משנה שביעית ב
Mishnayos Sheviis 2 (Mishnah Sheviit 2) · משנה שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →עַד אֵימָתַי חוֹרְשִׁין בִּשְׂדֵה הַלָּבָן עֶרֶב שְׁבִיעִית. עַד שֶׁתִּכְלֶה הַלֵּחָה, כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם חוֹרְשִׁים לִטַּע בַּמִּקְשָׁאוֹת וּבַמִּדְלָעוֹת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, נָתַתָּ תּוֹרַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּיָדוֹ, אֶלָּא בִּשְׂדֵה הַלָּבָן עַד הַפֶּסַח, וּבִשְׂדֵה הָאִילָן עַד עֲצֶרֶת:
מְזַבְּלִין וּמְעַדְּרִין בַּמִּקְשָׁאוֹת וּבַמִּדְלָעוֹת עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכֵן בְּבֵית הַשְּׁלָחִין. מְיַבְּלִין, מְפָרְקִין, מְאַבְּקִין, מְעַשְּׁנִין, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף נוֹטֵל הוּא אֶת הֶעָלֶה מִן הָאֶשְׁכּוֹל בַּשְּׁבִיעִית:
מְסַקְּלִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. מְקַרְסְמִין, מְזָרְדִין, מְפַסְּלִין, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כְּזֵרוּדָהּ וּכְפִסּוּלָהּ שֶׁל חֲמִשִּׁית, כָּךְ שֶׁל שִׁשִּׁית. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי רַשַּׁאי בַּעֲבוֹדַת הָאִילָן, רַשַּׁאי אֲנִי בְּפִסּוּלוֹ:
מְזַהֲמִין אֶת הַנְּטִיעוֹת, וְכוֹרְכִין אוֹתָן, וְקוֹטְמִין אוֹתָן, וְעוֹשִׂין לָהֶן בָּתִּים, וּמַשְׁקִין אוֹתָן, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר, אַף מַשְׁקֶה הוּא אֶת הַנּוֹף בַּשְּׁבִיעִית, אֲבָל לֹא אֶת הָעִקָּר:
סָכִין אֶת הַפַּגִּים וּמְנַקְּבִים אוֹתָם, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. פַּגֵּי עֶרֶב שְׁבִיעִית שֶׁנִּכְנְסוּ לַשְּׁבִיעִית, וְשֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁיָּצְאוּ לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, לֹא סָכִין וְלֹא מְנַקְּבִין אוֹתָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָסוּךְ, אֵינָן סָכִין, מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לָסוּךְ, סָכִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בָּאִילָן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רַשַּׁאי בַּעֲבוֹדַת הָאִילָן:
אֵין נוֹטְעִין וְאֵין מַבְרִיכִין וְאֵין מַרְכִּיבִין עֶרֶב שְׁבִיעִית פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאִם נָטַע אוֹ הִבְרִיךְ אוֹ הִרְכִּיב, יַעֲקוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת:
הָאֹרֶז וְהַדֹּחַן וְהַפְּרָגִין וְהַשֻּׁמְשְׁמִין שֶׁהִשְׁרִישׁוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, מִתְעַשְּׂרִין לְשֶׁעָבַר, וּמֻתָּרִין בַּשְּׁבִיעִית. וְאִם לָאו, אֲסוּרִין בַּשְּׁבִיעִית, וּמִתְעַשְּׂרִין לְשָׁנָה הַבָּאָה:
רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, פּוֹל הַמִּצְרִי שֶׁזְּרָעוֹ לְזֶרַע בַּתְּחִלָּה, כַּיּוֹצֵא בָהֶן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפוּנִין הַגַּמְלוֹנִין, כַּיּוֹצֵא בָהֶן. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אֲפוּנִין הַגַּמְלוֹנִין, מִשֶּׁתִּרְמְלוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה:
הַבְּצָלִים הַסָּרִיסִים, וּפוֹל הַמִּצְרִי, שֶׁמָּנַע מֵהֶם מַיִם שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, מִתְעַשְּׂרִין לְשֶׁעָבַר, וּמֻתָּרִים בַּשְּׁבִיעִית, וְאִם לָאו, אֲסוּרִים בַּשְּׁבִיעִית, וּמִתְעַשְּׂרִין לְשָׁנָה הַבָּאָה. וְשֶׁל בַּעַל שֶׁמָּנַע מֵהֶם מַיִם שְׁתֵּי עוֹנוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלֹשׁ:
הַדְּלוּעִין שֶׁקִּיְּמָן לְזֶרַע, אִם הִקְשׁוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִפְסְלוּ מֵאֹכֶל אָדָם, מֻתָּר לְקַיְּמָן בַּשְּׁבִיעִית. וְאִם לָאו, אָסוּר לְקַיְּמָן בַּשְּׁבִיעִית. הַתְּמָרוֹת שֶׁלָּהֶם, אֲסוּרוֹת בַּשְּׁבִיעִית. וּמַרְבִּיצִין בְּעָפָר לָבָן, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹסֵר. מְמָרְסִין בָּאֹרֶז בַּשְּׁבִיעִית, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲבָל אֵין מְכַסְּחִין:
Meforshim on this section
- ברטנורא על משנה שביעית Bartenura on Mishnayos Sheviis
עד אימתי. שדה הלבן. שדה של תבואה וקטנית שאין בו אילן:
- בועז על משנה שביעית Boaz on Mishnayos Sheviis
והגר"א כ' דמיירי שכבר זרועה וחורש בין הערוגות. ולא ידענא מה הכריח לרבינו לומר כן דהרי פשוט שאפילו אין כאן זרוע מותר לחרוש עד זמן הקבוע. וכן מוכח דהרי ר"ג וב"ד נמנו והתירו לחרוש בין בשדה לבן או אילן עד ר"ה אף שאין כאן זריעה כלל. וכוונת החורש כדי שתרטב השדה…
- הון עשיר על משנה שביעית Hon Ashir on Mishnayos Sheviis
ובשדה האילן עד העצרת . כבר כתבתי במשנה א' דפרקין דלעיל על פי הירושלמי, דר"ש פליג את"ק, וקסבר דבין בשדה אילן בין בשדה הלבן אין בו מחלוק', אלא דלכ"ע בשדה לבן עד הפסח ובשדה אילן עד העצרת, היינו דאצטריך ר"ש לומר ובשדה האילן וכו', דאי לא תימא הכי אלא דע"כ לא פליג…
- עיקר תוספות יום טוב על משנה שביעית Ikar Tosfos Yom Tov on Mishnayos Sheviis
כלומר ואין כאן צל, (לכן נקרא שדה הלבן) וברפ"ג דפאה כ' טעם אחר לפי שהתבואה כשתבשלת מתלבנת:
- מלאכת שלמה על משנה שביעית Melekhet Shelomoh on Mishnayos Sheviis
עד אימתי וכו'. וגם הכא גרסי' שדה הלבן בלא בי"ת וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:
- פתח עינים על משנה שביעית Petach Einayim on Mishnayos Sheviis
אין נוטעין וכו' ערב שביעית וכו' כתבו הרמב"ם פ"ד וסמ"ג לאוין רס"ו דאפילו בזמן הזה וק"ק על הרב מרן בכ"מ והרדב"ז שעל דברי הרמב"ם הביאו משנתנו ולא לימדונו מאין תמצא דאפילו בזמן הזה. ורואה אני בתוספות חדשים דהרב מהר"ש חסיד את מקורה הערה מהירושלמי מעובדא דאמוראי…
- רמב"ם על משנה שביעית Rambam on Mishnayos Sheviis
עד שתכלה הליחה. ר"ל עד שתיבש הארץ (א) ותכלה לחות גשמי זמן החום:
- ר"ש משאנץ על משנה שביעית Rash MiShantz on Mishnayos Sheviis
שדה הלבן. לשדה תבואה קרי ליה שדה לבן לפי שאין בה צל כשדה האילן:
- רש״ש על משנה שביעית Rashash on Mishnayos Sheviis
בתוי"ט ד"ה במקשאות כו' אבל פי' מקשאות מקום זריעת הקשואים כו' כמ"ש הרמב"ם. אבל רש"י בפסחים (י' ב') פי' דהוא שם אילני הקשואים והדלועים ושם פירושו מוכרח וביותר מוכח כן בב"מ (צ"ג) המשמר ד' וה' מקשאות ומוקי לה שם בעקורין וע"ש בפירש"י:
- תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שביעית Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnayos Sheviis
[אות יא] בר"ב ד"ה מעדרין. בתוספת שביעית. אבל דבר שאינו לצורך פירות אלא לצורך אילן אף קודם תוספת שביעית כדתנן בפ"ק דלא שרינן אלא עד העצרת. וליטע אילן בתחלה בתוס' שביעית אסור. קודם לכן מותר. הר"ן. וטעמא דמלתא דקיל ליטע אילן בתחלה מחרישה לאילן נטוע. ע' בתוי"ט…
- תוספות יום טוב על משנה שביעית Tosfos Yom Tov on Mishnayos Sheviis
בשדה הלבן . פירש הר"ב שדה של תבואה וקטנית שאין בו אילן כלומר ואין כאן צל. וכן כתב הר"ש. וברפ"ג דפאה כתב עוד טעם אחר לפי שהתבואה כשמתבשלת מתלבנת:
- יכין שביעית Yachin on Mishnayos Sheviis
עד אימתי חורשין בשדה חלבן שאין בו אילנות וצילם. ומראה השדה ע"י זה לבן:
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.