משנה שבת כ
Mishnayos Shabbos 20 (Mishnah Shabbat 20) · משנה שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תּוֹלִין אֶת הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב, וְנוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְשַׁבָּת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין תּוֹלִין אֶת הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְשַׁבָּת, אֲבָל נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְיוֹם טוֹב:
נוֹתְנִין מַיִם עַל גַּבֵּי הַשְּׁמָרִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצַּלּוּ, וּמְסַנְּנִין אֶת הַיַּיִן בְּסוּדָרִין וּבִכְפִיפָה מִצְרִית, וְנוֹתְנִין בֵּיצָה בִמְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל, וְעוֹשִׂין אֵנוּמְלִין בְּשַׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּשַׁבָּת, בְּכוֹס, בְּיוֹם טוֹב, בְּלָגִין, וּבַמּוֹעֵד, בְּחָבִית. רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, הַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִין:
אֵין שׁוֹרִין אֶת הַחִלְתִּית בְּפוֹשְׁרִין, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַחֹמֶץ. וְאֵין שׁוֹרִין אֶת הַכַּרְשִׁינִין וְלֹא שָׁפִין אוֹתָן, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּבָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַכַּלְכַּלָּה. אֵין כּוֹבְרִין אֶת הַתֶּבֶן בִּכְבָרָה, וְלֹא יִתְּנֶנּוּ עַל גַּבֵּי מָקוֹם גָּבוֹהַּ בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּרֵד הַמֹּץ, אֲבָל נוֹטֵל הוּא בִכְבָרָה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הָאֵבוּס:
גּוֹרְפִין מִלִּפְנֵי הַפְּטָם, וּמְסַלְּקִין לִצְדָדִין מִפְּנֵי הָרְעִי, דִּבְרֵי רַבִּי דוֹסָא. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְהֵמָה זוֹ בְּשַׁבָּת:
הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּטָּה, לֹא יְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ, אֶלָּא מְנַעְנְעוֹ בְגוּפוֹ. וְאִם הָיָה מַאֲכַל בְּהֵמָה, אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין, מְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ. מַכְבֵּשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, מַתִּירִין, אֲבָל לֹא כוֹבְשִׁין. וְשֶׁל כּוֹבְסִין, לֹא יִגַּע בּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיָה מֻתָּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מַתִּיר אֶת כֻּלּוֹ וְשׁוֹמְטוֹ:
Meforshim on this section
- ברטנורא על משנה שבת Bartenura on Mishnayos Shabbos
רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת. שמסננים בה שמרי יין, ומותח את פיה לכל צד בעגול ונעשה כאהל על חלל הכלי. ואע״ג דעביד אהל שרי ביום טוב, דס״ל לר״א מכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותן מערב יום טוב מותר לעשותן ביום טוב. אבל בשבת [תולה] לכתחלה לא, אבל אם תלויה היא נותנין…
- הון עשיר על משנה שבת Hon Ashir on Mishnayos Shabbos
ועושין אנמולין בשבת . אפילו חבית ואין לו אורחים, אם צריך לו ולבני ביתו. ור' צדוק לא התיר הרבה אלא לכבוד אורחים, כן נראה:
- עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת Ikar Tosfos Yom Tov on Mishnayos Shabbos
לפ"ז לשון שיצולו מלשון צללו כעופרת. ובדבריהם, צללת במים אדירים (ב"ק צ"א.), כלומר שהיין יהיה ננער ויפול וימשוך לתוך המים:
- לחם שמים על משנה שבת Lechem Shamayim on Mishnayos Shabbos
ואין שורין את הכרשינין. רש"י ז"ל גרס ואין שולין כהא דתנינן בי"ט אף מדיח ושולה. ובמשנה ד' פ"ב דמ"ש משמע דגרסא זו ברי"ש היא נכונה:
- מלאכת שלמה על משנה שבת Melekhet Shelomoh on Mishnayos Shabbos
ר' אליעזר אומר תולין וכו'. בגמ' פריך השתא ר' אליעזר אוסופי אאהל עראי לא מוספינן כדכתבינן לעיל בפרק כל הכלים על ההיא דפקק למעבד לכתחלה שרי ומשני ר"א כר"י ס"ל דתניא אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש ר"י מתיר אף מכשירי אוכל נפש ודר"א עדיפא מדר"י דמתיר אף מכשירין…
- רמב"ם על משנה שבת Rambam on Mishnayos Shabbos
רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת בי"ט כו': משמרת הוא שק שנותנין בתוכו שמרי היין והיין יורד ממנו זך וצלול והמשמרת קולטת את השמרים ואסרו חכמים לתלותה בשבת שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול והמסנן שמרים בשבת במשמרת עושה מלאכה שהיא תולדת בורר או מרקד והלכה כחכמים:
- רש״ש על משנה שבת Rashash on Mishnayos Shabbos
ועושין אנומלין בשבת ריה"א כו' רצ"א כו'. לכאורה נראה דר"י ור"צ פליגי בפירוש מילתא דת"ק עי' פסחים (קט"ז ב') במשנה וחותם בגאולה רט"א כו' רע"א כו' ברשב"ם ובתוס' שם ועי' עוד בעירובין (ריש דף מ"ח) בתוס'. ותמיהני על לשון הרמב"ם והר"ב דנראה שמפרשים דג' מחלוקות בדבר…
- תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שבת Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnayos Shabbos
[אות קסב] ברע"ב ד"ה אבל. דדבר שא"מ מותר. וכ"כ רש"י עיין בהר"ש (פ"ט מ"ב דכלאים) במ"ש להקשות על סוגיא דשבת (דף פ"א ע"ב) דפריך על ר"י מסתם מתני' דנזיר חופף דדשא"מ מותר הא איכא סתמא בכלאים שם מ"ב דלא ילבש כלאים לגנוב את המכס דדשא"מ אסור ותירץ דאיכא שם סתם בתרא…
- תוספות יום טוב על משנה שבת Tosfos Yom Tov on Mishnayos Shabbos
אין פירוש
- יכין שבת Yachin on Mishnayos Shabbos
רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת (זייהע). והוא כיס שמסננין בו משקין:
- יש סדר למשנה על משנה שבת Yesh Seder LaMishnah on Mishnayos Shabbos
תוי"ט ד"ה מכבש של בעלי בתים וכו'. ומסיים רש"י וכו' בהפלאה שבערכין ערך כבש כתבתי לברר פי' הערוך וכמה ענפים לדינא בס"ד: