משנה דמאי א
Mishnayos Demai 1 (Mishnah Demai 1) · משנה דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →הַקַּלִּין שֶׁבַּדְּמַאי, הַשִּׁיתִין, וְהָרִימִין וְהָעֻזְרָדִין, וּבְנוֹת שׁוּחַ, וּבְנוֹת שִׁקְמָה, וְנוֹבְלוֹת הַתְּמָרָה, וְהַגֻּפְנִין, וְהַנִּצְפָּה. וּבִיהוּדָה, הָאוֹג, וְהַחֹמֶץ שֶׁבִּיהוּדָה, וְהַכֻּסְבָּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַשִּׁיתִין פְּטוּרִין, חוּץ מִשֶּׁל דּוּפְרָה. כָּל הָרִימִין פְּטוּרִין, חוּץ מֵרִימֵי שִׁקְמוֹנָה. כָּל בְּנוֹת שִׁקְמָה פְּטוּרוֹת, חוּץ מִן הַמֻּסְטָפוֹס:
הַדְּמַאי אֵין לוֹ חֹמֶשׁ, וְאֵין לוֹ בִעוּר, וְנֶאֱכָל לְאוֹנֵן, וְנִכְנָס לִירוּשָׁלַיִם וְיוֹצֵא, וּמְאַבְּדִין אֶת מִעוּטוֹ בַּדְּרָכִים, וְנוֹתְנוֹ לְעַם הָאָרֶץ, וְיֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ. וּמְחַלְּלִים אוֹתוֹ כֶּסֶף עַל כֶּסֶף, נְחֹשֶׁת עַל נְחשֶׁת, כֶּסֶף עַל נְחֹשֶׁת, וּנְחֹשֶׁת עַל הַפֵּרוֹת, וּבִלְבַד שֶׁיַּחֲזֹר וְיִפְדֶּה אֶת הַפֵּרוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַעֲלֶה הַפֵּרוֹת וְיֵאָכְלוּ בִירוּשָׁלָיִם:
הַלּוֹקֵחַ לְזֶרַע וְלִבְהֵמָה, קֶמַח לְעוֹרוֹת, שֶׁמֶן לְנֵר, שֶׁמֶן לָסוּךְ בּוֹ אֶת הַכֵּלִים, פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. מִכְּזִיב וּלְהַלָּן, פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. חַלַּת עַם הָאָרֶץ, וְהַמְדֻמָּע, וְהַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וּשְׁיָרֵי הַמְּנָחוֹת, פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי. שֶׁמֶן עָרֵב, בֵּית שַׁמַּאי מְחַיְּבִין, וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין:
הַדְּמַאי, מְעָרְבִין בּוֹ, וּמִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ, וּמְבָרְכִין עָלָיו, וּמְזַמְּנִין עָלָיו, וּמַפְרִישִׁין אוֹתוֹ עָרוֹם, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. הָא אִם הִקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. שֶׁמֶן שֶׁהַגַּרְדִּי סָךְ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, חַיָּב בִּדְּמַאי. וְשֶׁהַסּוֹרֵק נוֹתֵן בַּצֶּמֶר, פָּטוּר מִן הַדְּמָאי:
Meforshim on this section
- ברטנורא על משנה דמאי Bartenura on Mishnayos Demai
הקלין שבדמאי. שהקלו חכמים על הפירות הללו הנזכרים במתניתין שלא לעשרן דמאי, לפי שחזקתן באים מן ההפקר משום דלא חשיבי, ואית בהו תרי ספיקי ספק באים מן ההפקר ופטורים מן המעשר, ואפילו אם תמצא לומר שבאים מן השמור וחייבים במעשר שמא נתעשרו. ודמאי הם התבואה והפירות…
- בועז על משנה דמאי Boaz on Mishnayos Demai
ודלא כר"ב כאן שכ' דת"ג שאני דמדאו' חטה א' פוטר הכרי. להכי נזהר בה. וכמדומה פי' כן ע"פ סוגיא דשבת (די"ז ב') ולכאורה אין משם ראיה כלל למעיין שם. ואדרבה תו ק"ל נמי מפאה פ"ח מ"ב דלוי נמי נאמן אתמ"ע אע"כ כדברינו:
- הון עשיר על משנה דמאי Hon Ashir on Mishnayos Demai
דמאי דמאי יש בה ז' פרקים. לפי עניינה. יש ליתן טעם. על פי פשוטה. כי עיקרה מדברת בעם הארץ, שהוא כגולם בלי צורה, ותנן (אבות פ"ה מ"י) שבעה דברים בגולם, ומצינו למימר נמי כי מורה מקום העם הארץ, אשר הוא בעשייה כמ"ש בעל מאורות נתן, אשר שם מקננת מלכות בית דוד, יום…
- עיקר תוספות יום טוב על משנה דמאי Ikar Tosfos Yom Tov on Mishnayos Demai
מסקנא דלכולי עלמא רוב עמי הארץ מעשרין הן הלכך לא גזרו באלו ואפילו הכי חשו למיעוט הכא דשכיחי טובא והיו הרבה נכשלים. תוספ'. ודמאי דא מאי:
- לחם שמים על משנה דמאי Lechem Shamayim on Mishnayos Demai
הקלין שבדמאי. לשון הרע"ב שהקלו חכמים על הפירות הללו וכו' דאית בהו תרי ספיקי. והא דבעינן תרי ספיקי. ולא סגי בספק נתעשרו. אע"ג דרוב ע"ה מעשרין [שבת ד' י"ג] וכודאי דמי דלא חיישינן למיעוטא בכל דוכתא כמ"ש גם בתי"ט בשם התו'. ומה שכתבו ז"ל הוא דחוק קצת. ואי איכא…
- מלאכת שלמה על משנה דמאי Melekhet Shelomoh on Mishnayos Demai
כ' הרמב"ם ז"ל בהקדמתו דסדר אחר פאה מס' דמאי כו' ע"ש. ועוד נ"ל לומר דמשום דבפ' בתרא דפאה תנינן ובן לוי נאמן לעולם דלא נחשד על תמ"ע כי היכי דישראל לא נחשדו על ת"ג. ואין בהם ספק רמאי. ראה עכשיו לסמוך מס' דמאי אחריה הואיל שהוכרח כבר לזכור דין נאמנות הבן לוי…
- פתח עינים על משנה דמאי Petach Einayim on Mishnayos Demai
והחומץ שביהודה עמ"ש הרב תוספת יום טוב ועוד אפי' כי תימא שמעולם לא החמיץ מ"מ אצטריך למתני דאין סומכין על הנס כדאשכחן בריש יומא שהיו מתקנין כהן אחר וכו' אע"ג דתנן וכו' ולא אירע קרי וכו' וכתב מהר"ש חסיד בתוס' חדשים דיש לדחות דמשום טומא' אחרות ומהתם משנה ד' ומשנה…
- רמב"ם על משנה דמאי Rambam on Mishnayos Demai
היסוד שנוסדה עליו זאת המסכתא הוא מה שאני אומר כי הדמאי והוא הספק שלא נודע אם הוציאו ממנו מתנות הקב"ה אם לא חובה להוציא ממנו חלק ממאה והוא מעשר מן המעשר וינתן לכהן ויוציאו ממנו מעשר שני ויאכלהו בעליו בירושלים כמשפט מעשר שני או יגאלנו על פי מה שיתבאר במקומו…
- ר"ש משאנץ על משנה דמאי Rash MiShantz on Mishnayos Demai
הקלים שבדמאי. שהקילו חכמים על פירות הללו שלא לעשרם דמאי כגון חבר הלוקח מעם הארץ אע"ג דחשידי שלא לעשר בהנך פירות משום דלא חשיבי לא נחשדו עליה: ופליגי בירושלמי (הל' א') דריש לקיש אמר לא שנו אלא דמאי אבל ודאי חייב ור' יוחנן אמר לא שנייא בין ודאי בין דמאי פטורים…
- רש״ש על משנה דמאי Rashash on Mishnayos Demai
תוי"ט ד"ה והכסבר כו' וכן הם דברי הרמב"ם כו' וק"ק שלא הקדים למתני כסבר. ולי לק"מ משום דלא רצה התנא להפסיק בין פרי אילן. דכל הני (לבד כסבר) המה מיני אילן וכדמוכח פרק א' דכלאים. ולהירושלמי (כפי שהביא הר"ש) דכסבר נמי אינו אלא ביהודה. נראה ליישב גם הגי' שלפנינו…
- שערי תורת בבל על משנה דמאי Sha'arei Torat Bavel on Mishnayos Demai
(פ"א מ"א ר"ש) גופנין שילהי גופני וכו'. —כ"ה בבבלי ברכות (מ ע"ב), אבל בירושלמי כאן איתא (כא רע"ד): גופנין * [בירושלמי (כתב יד ליידן וכ"י רומי וד"ו) והוצ' לו: והגופנן, כתב יד מינכן: וגפנן.] שמירה, וזה מין תבלין של ירק (עי' ר"ש כלאים פ"א מ"ד ומוסף הערוך ע' שמר)…
- תוספות רבי עקיבא איגר על משנה דמאי Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnayos Demai
[אות א] בהרע"ב ד"ה הקלין כו'. ואית בהו תרי ספיקי. וכ"כ הרמב"ם בפי'. ומינה משמע דבודאי חייב לעשר והוא כדעת ר"ל בירושלמי. אבל ר"י חולק התם דאף בודאי פטור והובא בהרא"ש ועיין בהרמב"ם בחיבורו (פי"ג ה"א מהל' מ"ע) חזר בו וסיים שם ואפילו אמר לו ע"ה שאינם מעושרים…
…and 3 more meforshim, listed on the sefer page.