשׁ וַהֲרֵי נִשְׁתַּתְּפוּ בָּהֶן נַעֲשׂוּ שֻׁתָּפִין בָּהֶן. וְכֵן אִם עֵרְבוּ פֵּרוֹתֵיהֶן אוֹ שֶׁשָּׂכְרוּ מָקוֹם בְּשֻׁתָּפוּת וְהִנִּיחַ זֶה כַּדּוֹ וְזֶה חָבִיתוֹ שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בָּהֶן הֲרֵי אֵלּוּ שֻׁתָּפִין. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר בְּכָל הַדְּרָכִים שֶׁקּוֹנֶה הַלּוֹקֵחַ בְּאוֹתָן הַדְּרָכִים עַצְמָן קוֹנִין הַשֻּׁתָּפִין זֶה מִזֶּה הַמָּמוֹן הַמֻּטָּל בֵּינֵיהֶם לְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ:
הָאֻמָּנִין שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בְּאֻמָּנוּת אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדָם אֵינָן שֻׁתָּפִין. כֵּיצַד שְׁנֵי חַיָּטִים אוֹ שְׁנֵי אוֹרְגִים שֶׁהִתְנוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁכָּל שֶׁיִּקַּח זֶה וְזֶה בִּמְלַאכְתּוֹ יִהְיֶה בֵּינֵיהֶן בְּשָׁוֶה אֵין כָּאן שֻׁתָּפוּת כְּלָל שֶׁאֵין אָדָם מַקְנֶה לַחֲבֵרוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. אֲבָל אִם הָיוּ לוֹקְחִין הַבְּגָדִים בְּמָמוֹן עַצְמָן וְתוֹפְרִין אוֹתָן וּמוֹכְרִין וְלוֹקְחִין הַשְּׁתִי וְהָעֵרֶב מִמְּעוֹתֵיהֶן וְאוֹרְגִים וּמוֹכְרִין וְנִשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּעוֹת שֶׁלּוֹקְחִין בּוֹ הֲרֵי אֵלּוּ שֻׁתָּפִין וְכָל מַה שֶּׁיַּרְוִיחוּ בִּשְׂכַר מְלַאכְתָּן וּבְמַשָּׂאָן וּבְמַתָּנָן הֲרֵי אֵלּוּ לָאֶמְצַע:
הַשֻּׁתָּפִין שֶׁהִטִּילוּ לְכִיס זֶה מָנֶה וְזֶה מָאתַיִם וְזֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְנִתְעַסְּקוּ כֻּלָּן בַּמָּמוֹן וּפָחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ הַשָּׂכָר אוֹ הַפְּחָת בֵּינֵיהֶם בְּשָׁוֶה לְפִי מִנְיָנָם וְלֹא לְפִי הַמָּעוֹת. וַאֲפִלּוּ לָקְחוּ שׁוֹר לִטְבִיחָה שֶׁאִלּוּ טְבָחוּהוּ הָיָה נוֹטֵל כָּל אֶחָד מִבְּשָׂרוֹ כְּפִי מְעוֹתָיו אִם מְכָרוּהוּ חַי וּפָחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ הַשָּׂכָר אוֹ הַפְּחָת לָאֶמְצַע. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁנָּשְׂאוּ וְנָתְנוּ בַּמָּעוֹת שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בָּהֶן אֲבָל אִם הַמָּעוֹת קַיָּמִין וַעֲדַיִן לֹא הוֹצִיאוּ אוֹתָן וּפָחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ מֵחֲמַת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁשִּׁנָּה הַמֶּלֶךְ אוֹ אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה חוֹלְקִין הַשָּׂכָר אוֹ הַהֶפְסֵד לְפִי הַמָּעוֹת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּסְתָם אֲבָל אִם הִתְנוּ שֶׁיִּטּל בַּעַל הַמֵּאָה שְׁלֹשָׁה רְבָעִים מִן הַשָּׂכָר וְיִטּל בַּעַל הַמָּאתַיִם רְבִיעַ וְאִם נִפְחֲתוּ לֹא יִפְחֹת זֶה שֶׁיִּטּל שְׁלֹשָׁה רְבִיעֵי הַשָּׂכָר אֶלָּא רְבִיעַ הַהֶפְסֵד וְיַפְסִיד זֶה שֶׁנּוֹטֵל רְבִיעַ הַשָּׂכָר שְׁלֹשָׁה רְבָעִים מִן הַפְּחָת הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְקִין כְּפִי מַה שֶּׁהִתְנוּ. שֶׁכָּל תְּנַאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם:
הַשֻּׁתָּפִין שֶׁהִתְנוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁיַּעַמְדוּ בְּשֻׁתָּפוּת זְמַן קָצוּב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן מְעַכֵּב עַל חֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחְלֹק עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן אוֹ עַד שֶׁיִּכְלֶה מָמוֹן הַשֻּׁתָּפוּת וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לִטּל חֶלְקוֹ מִן הַקֶּרֶן וְלֹא בַּשָּׂכָר עַד סוֹף הַזְּמַן. נִשְׁתַּתְּפוּ סְתָם וְלֹא קָבְעוּ לָהֶם זְמַן הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְקִין כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה אֶחָד מֵהֶן וְזֶה נוֹטֵל חֶלְקוֹ מִן הַסְּחוֹרָה וְזֶה נוֹטֵל חֶלְקוֹ. וְאִם לֹא הָיְתָה בְּאוֹתָהּ סְחוֹרָה דִּין חֲלוּקָה אוֹ שֶׁהָיְתָה בַּחֲלוּקָתָהּ הֶפְסֵד הֲרֵי אֵלּוּ מוֹכְרִין אוֹתָהּ וְחוֹלְקִין אֶת הַדָּמִים. הָיָה זְמַן יָדוּעַ לִמְכִירַת אוֹתָהּ סְחוֹרָה יֵשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶן לְעַכֵּב שֶׁלֹּא יַחֲלֹקוּ עַד שֶׁתִּמָּכֵר הַסְּחוֹרָה בַּזְּמַן הַיָּדוּעַ לִמְכִירָתָהּ. וְאֵין אֶחָד נוֹטֵל מִן הַקֶּרֶן וְלֹא מִן הָרֶוַח עַד זְמַן הַחֲלוּקָה אֶלָּא אִם הִתְנוּ בֵּינֵיהֶם. הָיָה לָהֶם חוֹב אֵצֶל אֲחֵרִים אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ לֹא נַחְלֹק עַד שֶׁנִּגְבֶּה כָּל חוֹב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֶלָּא חוֹלְקִין וּכְשֶׁיִּפְרְעוּ הַחוֹבוֹת יִטּל כָּל אֶחָד חֶלְקוֹ. הָיָה עֲלֵיהֶן חוֹב לְאַחֵר אִם אֵינָן אַחְרָאִין זֶה לָזֶה חוֹלְקִין וְלִכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַחוֹב לְפָרְעוֹ יִתֵּן כָּל אֶחָד חֶלְקוֹ. וְאִם הֵן אַחְרָאִים כָּל אֶחָד מֵהֶן מְעַכֵּב לַחְלֹק עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַשְּׁטָר וְיִפְרְעוּ הַחוֹב. וְלָמָּה מְעַכֵּב שֶׁהֲרֵי חֲבֵרוֹ אוֹמֵר לוֹ הוֹאִיל וְכָל אֶחָד מִמֶּנּוּ חַיָּב לְשַׁלֵּם כָּל הַשְּׁטָר נִשָּׂא וְנִתֵּן בְּדָמִים אֵלּוּ עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ נַחְלֹק וְטל אַתָּה דָּמִים כְּנֶגֶד כָּל הַשְּׁטָר וַעֲשֵׂה מֵהֶן סְחוֹרָה לְעַצְמְךָ וּתְשַׁלֵּם כָּל הַשְּׁטָר בִּזְמַנּוֹ יֵשׁ לוֹ לְעַכֵּב עֲדַיִן וְלוֹמַר לוֹ שֶׁמָּא נַפְסִיד וְהַשְּׁנַיִם יוֹתֵר מַרְוִיחִין מִן הָאֶחָד:
הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵרוֹ לֵילֵךְ לִמְדִינָה פְּלוֹנִית לִסְחוֹרָה אוֹ לִקְנוֹת לוֹ פֵּרוֹת לִסְחוֹרָה אוֹ לֵישֵׁב בּוֹ בַּחֲנוּת אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וּלְהַחְזִיר הַמָּמוֹן מִיַּד הַשֻׁתָּף עַד שֶׁיֵּלֵךְ לַמָּקוֹם שֶׁהִתְנוּ וְיַחְזֹר אוֹ עַד שֶׁיִּקְנוּ אוֹתָן הַפֵּרוֹת וְיִמְכֹּר אוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב בַּחֲנוּת שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁקָּבַע זְמַן הוּא:
Meforshim on this section
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין Even Ha'azel on Rambam, Agents and Partners
ובהשגת הראב"ד. עיין מש"כ בפ"ד מהל' מכירה הל' י"ד.
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין Hasagot HaRa'avad on Rambam, Agents and Partners
האומנין שנשתתפו באומנות וכו' שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. א"א ורבותי הורו שאדם יכול להקנות את עצמו לחבירו בקניין כדין עבדים וכשם שמצינו באומרת יקדשו ידי לעושיהן עכ"ל:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין Kessef Mishneh on Rambam, Agents and Partners
כשירצו השותפין להשתתף כו' עד הרי אלו לאמצע. כל זה מפורש בדברי רבינו בטעמו.
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין Kiryat Sefer on Rambam, Agents and Partners
השותפין קונין זה מזה הממון המוטל ביניהם להיותם שותפין בו כדרך שקונה הלוקח והשכר או הפחת לפי מנין השותפין ולא לפי המעות כשנשתתפו בסתם משום דכל אחד שליט בכל הממון לעשות בו כפי מה שיראה לו שיהיה בו ריוח ואם קצבו זמן לשותפות אין אחד מהם יכול לחלוק בלי רשות חברו…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין Lechem Mishneh on Rambam, Agents and Partners
כתב הרב"י ז"ל בספר כ"מ ומה שרצה להשוותו ליקדשו ידי אין הנדון דומה לראיה וכו'. הרב מוה"ר שלמה הכהן נר"ו בפסק י"ז סימן ר"ז הקשה עליו דדבריו נראה שסותרים דמתחילה כתב דהיכא דמשתעבד גופו בהדיא שאני ואז ודאי חל החיוב אבל גבי שותף אין משתעבד גופו בהדיא ואח"כ כתב דאי…
- מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין Melekhet Shelomoh on Rambam, Agents and Partners
האומנים שנשתתפו וכו'. כתב הראב"ד ז"ל א"א ורבותי הורו שאדם יכול להקנות את עצמו לחברו בקנין כדין עבדים וכשם שמצינו באומר יקדשו ידי לעושיהן עד כאן עיין במהרי"ק ז"ל בשורש קפ"ג שכתב דמה שהצריך הראב"ד ז"ל קנין הוא משום שלא יחזור להבא יעו"ש ונראה דהרשב"א ז"ל חולק…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין Migdal Oz on Rambam, Agents and Partners
כשירצו השותפין כו' עד הממון המוטל ביניהם להשתתף בו. עיקר ההלכה הזאת ושרשה בכתובות פרק מי שהיה נשוי (דף צ"ג) ובתשובות הגאונים ז"ל הסכימו על זה וקבעה ר"מ ז"ל:
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין Mishneh LaMelech on Rambam, Agents and Partners
השותפין שהתנו ביניהם כו'. בטור סימן קע"ו נתבאר בב"י שדעת מהר"ם והרשב"א דבמקום הפסד שותף חולק שלא מדעת חבירו נראה דאינו אלא כשהשטר היה כתוב על שם השני שותפין אבל אם השטר כתוב על שם ראובן לבד פשיטא שאין ראובן יכול לומר לעצמי אני מציל ודבר זה קיימתיו מסברא ואח"כ…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין Ohr Sameach on Rambam, Agents and Partners
או ששכרו מקום בשותפות והניח זה כדו וזה חביתו כו': צ"ב הא הלכה מפורשת דחצר השותפין אינו קונה להשותף זה מזה. וראיתי להמחנה אפרים בקנין חצר סימן ו' שכתב דס"ל דהא דאינן קונין זה מזה היינו כשהיה שם כבר החפץ וליכא הוצאה מרשות לרשות, אבל כל שהביא עכשיו חפץ והניחו…
- יקר תפארת על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין Yekar Tiferet on Rambam, Agents and Partners
כשירצו השותפין וכו'. משמע מדברי רבינו שאין להם תקנה אלא בהגבהת הכיס, ואיכא למידק דמשכחת לה כגון שהקנה ראובן לשמעון חצי מעותיו אגב קרקע דנהי דאין מטבע נקנה בחליפין אבל נקנה הוא אגב קרקע, וכן שמעון הקנה לראובן חצי מעותיו אגב קרקע נמצא כל אחד מהם שותף בממון…
- יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין Yitzchak Yeranen on Rambam, Agents and Partners
כתוב אצלי בחי' קידושין דף ס"ג גמ' באומרת יקדשו ידים לעושיהן וידים איתנהו בעולם ע"כ מכאן אני תמיה על מ"ש מרן כ"מ פ"ד משלוחין ה"ב וז"ל ומה שרצה להשוות ליקדשו ידי אין הנדון דומה לראיה דהתם מתורת קיום הנדר נגעו בה וכמ"ש בהל' מכירה והל' ערכין וכו' עכ"ל וחוץ ממה…