מיני תרגומא על תורה, בראשית כד

ויקח האיש נזם זהב וגו׳ תרגם אונקלוס על מלת נזם קדשא ועל צמידים מתרגם שירין [וכן בתרגום יונתן] אבל בפרשת ויקהל על מלת חח ונזם מתרגם שירין ושבכין (ובתרגום יונתן איתא שירין ושיווין) ובפרשת מטות (במדבר לא נ) אצעדה וצמיד תרגם אונקלוס שירין ושבכין [וע״ש בתרגום יונתן פירושו באורך] וסתירות בתרגומים הללו צריכין פנים. ומצאתי בפענח רזא בפרשת חיי שרה הניח תרגום אונקלוס בצ״ע בשם הר״י מאורליינ״ש אכן מתרגום יונתן לא התעורר כלום:

ויצחק בא מבוא תרגום וְיִצְחָק אָתָא בְּמֵיתוֹהִי אכן בקצת נוסחאות אי׳ בָּא מִמֵיתוֹהִי וכן איתא בפי׳ הרמב״ן וע׳ שם פירוש נאה ומכוון:

ותפל מעל הגמל תרגום וְאִתְרְכִינַת עיין רש״י ופירוש הרמב״ן:

ויאהבה תרגום בהבא וַחֲזָא וְהָא תַקְנִין עוֹבְדָהָא כְּעוֹבָדֵי שָׂרָה אִמֵיהּ הוסיף כל זה על העברי לומר דמטע׳ צדקה וכשרון מעשיה אהבה ונחם בה ולולא זאת מה טעם יזכור הכתוב אהבת האיש באשתו כך מבואר ברמב״ן: