מנחת שי על זכריה א

בשנת שתים לדריוש. עיין מ"ש בריש חגי:

בן עדו. בס"א כ"ח עדוא בוא"ו ואל"ף ואין כן בשאר ספרים וכן דינו מכח המסורת להיות בוא"ו:

שובו נא מדרכיכם. הכ"ף רפה בספרים כ"י:

ומעלילכם. יתיר יו"ד קדמאה ומאן דגריס וממעליליכם משתבש:

אבותיכם איה הם. בספרים מדוייקים מלא וא"ו וכן נמנה במסורת הושע סי' ט' עם ג' מלאים בסיפרא:

והנבאים. בכמה ספרים כ"י מצאתי שבתחלה היה כתוב והנביאים מלא דמלא ואח"כ נגררה יו"ד קדמאה:

וישובו ויאמרו. בספרים כ"י וגם בדפוסים ישנים בטעם רביע לא זקף קטן:

כאשר זמם ה' צבאות. עיין מ"ש בפרשת שופטים סי' י"ט אצל ועשיתם לו כאשר זמם:

שרקים. במקצת ספרים כ"י מדוייקים וגם בדפוסים קדמונים בשי"ן שמאלית וכן משמע מהשרשים שהביא בתחלה שרש שרק בשי"ן ימנית ואח"כ שרש אחר כולם בשי"ן שמאלית וזה בתוכם וכ"כ הראב"ע שהוא מגזרת שורקה ולזה הסכים בעל מאיר נתיב:

שבתי לירושלם ברחמים. בס"ס כן כתיב בגעיא בבי"ת:

וקום. וקו ק':

ונחם. פתח ועיין מ"ש ביואל ב: