משנה ברורה כד

כדי שיזכור - דוגמא לדבר כאדם המזהיר לחבירו על ענין אחד שקושר קשר באיזורו כדי שיזכרנו [טור].

על המלבושים - עיין לעיל בסימן ח במשנה ברורה מה שכתבנו שם.

בשעת התפילה - וקריאת שמע. ואיתא בזוהר פרשת שלח לך, דהקורא קריאת שמע בלי ציצית מעיד עדות שקר בעצמו, שקורא פרשת ציצית ואינו מקיים הקרא. כתב החיי אדם, לא טוב עושים המון העם שמתפללין בדרך בלא טלית גדול ועל פי רוב הטלית קטן אינו עשוי כדין בכל פרטיו שיהי ראוי לברך עליו, וגם הוא ישן בו בלילה. ועיין לעיל בסימן ח' סעיף ט"ז במשנה ברורה. סעיף ב==

ביד שמאלית - כתוב בכתבי האר"י ז"ל שיאחזם בין קמיצה לזרת וכשיגיע לפרשת ציצית יקחם ביד ימין ויביט בהם ויהיו בידו עד שמגיע לנאמנים ונחמדים לעד ואז ינשק הציצית ויסירם מידו.

על לבבך - והלב הוא בשמאל. ומצוה זו מציל האדם מן החטא דכתיב ואף דכל שאר המצות אין בהם זאת הסגולה להצילו מיצר הרע, ציצית עדיף וכדאיתא בעובדא דמנחות מד א) מעשה באדם אחד וכו'. סעיף ג==

כשמברך - שנאמר ראיה מביאה לידי זכירה, וזכירה מביאה לידי מעשה. סעיף ד==

על העינים - נמצא בשם קדמונים שכל המעביר ציצית על עיניו כשקורא פרשה ציצית יהא מובטח שלא יבא לידי סמוי עינים. הסומא יש לו לאחוז הציצית בידו בשעת קריאת שמע אף על פי שנאמר כיון שישנו בראיה אצל אחרים, אבל להעביר הציצית על עינו - לא, דמיחזי כחוכא ואיטלולא. סעיף ה==

להויות - פירוש לספירות שהם קשורים ואחודים זה בזה. סעיף ו==

הזהיר במצות ציצית - מצוה לעשות טלית נאה וציצית נאה והיא הדין כל המצוֹת צריך לעשותן בהידור בכל מה דאפשר, שנאמר התנאה לפניו במצוֹת, אבל אסור לרקום פסוקים של תורה בטלית ומכל מקום אם כבר נרקם מותר לברך עליו ואף על מפות אין מורין היתר לכתחילה לרקום דברי תורה עליו. קטגוריה:משנה ברורה