משנה טהרות ג
Mishnah Tahorot 3 · משנה טהרות · free full Hebrew text
Open in the reader →הָרֹטֶב וְהַגְּרִיסִים וְהֶחָלָב, בִּזְמַן שֶׁהֵן מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, הֲרֵי אֵלּוּ תְּחִלָּה. קָרְשׁוּ, הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנִיִּים. חָזְרוּ וְנִמֹּחוּ, כַּבֵּיצָה מְכֻוָּן, טָהוֹר. יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה, טָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, נִטְמֵאת בְּכַבֵּיצָה:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַשֶּׁמֶן תְּחִלָּה לְעוֹלָם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף הַדְּבָשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, אַף הַיָּיִן. וְגוּשׁ שֶׁל זֵיתִים שֶׁנָּפַל לְתַנּוּר וְהֻסַּק, כַּבֵּיצָה מְכֻוָּן, טָהוֹר. יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה, טָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצָאת טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, נִטְמֵאת בְּכַבֵּיצָה. אִם הָיוּ פְרוּדִין, אֲפִלּוּ הֵן סְאָה, טָהוֹר:
טְמֵא מֵת שֶׁסָּחַט זֵיתִים וַעֲנָבִים, כַּבֵּיצָה מְכֻוָּן, טָהוֹר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגַּע בִּמְקוֹם הַמַּשְׁקֶה. יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה, טָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, נִטְמֵאת בְּכַבֵּיצָה. אִם הָיָה זָב אוֹ זָבָה, אֲפִלּוּ גַרְגֵּר יְחִידִי, טָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, נִטְמֵאת בְּמַשָּׂא. זָב שֶׁחָלַב אֶת הָעֵז, הֶחָלָב טָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, נִטְמֵאת בְּמַשָּׂא:
כַּבֵּיצָה אֳכָלִין שֶׁהִנִּיחָן בַּחַמָּה וְנִתְמַעֲטוּ, וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת, וְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, וְכָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, כַּזַּיִת פִּגּוּל, כַּזַּיִת נוֹתָר, כַּזַּיִת חֵלֶב, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא. הִנִּיחָן בַּגְּשָׁמִים וְנִתְפְּחוּ, טְמֵאִין, וְחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא:
כָּל הַטֻּמְאוֹת, כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן. אִם טְמֵאוֹת, טְמֵאוֹת. וְאִם טְהוֹרוֹת, טְהוֹרוֹת. אִם מְכֻסּוֹת, מְכֻסּוֹת. אִם מְגֻלּוֹת, מְגֻלּוֹת. מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת מְלֵאָה חֲלֻדָּה אוֹ שְׁבוּרָה, טְהוֹרָה, שֶׁכָּל הַטֻּמְאוֹת, כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן:
חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנִּמְצְאוּ בְמָבוֹי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טֻמְאָה, הֲרֵי אֵלּוּ בְחֶזְקַת טָהֳרָה. וְכָל הַפִּקֵּחַ, בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. וְכֹל שֶׁאֵין בּוֹ דַעַת לְהִשָּׁאֵל, סְפֵקוֹ טָהוֹר:
תִּינוֹק שֶׁנִּמְצָא בְצַד בֵּית הַקְּבָרוֹת וְהַשּׁוֹשַׁנִּים בְּיָדוֹ, וְאֵין הַשּׁוֹשַׁנִּים אֶלָּא בִמְקוֹם הַטֻּמְאָה, טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, אַחֵר לִקְּטָן וְנָתַן לוֹ. וְכֵן חֲמוֹר בֵּין הַקְּבָרוֹת, כֵּלָיו טְהוֹרִין:
תִּינוֹק שֶׁנִּמְצָא בְצַד הָעִסָּה וְהַבָּצֵק בְּיָדוֹ, רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים, שֶׁדֶּרֶךְ הַתִּינוֹק לְטַפֵּחַ. בָּצֵק שֶׁיֶּשׁ בּוֹ נְקִירַת תַּרְנְגוֹלִים, וּמַשְׁקִין טְמֵאִין בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אִם יֵשׁ בֵּין מַשְׁקִין לַכִּכָּרוֹת כְּדֵי שֶׁיְּנַגְּבוּ אֶת פִּיהֶם בָּאָרֶץ, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. וּבְפָרָה וּבְכֶלֶב, כְּדֵי שֶׁיְּלַחֲכוּ אֶת לְשׁוֹנָם. וּשְׁאָר כָּל הַבְּהֵמָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְנַגֵּב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מְטַהֵר בְּכֶלֶב, שֶׁהוּא פִקֵּחַ, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַנִּיחַ אֶת הַמָּזוֹן וְלֵילֵךְ לַמָּיִם:
Meforshim on this section
- ברטנורא על משנה טהרות Bartenura on Mishnah Tahorot
הרוטב והגריסין. שהן משקה טופח. שהן לחין כל כך שיש בהן טופח על מנת להטפיח:
- בועז על משנה טהרות Boaz on Mishnah Tahorot
כך כתב הר"ש. אמנם כפי הנראה מהרמב"ם [פ"ט מאוכלין ה"ב] משמע דבטופח לחוד סגי. וא"כ ע"כ דס"ל לרבינו דרק לענין חיבור צריך טופח ע"מ להטפיח [כגיטין דטז"א ועיין לקמן ספ"ח]:
- אליהו רבא על משנה טהרות Eliyahu Rabbah on Mishnah Tahorot
קרשו הרי אלו שניים. ואפילו כביצה מכוון דראשון ראשון שנקרש נוגע באותה טפה שלא נקרש ואוכלין ליטמא עצמן מיטמאין בכל שהן. ומשקין אף לטמא אחרים בכ"ש וטפה אחרונה שנקרשה באחרונה טמאה משום חבור דהוי גוש אחד כדתנן גבי מקרצות נושכות זו בזו בשלהי פ"ק (ז' ח'):
- הון עשיר על משנה טהרות Hon Ashir on Mishnah Tahorot
כביצה וכו' ונתפחו טמאים . מדאורייתא, כמ"ש התי"ט בשם הרמב"ם. אבל לא היה בהם מתחילה כשיעור אלא שנתפחו ע"י גשמים, הם טמאים דרבנן, הרמב"ם בפ' י"ו מה' שאר אבות הטומאות:
- עיקר תוספות יום טוב על משנה טהרות Ikar Tosfos Yom Tov on Mishnah Tahorot
טמא מת. והוא הדין לטמא שרץ וכל טמאי מגע שאינו מטמא בהיסט. וטמא מת לרבותא נקט דהוי אב הטומאה, משום דקתני סיפא אבל זב כו'. רש"י:
- לחם שמים על משנה טהרות Lechem Shamayim on Mishnah Tahorot
הרוטב מרק. סתמו מעורב ממים עם לחות היוצא מהבשר. ובגמרא דפרק העור והרוטב מפרש. הרוטב חלב דקריש. פרש"י לחה דבשר.
- מלאכת שלמה על משנה טהרות Melekhet Shelomoh on Mishnah Tahorot
הרוטב והגריסין והחלב והשמן. כך מצאתי מוגה:
- פתח עינים על משנה טהרות Petach Einayim on Mishnah Tahorot
הניחן בגשמים ונתפחו וכו'. מכאן למד הרב מהר"א הלוי בספר גן המלך סימן קכ"ב לענין ברכה אחרונה דבורא נפשות דדבר שדרכו לשרותו במים ותפח ומתרבה וכך הוא דרך הנאתו חשיב ליה האי תפיחה לשיעור. וצידד כמה צדדין ומסיק הכי להלכה עש"ב:
- רמב"ם על משנה טהרות Rambam on Mishnah Tahorot
כבר ביארנו פעמים רבות שהמשקין תחלה לעולם ואפי' נטמאו באוכל שני וכבר ביארנו שרוטב הוא מרק אשר אם יקפא ישוב דומה לדבק וגריסין נזיד הפולין ומדרכו ג"כ שאם יקורר יקפא וכן החלב אם יעמוד זמן מה יקפא ואם היה אחד מאלו השרפים אשר מדרכן שיקפאו אם [צ"ל יקוררו] ישארו וכבר…
- ר"ש משאנץ על משנה טהרות Rash MiShantz on Mishnah Tahorot
משקה טופח. שהן לחין כל כך שהן טופחין על מנת להטפיח וטופח לאו דווקא:
- רש״ש על משנה טהרות Rashash on Mishnah Tahorot
תוי"ט ד"ה רש"ש. והל"ל היין ג"כ כו'. ולי י"ל דהרמב"ם לא העתיק רק כאשר מצא במשנה בדברי ר"מ וחכמים. וכמו שהם לא הזכירו יין וסמכו שנלמד מק"ו דשמן ודבש כן עשה גם הוא אחריהם:
- תוספות רבי עקיבא איגר על משנה טהרות Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Tahorot
[אות ו] תוספות חדשים ד"ה ודוקא בגוש. א"כ אף כביצה מכוון טמא. הר"ש והרא"ש דקדקו בלשונם למ"ד משקין מבלע בליעי. ובנגיעת הטמא להזיתים נטמאו גם המשקים שבתוכם. אבל לר"י דס"ל (פ"ב דפסחים) דמשקין מיפקד פקידי וכן פסק הרמב"ם (פי"ב מה"ט) הכא מיירי אפילו בגוש ראשון. וכן…
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.